שתף קטע נבחר

איך חוגגים בר מצווה לילדים מיוחדים?

עבור רוב הילדים טקס בר או בת המצווה נחשב לרגע שיא בחיים. אלא שעבור ילדים עם צרכים מיוחדים והוריהם - טקס זה אינו מובן מאליו והמשפחות מעדיפות פעמים רבות לוותר על החוויה. איך אפשר בכל זאת? מסתייעים גם בטכנולוגיה. "המטרה היא להגיע לכל תלמיד, גם אם לכאורה נראה שאי אפשר לתקשר איתו"

אחד מטקסי המעבר החשובים והמשמעותיים ביהדות הוא טקס בר בת המצווה. חוויה זו נחשבת לנורמטיבית עבור רוב הילדים, מסמלת תחנת מעבר דתית, רוחנית וחינוכית, ונחשבת לרגע שיא בחיים. אלא שעבור ילדים עם צרכים מיוחדים (פיגור שכלי, אוטיזם, שיתוק מוחין, לקויי שמיעה, קשיי התנהגות ועוד) והוריהם - טקס זה הוא לא מובן מאליו. משפחות לילדים עם צרכים מיוחדים מעדיפות פעמים רבות לוותר על החוויה, בין אם מתוך פחד מהקשיים הנלווים בדרך הן לילד והן למשפחה, ובין אם מתוך כך שאין חיוב שכזה מצד ההלכה.

 

כנסו לעמוד הפייסבוק של יהדות ישראלית

 

התנועה המסורתית (הקונסרבטיבית) בישראל מסייעת להורים לילדים עם צרכים מיוחדים לחצות את הגשר הזה בבטחה. מזה 20 שנה מקיימת התנועה בר ובת מצווה לילדים מיוחדים בכ-25 בתי ספר לחינוך מיוחד ברחבי הארץ מתוך מטרה לאפשר גם להם לממש זכות זו.

 (צילום: התנועה המסורתית) (צילום: התנועה המסורתית)
(צילום: התנועה המסורתית)

"תכנית בר ובת מצווה לילד המיוחד היא זכות שהיא חובה", מסביר הרב דב (דובי) חיון, נשיא כנסת הרבנים של התנועה. "רבני התנועה מובילים ומלווים את בנות ובני המצווה בקהילות בגאווה רבה וזוכים בכל פעם מחדש ליהנות מהברק בעיניים של בני הנוער והוריהם. הגישה ההלכתית האוסרת על השוטה לקרוא בתורה אינה רלוונטית לימינו והתנועה המסורתית גאה להיות החלוצה גם בתחום הנגשת הדת לבעלי מוגבלויות".

 

עולים לתורה עם אייפדים

באמצעות תקשורת חליפית וטכנולוגיה מתקדמת, המחשה, משחקים, מוסיקה, תנועה וריקוד מצליחים מורים מיוחדים מטעם התנועה לתקשר עם הילדים ולהכינם לטקס המרגש. מדובר בתוכנית לימודים מובנית שמפרשת על פני חצי שנה, שעה עד שעתיים בשבוע, במהלכה ישנו שיתוף והתייעצות עם צוות בית הספר בו לומדים התלמידים. "מדובר בילדים מאוד מגוונים, לפעמים פגועים גם פיזית ולא רק קוגניטיבית, ולכן אנחנו משתמשים באמצעים שונים - גפ באמצעות אייפדים. המטרה היא להגיע לכל תלמיד, גם אם לכאורה נראה שאי אפשר לתקשר איתו", אומרת כרמל פרנקל, מורה בתוכנית.

 (צילום: התנועה המסורתית) (צילום: התנועה המסורתית)
(צילום: התנועה המסורתית)

פרנקל מסבירה כי, "התלמידים עוברים תוכנית של העשרה יהודית. זה מתחיל בראייה כללית יותר של לימוד מושגים בסיסיים כמו טלית, תפילין, קדושה, וממשיכים בלימוד מצוות בין אדם למקום, בין אדם לחברו. במהלך התוכנית אנו מבקרים עם הילדים בבית כנסת, עושים לפעמים חגים יחד ואפילו מקיימים איתם מצוות כמו ביקור בבתי אבות או מתנות לאביונים. נוצר קשר אישי מאוד מיוחד, הילדים חווים הצלחות, הם רואים שלאט לאט הם מתקדמים ונכנסים לריטואל של שיעורים, הם יודעים את הברכה ומביעים סימנים של התקשרות. רואים שהם עוברים תהליך".

