שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חכמת המונים: איך קן הנמלים מתנהל מעצמו?
    כשאני מחליט אם לקנות קילו תפוזים - אני חושב על הכסף שיש לי, ולא על כלכלת המדינה או על עתיד גידול התפוחים. אבל מתוך מיליארדי החלטות קטנות ופרטיות שלי ושל כל אזרחי העולם - נוצר שיווי משקל. כך פועל קן הנמלים האנושי המונה שבעה מליארד בני אדם

    האם מלכת הנמלים מחלקת הוראות לאלפי הנמלים "שלה"? לא, היא עסוקה בדברים אחרים. האם מישהו אחר פוקד על הקן ומחלק עבודה לקבוצות נמלים? לא. אז איך זה שקן נמלים מצליח לתפקד מעצמו ובלי ניהול מלמעלה?

     

    טורים נוספים של ד"ר אושי שהם קראוס בנושא חכמת ההמונים:

     

    רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו

     

    שאלה דומה שאל מרצה מוזר לפילוסופיה של המוסר. האיש חי בסקוטלנד של המאה ה-18. זה היה אדם סמית, האבא של הכלכלה המודרנית, והוא לא שאל את השאלה הזו על קיני נמלים; הוא הביט על קן הנמלים האדיר שנקרא האנושות.

     

    בואו נחשוב: קן ענק של שבעה מליארד אנשים שמתזזים מאות מליארדי חפצים ממקום למקום. האם יש מנהל כללי לכלכלת העולם? האם יש אחראי על ברגים באסיה? ראש מחלקת גלגלי שיניים עולמי? לא. ובכל זאת, העניינים איכשהו מסתדרים, ולפעמים ממש לא רע.

     

    אז מה אנחנו אומרים פה? ששוק חופשי דומה לקן נמלים? כן ולא. שוק חופשי וקן נמלים הם שתי דוגמאות למה שנקרא בשם "חכמת הנחיל", או "חכמת העדר". הכוונה כאן לאופן שבו מספר גדול של יצורים מצליחים לייצר לעצמם מערכת של סדר מתוך בלגן. והדבר הזה הוא חלק ממה שמכונה חכמת המונים: הנושא של הטורים של השבועות האחרונים.

     

    נמלה ואיש

    בואו ננסה לחשוב ביחד מה משותף לשוק חופשי ולקן נמלים. הדבר העיקרי שעליו אנחנו מדברים הוא הבדל או פער בין שני מצבים. מצב מיקרוסקופי ומצב מקרוסקופי. ה"בגדול" וה"בקטנה". ההתנהגות הפרטית של כל סובייקט; נמלה או איש וההתנהגות של הקולקטיב.

     

    מה שמעניין לראות שבשני המקרים יש נתק בין שני הרבדים. כל אחד מהמון היצורים פועל "בקטנה" שלו, ומתוך כך נוצרת התמונה הגדולה והיא מסודרת.

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)
     

    כשאני מחליט אם לקנות קילו תפוזים או קילו תפוחים אני חושב על עצמי. אני חושב על הכסף שיש לי ועל המחיר בחנות ועל החשק שלי. אני בוודאי לא חושב על כלכלת מדינת ישראל ולא על עתיד גידול התפוחים. אני גם לא מתאם את ההחלטות שלי, ברוב הפעמים, מול אנשים אחרים. אבל מה שקורה הוא שמתוך מיליארדי החלטות קטנות ופרטיות שלי ושל כל אזרחי ישראל צומחים מצבים של היצע וביקוש ונוצרים שיוויי משקל.

     

    ובמילים אחרות: בשוק חופשי כלכלי כל פרט פועל באמצעות הפעלת שיקולים קטנים ואישיים. הוא פועל בלי קשר לתמונה הגדולה. הוא בדרך כלל לא מודע לה. מפעילים אותו כמה עקרונות בסיסיים פשוטים מאוד. אני רוצה את הסחורה הכי טובה, בהכי פחות מאמץ ובמחיר הזול ביותר. זו רמת המיקרו. ומתוך הרמה הזו נוצרת תמונת ענק של שוק מאוזן ומתפקד.

     

    ואצל הנמלים? ובכן, הנמלים פועלות בדרך דומה. כל נמלה פועלת באמצעות כמה כללי פעולה פשוטים מאוד. היא לא מודעת ולא מכירה את הקן כולו. אין לה יכולת לקבל החלטות גדולות לגבי התפקוד שלו. אבל ההצטברות של אלפי פעולות פשוטות לפי חוקי הפעולה האלה יוצרים ברמת הקולקטיב של הנמלים את הסדר ואת הקן המתפקד.

