שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    איסור העסקת זרים: באילת נותרו ללא עובדים

    בעולם המלונאות משוועים לידיים עובדות - עם הערכות למחסור של כ-2,000 עובדי ניקיון באילת בלבד. מבקשי המקלט ששוחחרו לאחרונה ממתקן חולות, מספקים מענה חלקי בלבד. "אנחנו עושים מאמצי על בשביל לקלוט ישראלים, אבל לא מצליחים. מי שמגיע - נשבר"

    ג’אמל יעקב (36) עבר לא מעט תלאות בחייו, מאז ברח ברח מעיר הולדתו דארפור בסודן והגעתו לישראל. לפני כחודש הוא שוחרר ממתקן חולות ובשבועיים האחרונים החל לעבוד בבית המלון הרודס בהרצליה, מרשת פתאל, בה עבד עד למועד כליאתו. למזלו, ברשת, נאותו לקלוט אותו מחדש במהירות.

     

    כתבות נוספות בערוץ הקריירה :

    עובדי בתי המשפט: שביתה כללית ביום א'

    בעל עסק בתוואי הרכבת הקלה: "איך אחזיר את החובות?"

    העובדים המבוקשים ביותר: בוגרי הטכניון

     

    יעקב הוא אחד מבין כ-1,200 מבקשי המקלט ששוחחרו לאחרונה ממתקן חולות בהוראת בג"ץ ונותרו עם לא מעט סימני שאלה באשר לאפשרויות מגוריהם והעסקתם. למזלם, בתי המלון בארץ, הסובלים ממחסור חמור בכוח אדם, כבר החלו בקליטת כמה עשרות מהם להעסקה בתפקידי משק, שטיפת כלים, ניקיון ועוד.

     

    בין הרשתות שקלטו את הפליטים להעסקה, כלולות רשת פתאל - שגייסה כמה עשרות לעבודה במלונות בים המלח ובאשדוד, ושוקלת לגייס בהמשך עובדים נוספים למלונות באזור הצפון. רשת מלונות נוספת היא ישרוטל, שקלטה כבר כ-50 מבין משוחררי מתקן חולות. עם זאת, לאור האיסור על חזרתם לערים אילת ותל אביב - לרבים מהם עדיין לא ברור כיצד יתפרנסו ומה יעלה בגורלם. 

     

    סיפורו של יעקב

    יעקב הגיע לארץ בשנת 2008 לאחר לא מעט ייסורים. אביו נרצח עם תחילת המלחמה והוא ומשפחתו ברחו למחנה פליטים, אותו נאלץ לעזוב לאחר שזוהה עם המורדים. הוא הצליח להגיע ללוב עם ארגוני סיוע, אך נכלא שם למשך שלושה חודשים. לאחר מכן עבר למצרים ולאחר כחודש החל את מסעו לישראל.

    מדריך
    עובדים זרים לבנייה - לא חייבים להיות עבדים / עוה"ד עמית עכו וצבי קן תור
    אפשר להגדיל את מכסת העובדים הסיניים לבנייה, בלי להעמיק את תופעת סחר העבדים שהשתרשה בתחום. הפתרון: הגבלת הזמן בו רשאי העובד הזר לעבוד בישראל, מה שיאפשר להקטין את הסכומים שדורשים המתווכנים מהעובדים. דעה
    לכתבה המלאה

     
    בישראל הוא החל לעבוד במלון של רשת פתאל בקיבוץ אילות, שם התמיד עד שנת 2014, כאשר במהלך השנים החל ללמוד עברית באילת וצבר לא מעט חברים. גם הממונים עליו הביעו שביעות רצון לדבריו, שהגיעה לשיאה כשהמנכ"ל, ראובן אלכס, הציע לו מימון לימודים באוניברסיטה.

     

    לאורך השנים, הוא נדרש לחדש מדי מספר חודשים את הויזה, כשבכל פעם התנאים השתנו. כך זה המשיך עד שקיבל יום אחד זימון למתקן חולות. "כשהלכתי לחדש את הויזה קיבלתי לפתע זימון לחולות. אמרתי להם שרק עכשיו קיבלתי מתנה מהרשת ושאני מתחיל בלימודים אקדמאים, אבל זה לא עזר - בחודש מרס נכנסתי לחולות למשך 17 חודשים".

