פצוע צה"ל במרתון כנגד כל הסיכויים

זיו שילון נפצע באורח קשה בפיצוץ שאירע במהלך פעילות מבצעית על גדר המערכת ליד כיסופים שבמרכז רצועת עזה. בעקבות הפציעה שילון איבד את ידו, אך הוא לא איבד את קור רוחו ואת הנחישות שלו. היום הוא נשוי ומצפה לילדה ומרצה ברחבי העולם על הסיפור שלו. הוא גם מתכונן לריצת מרתון בברלין. אמש הוא הגיע לאולפן "הערב ב-7" ושוחח עם אברי גלעד על החוויות שלו ועל התכניות שלו לעתיד.

בזמן ששכב סרן שילון בבית החולים, ואמר למצלמות מילות גבורה, הוא התקשה להאמין שיגיע למקום בו הוא נמצא כיום. "עם יד על הלב, ברגעים הקשים לא הייתי חושב שלשם אגיע. אבל חשוב להראות שטמון בעצמנו כוח שמתגלה רק במצבי קיצון", הוא אומר.

• 'שינדלר היהודי' מציל את היזידיות
• מחאת הסרדינים, גרסת עזה
• הסערה הבאה? שאלת הזיכרון של השואה והנכבה
  

שילון טס ברחבי העולם ומספר  את הסיפור שלו ואת החוויות שעבר בזמן ההחלמה. באחד הכנסים בהם הרצה בשיקגו, אמר לקהל שאחד הדברים שמאפיינים את ישראל הוא הגיבורים של הילדים. "בכל רחבי העולם אנשי מעריצים כוכבי קולנוע ואנשי טלוויזיה, אבל רק בישראל שמורה נישה לחיילים", הוא אמר.

שילון גם הסתייג מתואר הגבורה שהוטל לפתחו, "אני לא מרגיש גיבור. המדינה שופעת בגיבורים. אנחנו נדרשים לעשות את מה שצריך כדי לשמור על המדינה ולהגן על האזרחים".

ידו האבודה של שילון הוחלפה ביד תותבת אלקטרונית, בעלת קרס. כיוון שכך, מלאכות שדורשות מוטוריקה עדינה עדיין קשה לו לבצע. "אני מתגבר על זה לאט לאט וחי את הדברים הגדולים", הוא מספר, "לדברים הקטנים יש אנשים טובים באמצע הדרך".

למזלו, לפני שמונה חודשים הוא נישא לעדי, חברתו מזה שש שנים, שדוחפת אותו קדימה. "כל מה שאני עושה היום, לדבר על הכוח, על חיילי צה"ל כמייצג של כוח שמתמודד עם כל דבר באשר הוא – הכול בזכותה".

אל הריצה הגיע אחרי צוק איתן, אז אמו נפטרה לאחר מלחמה ארוכה במחלת הסרטן, זמן קצר לפני החתונה. "השעטנז הרגשי דרש ממני להציב רף גבוה. ברגע שמוסיפים קצת עומס, הקשיים האחרים מתגמדים", הסביר.

הריצה בברלין מוקדשת לחבר יקר, רס"ן יוחאי קלנגל, והקשר שלו, סמ"ר דור ניני שנהרגו בתקרית ירי בהר דב בינואר האחרון. שילון ירוץ עם חולצה של עמותת "עוף קדימה" שהוקמה על שמו של יוחאי.