 

את טקס העלייה לתורה עורכים הילדים יחד עם חברים נוספים בני גילם ועם משפחותיהם. לקראת הטקס עורכים המורים והתלמידים חזרות גנרליות עם הרב או הרבה שמקיימים את הטקס. "ההתרגשות מתחילה, וגוברת אצל הילדים עד הטקס עצמו", ממשיכה פרנקל. "ביום הטקס ההתרגשות בשיאה. בהרבה בתי ספר השכבה עצמה מגיעה, אנשי הצוות וההנהלה, ואורחים נוספים של הקהילות. אנחנו עובדים על הברכה חודשים. יש ילדים שזוכרים בעל פה את הברכה, יש ילדים שזוכרים רק מילה אחת ואנחנו עוזרים עם ההמשך, ויש מי שלא יכול לדבר כלל אז אנו משתמשים בהקלטה מתוך אייפד שמדברת במקומו, הילד לוחץ על כפתור, אך גם זה הישג עבורם".

 

פתאום ההורים מבינים שזה אפשרי

שרון היא אימא של ניצן, שנולדה עם תסמונת גנטית נדירה. ניצן הולכת בעזרת הליכון, מתקשה בקריאה וחשבון, אך מתקשרת ומדברת כרגיל, מבינה את הסיטואציות החברתיות ומתעניינת בסובבים אותה. "בהתחלה הצענו לה לחגוג בת מצווה אך היא לא רצתה. לאחר שהצענו לה לעשות את זה במסגרת בית הספר, עם למידה והכנה, ועם החברים, היא ממש ציפתה לזה. זה אחד האירועים המשמעותיים שהיו לה בחיים. היא התרגשה מאוד, התכוננה, וזכרה בעל פה את הברכה שלה וזה ללא ספק הטביע בה חותם".

 (צילום: התנועה המסורתית) (צילום: התנועה המסורתית)
(צילום: התנועה המסורתית)

רונן בר אברהם, מנהל מרכז אדרבא בתנועה, מספר על חששות ההורים. "ההורים בהתחלה מאוד חוששים ולא יודעים אם הילד באמת מסוגל לכך אצל הורים לילדים עם מוגבלות התקופה הזו היא משברית כי הם מסתכלים על הילד וחושבים על הציפיות שלו ושלהם, מסתכלים על החברים ועל קרובי המשפחה. זה מלווה בהרבה מאוד רגשות ואנחנו נותנים תמיכה. הרכזת הארצית של התוכנית מגיעה ופוגשת את הורי הילד ומסבירה על התוכנית כולה, שמקיימת בתוכה שוויונית פלורליזם. אצלנו כל ילד או ילדה יכולים לעלות לתורה, בהשתתפות מלאה של ההורים. גם ילדים שיש להם קושי בתקשורת ורבלית, יש להם עדיין את ההבנה הבסיסית. בטקס עצמו, ההורים רואים שהילדים מרגישים שהם משלימים את התהליך, ובטקס הזה, כמו כל טקס אחר של בת בר מצווה, הילדים שלהם נמצאים במרכז".

 

מריאנלה קריימן, רכזת התוכנית, מדגישה את חשיבות הטקס עבור המשפחות. "הורים רבים לילדים עם צרכים מיוחדים חושבים שאי אפשר בכלל לקיים את הטקס הזה. כשאנחנו נכנסים לתמונה ומסייעים, המשפחות מבינות שזה אפשרי ומתרגשות לא פחות. לדוגמה, אחת הסבתות שקיימה את הטקס עם נכדתה אמרה שזה כמו יום החתונה של הנכדה, כי היא יודעת שלא תהיה חתונה, והיא ממש הייתה עם דמעות בעיניים".

 

את הטקס חותמים הילדים עם ברכה אישית משלהם עליה התכוננו במהלך כל התקופה. "נותנים לילדים את האפשרות לברך ברכה אישית שמדברת על היכולות שלהם ועל המשפחה שלהם", מסבירה קריימן. "אחרי שהם מברכים את הברכות הרגילות, כל ילד מברך ברכה אישית שהיא בעצם הפתעה להורים. החוויה היא עוצמתית עבור כולם. כל אחד מהתלמידים עולה לתורה עם ליווי ההורים והמשפחה, גם בנים וגם בנות, עושים חופה גדולה עם טלית גדולה, ומתחת נמצאים הרב או הרבה, התלמידים וההורים, הרב מברך אותם בברכת כוהנים, ההורים שמים את הידיים על ראש הילדים, וכולם ביחד מברכים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: התנועה המסורתית
טקס בר מצווה בתנועה המסורתית
צילום: התנועה המסורתית
מומלצים