     

    לפני כחודש הוא השתחרר ביחד עם שאר הפליטים, אבל לא יכול היה לחזור לאילת או להגיע לתל אביב בשל האיסור שהטיל על כך בג"ץ. למזלו, נרתמו לעזרתו חבריו הישראלים שאירחו אותו בימים הראשונים לשחרורו. זמן קצר לאחר מכן נוצר קשר מחודש עם פתאל, שם מסרו לו כי ישמחו להמשיך להעסיקו באחד ממלונות הרשת.

     

    ואכן, במהרה נמצא עבורו מקום במלון בהרצליה. אם לא די בכך - ג'מאל מספר כי יתכן שהוא אף יוכל לממש את ההבטחה ללימודים. "בזמן ששהיתי בחולות היתי מדוכא, כי נכלאתי בלי סיבה לשנה וחצי", הוא מספר. "זו היתה חוויה קשה, אבל בכל התקופה הזו הגיעו הרבה ישראלים לדבר איתנו ואני רוצה להודות להם על התמיכה. עכשיו אני שמח, אבל בעתיד אני מקווה שיהיה שלום בסודן ושאוכל לחזור לשם ולמשפחה שלי".

     

    מצוקת עובדי ניקיון בבתי המלון

    בתי המלון בארץ סובלים כבר תקופה ארוכה ממחסור חמור בכוח אדם למקצועות הניקיון. בהתאחדות המלונות מציינים כי תוצאות סקרי שביעות הרצון של אורחיהם באילת ובים המלח מדרדרת בחודשים האחרונים בשל היעדר ניקיון, ובמקרים מסויימים, מנהלי בתי המלון אף מוצאים את עצמם נאלצים לשפשף את הרצפות במו ידיהם.

     

    יעקב ג'מאל. "מקווה לחזור למשפחה שלי" ()
    יעקב ג'מאל. "מקווה לחזור למשפחה שלי"

    מנהלת ופעילות הרווחה ברשת ישרוטל, אתי קריחלי, מספרת כי נכון להיום, מועסקים ברשת כ-700 פליטים, מבין כ-5,000 עובדים בסך הכל. מבין משוחררי מתקן חולות, קלטו ברשת עובדים לשני מלונות בים המלח ולמלון במצפה רמון. "אנחנו משוועים לעוד עובדים", היא מספרת. "תמיד יש לנו נכונות לקלוט את מבקשי המקלט ומנסים לגייס עוד. אנחנו סובלים ממחסור קשה ומתמשך בעובדי ניקיון, ועושים מאמצי על לגייס ישראלים לעבודות אלו, אבל לא מצליחים. מי שמגיע - נשבר".

     

    בהתאחדות המלונות מציינים כי נכון להיום, קיים מחסור של למעלה מ-3,000 עובדים בתפקידי חדרנות וניקיון בבתי המלון בארץ - בעיקר באילת אך גם בים המלח. "במקצועות אלה יש מחסור חריף בכוח אדם, שכן הישראלים כמעט שאינם מוכנים לעבוד בהם, למרות תמריצים רבים והטבות כולל: מגורים, כלכלה מלאה ועוד", מסבירים שם. "משכך, אין לבתי המלון ברירה אלא לחפש פתרונות שונים, לרבות של העובדים מבקשי המקלט ומהגרי העבודה".

     

    באילת לבדה קיים מחסור של כ-2,000 עובדים על פי המלונאים - אך המלונאים אינם מגייסים את מבקשי המקלט ששוחררו ממתקן חולות בשל האיסור שניתן להם על עבודה באילת. בינתיים ממתינים המלונאים בעיר הדרומית למימוש החלטת הממשלה שהתקבלה לפני יותר משנה - להבאת 1,500 עובדים מירדן.  

     

    העסקת פליטים - שאלות ותשובות

    בקו לעובד מבהירים, כי רוב מבקשי המקלט שהשתחררו השבוע ממתקן חולות רשאים לעבוד בכל מקום ובכל ענף תעסוקה, למעט אילת ותל אביב. בנוסף מי שמחזיק ברישיון ישיבה ועבודה בלתי מוגבלים מסוג ב' 1 (אשרות עבודה שאינן מוגבלות) - רשאי לעבוד בכל עבודה ללא הגבלה.

