כבר בת 37 ועדיין לא מצאתי אהבה
רגע לפני גיל 40, יונית שעדיין לא הצליחה למצוא את הבחור שלה, מחליטה לערוך שינוי אמיתי בחייה. אימון אישי
יונית הגיעה אלי קצת לאחר יום-הולדתה ה-37. היא בדיוק חוותה אכזבה נוספת מגבר שעמו יצאה כחודש, כאשר בתחילה הכול היה נראה מבטיח, אך במהרה הוא נעלם ללא הסבר. היא היתה מיואשת ועוד רגע מוכנה להרים ידיים, לפנות לבנק הזרע ולוותר על חלום הזוגיות שכה רצתה.
עוד בנושא:
היתה אחת בתל אביב. את הלב היא שברה לי
בלי פוטושופ ובלי איפור: ניסוי עצמי בטינדר
יצאנו לבדוק: כמה אהבות אמת יש בחיים?
היא כבר בילתה שנתיים בטיפול פסיכולוגי שהקנה לה המון תובנות, התנסתה בסדנאות שונות ומדי פעם פנתה לרבנים ולמתקשרות. אך למרות הכול בעשר השנים האחרונות לא היה לה קשר רציני, ובשנה האחרונה היא אף היתה מעורבת בפלירט מתמשך עם בחור נשוי שעמו עבדה. היחסים האפלטוניים אמנם טפחו לה על האגו שספג פגיעה, אך בד בבד מלאו חלל בלבה. ולמרות שניסתה להמעיט בחשיבות רגשותיה אליו, הם אכן עכבו אותה.
בתחילת התהליך בחנתי עם יונית את התנהלותה בכל תחומי חייה; את הדרך שבה היא מתנהלת בינה לבין עצמה, עם חברותיה, עם הוריה ובעבודה. מה שגיליתי זה שיונית, כמו רוב הפנויות, מתנהלת בצורה שרק מרחיקה אותה מהמטרה: היא וחברותיה הפנויות נהגו לשבת ולדון בעליבותם של הגברים שעמן יצאו וברוע מזלן. עם חברותיה הנשואות היתה מתייעצת על כל צעד ושעל מתוך הנחה שבזכות מצבן הן בוודאי יודעות מה לעשות (אף שבפני הודתה שלא היתה מתחלפת אתן, כי הזוגיות שלהן לא מי יודע מה).
גם אמה היתה מתעקשת להתערב בענייניה, לשדך לה כל מני גברים פנויים שהכירה באופן קלוש ביותר, לנדנד לה על המצב ועל בררנותה. היא רק רצתה בטובתה, אבל הלחץ שהפעילה על יונית לא רק שלא הועיל, אלא 'הוריד' אותה עוד יותר וגרם לריחוק ביניהן. בעבודה כולם ידעו על כל דבר חדש שקרה והיו שותפים לתקוותיה ולאכזבותיה, ובינה לבין עצמה נהגה יונית לא אחת לבכות על רוע מזלה ולהתחנן בפני אלוהים שיביא לה סוף-סוף את הזוגיות הרצויה.
בשארית זמנה היא היתה מאוד שיפוטית כלפי עצמה ולא אחת ירדה על עצמה בשל מיליון ואחת סיבות – בשל תגובותיה, רגשותיה או התנהלותה. היא כעסה על הסובבים שלוחצים עליה לצאת עם גברים שאינה רוצה, ומצד שני, הרגישה לא בסדר על בררנותה. בקיצור, את הזוגיות הרצויה היא ניסתה ליצור מתוך כאוס מושלם של פחד, לחץ ואכזבה.
המהפך של יונית
באמצעות עבודתנו המשותפת למדה יונית כיצד לשנות את התנהלותה באופן שיאפשר לה להשתחרר מהייאוש ומהרגשות השליליים שניהלו את ההצגה, בעזרתה של מילה אחת קטנה – לא. קודם כול, החלה יונית לומר 'לא' לאמה שהתעקשה להמשיך לנדנד לה על הזוגיות החסרה בהצדקה שזו "בסך הכול דאגה אימהית כנה".
במקום להתעצבן או להתחנן היא הודיעה לאמה בתקיפות שלווה שזה לא יהיה עוד נושא לשיחה. אחר-כך היא החלה לומר 'לא' לחבריה לעבודה ולחברותיה הנשואות שנהנו 'לעשות מטעמים' מצרותיה ולייעץ לה. היא למדה גם לומר 'לא' לחברותיה הפנויות שנהגו לקונן עד אין קץ באוזניה ולגרור אותה עמן לביצת הייאוש המתוקה. כמובן שהיא חששה שברגע שתתחיל לומר 'לא' אנשים יפגעו ויתרחקו ממנה, אך לימדתי אותה לעשות זאת באופן עדין שלא ירחיק ממנה את האנשים שאהבה אלא רק את התקשורת הלא רצויה. נוסף על-כך, היא עשתה בדק בית עם עצמה ובמקום לבלות את שעותיה הפנויות בהסחות דעת לא בריאות, בתסכול או בבכי, היא יצרה את חזון הזוגיות שלה והקדישה מזמנה כדי להפוך אותו חי בעיני רוחה.
לבסוף היא עשתה את הצעד החשוב ביותר והחלה ללא היסוס לומר 'לא' לכל גבר שהרגישה שאינו עבורה, לסמוך על האינטואיציה שלה ולהפסיק לבזבז מזמנה. היא למדה לומר 'לא' לכל אותם גברים לא סגורים על עצמם שמעולם לא ניהלו תקשורת רציפה, לאלו שכבר בשיחת הטלפון הבינה שאינם בשבילה, לאלו שאמנם הצטיירו כבחורים טובים אך לא עוררו בה עניין ותשוקה, לנשואים שחיפשו לצאת מהשגרה, לאלו שלא הפסיקו להשמיץ את הגרושה, לאלו שבעיותיהם העמוקות זועקות בראש חוצות, ולאלו שהיו כה שקועים בעצמם עד שכמעט לא נתנו לה להשחיל מילה.
וככל שהפכה יונית מדויקת ונאמנה לעצמה, כך החלו להשתנות הגברים שמשכה לחייה והפכו רציניים יותר ומדויקים יותר עבורה. לאחר מספר חודשים הגיע אייל, גרוש בן 42 ללא ילדים, שבדיוק כמוה, גם הוא רצה כבר להקים משפחה. למרות הגיל הם לקחו את הזמן להכיר זה את זה ולהתגבר על כל החששות (שבאופן טבעי עולים אצל מי שחווה לא מעט אכזבות).
חלפה כמעט שנה מאז נפגשנו לראשונה, ולאחרונה קיבלתי טלפון מיונית – היא סיפרה שהיא ואייל עוברים לגור יחד ומתכננים להקים משפחה. נישואים כרגע אינם בראש מעייניהם, אך הם מאוד מאושרים ולשניהם ברור שהם במקום הנכון, במקום שבו נועדו להיות.
שרון שחף היא מאמנת אישית, מומחית לאימון רגשי.
לפנייה לכתב/ת 