     

    על נמלים וריח

    כמו חרקים רבים אחרים, גם הנמלים מדברות בשפה של ריח. הם מפרישות חומרים בשם "פרומונים". לכל אחד מאלה ריח אחר. יש כאן מעין שפה של ריחות. ריח א' יכול להיות מתורגם ל"ליד מקור הריח יש מזון". ריח ב' יכול להיות מתורגם ל"אני במצוקה בואו לעזור לי". כאלה הם חוקי הפעולה הפשוטים שמפעילים את הנמלים. מצוידות בחוקי פעולה פשוטים, הנמלים יוצאות לשוטטות אקראית בעולם.

     

    נניח שנמלה מסויימת מצאה ערימת גרגרים. היא אוספת אחד מהם וחוזרת לקן, אבל בדרך היא מפרישה את הריח "יש כאן אוכל". נמלה אחרת שנמצאת בטווח של הריח מריחה והולכת גם היא לאיזור שבו התגלה האוכל. היא מגיעה ומוצאת גרגר. בדרך בחזרה היא מפרישה את פירומון הריח, והנה, המסלול שנמתח בין מקור המזון לקן משדר ריח בעוצמה חזקה יותר ומגיע לעוד נמלים, מרוחקות יותר.

     

    ומכאן, נמלים נוספות באות. ועוד נמלים ועוד נמלים. ככל שמגיעות יותר נמלים, כך מתחזק הריח, וככל שמתחזק הריח מתגייסות יותר נמלים למאמץ. ובסוף? בסופו של דבר מגיעות נמלים לאיזור, והנה, אין בו כבר גרגירים. הנמלה שלנו חוזרת כלעומת שבאה ולא מפרישה את הריח. גם אחרות מגיעות ולא מפרישות. לאט לאט, הריח מתפוגג, והנמלים מריחות ריחות ממקומות אחרים שקוראים להן לבוא לאיזורים אחרים.

     

    התארנות עצמית

    בשני המקרים; קן הנמלים והשוק החופשי, ראינו תופעה שמכונה "התארגנות עצמית" (Self Organization). הסדר נוצר כאילו מעצמו, ללא מנהיג וללא הכוונה.

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)
     

    המערכת שמתארת את התנהגות הנמלים מכונה בשם מערכת להעברה לא ישירה של מידע (Indirect Information Transfer). במערכת כזאת הנמלים לא מעבירות מידע אחת לשניה באופן ישיר, אלא מטביעות אותו במערכת מסויימת, והסדר עולה באופן כמו ספונטני בגלל אופי המערכת ואופי האותות.

     

    במאמר מרתק בשם "Collective information processing and pattern formation in swarms, flocks and crowds"', הסוצולוג דירק הלבניג וחבריו מביאים דוגמה נוספת להתנהגות בסגנון הנמלים. הם מציגים לנו את האתר digg.com. לאתר "דיג" אפשר להעלות ידיעות, אבל אין עורך ראשי או מנהל דף שמחליט איזו ידיעה תופיע למעלה ואיזו תרד. את ההחלטה הזו מקבלים באופן לא ישיר כל המשתתפים.

     

    וככה זה פועל. קורא נכנס לעמוד ונתקל במאמר. אם הוא מוצא שהמאמר מעניין, הוא מסמן אותו ב"דיג". ככל שיש למאמר יותר "דיגים", כך הוא עולה יותר למעלה בעמוד האינטרנט. אבל זה לא נגמר. כי ככל שהוא עולה יותר למעלה, יש סבירות רבה יותר שקוראים חדשים יראו אותו. חלק מהם לא היה רואה אותו אילו המאמר לא היה מתגלה. גם הקוראים החדשים נותנים לו "דיג" והוא עולה עוד יותר למעלה.

     

    ומה קורה בסוף? ובכן, עובר זמן, המאמר מפסיק להיות רלבנטי. הוא מפסיק לקבל דיגים. בינתיים, מאמרים אחרים מקבלים דיגים ומטפסים למעלה. וחוזר חלילה. אז מה? ההמון חכם? לא ברור. נמשיך בשבוע הבא.

     

    ד"ר אושי שהם קראוס הוא מומחה לפילוסופיה של הכלכלה. מעביר הרצאות וסדנאות לקהל פרטי ולחברות. מוזמנים להאזין לתכנית הרדיו "הויקיפדים - בעקבות הזהב הדיגיטלי" , המשודרת בימי רביעי ב-12:05, ברשת א' של קול ישראל.

     

    כך נמלים גוררות עוגייה. צפו 

    צילום: Ehud Fonio, Aviram Gelblum ,Ofer Feinerman || עריכה: ארז ארליכמן

    צילום: Ehud Fonio, Aviram Gelblum ,Ofer Feinerman || עריכה: ארז ארליכמן

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    צילום: shutterstock
    צילום: דנה בר און
    ד"ר אושי שהם-קראוס
    צילום: דנה בר און
    מומלצים