     

    "הנפקת אשרות שהייה עמומות ומבלבלות גרמה למעסיקים רבים להניח שאסור להעסיק מבקשי מקלט, אף שברוב המקרים ההעסקה מותרת, מסבירים בארגון. "במקביל, במשרד האוכלוסין וההגירה מזהירים מעסיקים כי על העסקת עובדים זרים ומסתננים שלא כחוק - משלמים ביוקר. 

    מתקן חולות (צילום: הרצל יוסף) (צילום: הרצל יוסף)
    מתקן חולות(צילום: הרצל יוסף)
     

    "יתרה מכך, במרבית האשרות המונפקות למבקשי המקלט מופיעה הבהרה בלשון - 'אישור זה אינו מהווה רישיון לעבוד', ומתחתיה - למי ששוחררו מחולות - מופיע גם האיסור להתגורר ולעבוד בערים אילת ותל אביב", מוסיפים בארגון. "דגש זה מקדם תפיסה מוטעה ומטעה לפיה העסקה של מבקשי מקלט הינה עברה על החוק, כאשר לרב לא כך הדבר".

     

    בארגון מציינים כי בעקבות עתירה שהגישו בשיתוף עם ארגונים נוספים לבג"ץ בשנת 2010, הצהירה רשות האוכלוסין וההגירה כי המדינה לא תנפיק למבקשי המקלט רישיונות עבודה - אך גם לא תנקוט בהליכי אכיפה נגד מעסיקיהם כל עוד הם לא ישהו במתקן שהיה. "המשמעות היא, שאיסור העסקה לא אמור להיאכף על מי שמעסיק מבקש מקלט שמחזיק ברישיון זמני, אפילו אם נכתב בו 'רישיון זמני זה אינו מהווה רישיון עבודה' - ובלבד שהוא עובד במסגרת הגאוגרפית המותרת לו", מסבירים בארגון.

     

    בארגון מפרטים, כי בשנתיים האחרונות הנפיקה רשות ההגירה רישיונות ישיבה חדשים שאכן מגבילים העסקה - ושההבדלים בינם לבין הרישיון הנפוץ קשים לפענוח לעין בלתי מקצועית. "בשל הבלבול מוצאים עצמם המעסיקים ניצבים מול ויזות שונות, שעמידה על פירושן דורשת פלפול לשוני", מסבירים שם. "גם באתר האינטרנט של רשות ההגירה, בו מופיע פירוט סוגי האשרות, מוצג המידע באופן מבלבל המוביל את הקוראים למסקנה שהעסקת מבקש מקלט אינה חוקית. רק בסוף הרשימה, תחת איסורים ואזהרות, מוזכר שניתן להעסיק מבקש מקלט המחזיק ברישיון זמני בתוקף".

     

    מהן החובות שחלות על מי שמעסיקים מבקשי מקלט?

     

    בקו לעובד מציינים כי חוקי העבודה חלים במלואם גם על מבקשי מקלט, ומתוקפם הם זכאים לחופשה שנתית, דמי הבראה, פנסיה ועוד. כמו כן, החובות החלות על המעסיקים דומות ברובן לחובות החלות על מעסיקי מהגרי עבודה, כלומר עליהם לבטח את העובדים בביטוח לאומי ולרכוש עבורם בריאות פרטי, שניתן לנכות משכר העובד עד שליש מעלות הביטוח ועד לסכום של 124.6 שקל.

     

    "יש לזכור כי מטרת חוקי העבודה היא לוודא כי שוק העבודה יהיה שוויוני, וכי לכל העובדים בישראל אינטרס שלא תתקיים שכבה של עובדים חסרי זכויות וכתוצאה מכך 'זולים' יותר, דבר אשר גורר את כל שוק העבודה מטה", מבהירים בארגון. "הסדר אי-האכיפה אליו התחייבה המדינה לא נוצר בחלל ריק ומהווה הכרה מצידה בעובדה שאינה יכולה למנוע מעשרות אלפי אנשים בתחומה את זכותם לקיים את עצמם מבלי לגרום להשפעות הרסניות על החברה הישראלית".

     

    עוד בערוץ הקריירה: יוצאים לחופשה מרוכזת בתקופת החגים? דעו את זכויותיכם: 

    צילום: ניצן דרור וניר כהן

    צילום: ניצן דרור וניר כהן

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים