וינשטיין נגד ארדן: "התשוקה למינוי מפכ"ל חיצוני גימדה את המשטרה"

היועץ המשפטי לממשלה מחדד מסרים מול השר לביטחון הפנים: ברקע המחלוקות שצצו בעניין מועמדותו של תת-אלוף במיל' גל הירש לתפקיד המפכ"ל ה-18 של המשטרה, ביקר הערב (יום ג') היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין את החלטת השר לביטחון הפנים גלעד ארדן למנות אדם שאינו משורות המשטרה לתפקיד השוטר מספר 1. במהלך החלק המסכם של ועידת המשפט הרביעית של לשכת עורכי הדין בתל אביב אמר וינשטיין כי "לא מתקבל על דעתי שככל שגוברת התשוקה למנות מפכ"ל מחוץ לשירות המשטרה, כך, ובאותה מידה ממש, מתגמדים הישגיה של המשטרה ונעלמים משל חלום היו". ynet העניק חסות לוועידה והעביר אותה בשידור חי.

היועץ המשפטי וינשטיין. ביקורת על ארדן(צילום: מוטי קמחי)

קודם לכן עלתה לנאום שרת המשפטים איילת שקד. היא כינתה את הנעשה במערכת המשפט הישראלית "משפטטת", והסבירה כי מדובר ב"מחלה שמאלצת אותנו להתרגל למערכת כבדה ומסורבלת, הכבולה בשלשלאות הבירוקרטיה. כשרוח של 'הכול שפיט' מנשבת מעלינו, הפתרון המשפטי הופך כמעט אוטומטית לברירת מחדל. התוצאה היא בתי משפט שקורסים תחת העומס ומתקשים לעמוד במשימתם בפרקי זמן סבירים וזאת למרות עבודתם הקשה של השופטים".

בהתייחסותה למתיחות בין הכנסת לבית המשפט העליון אמרה השרה שקד כי "המתינות בהכרעה שיפוטית רלבנטית לא רק לציבור, אלא גם למערכת המשפט עצמה. הרשות השופטת צריכה לגלות מתינות במערכת היחסים בינה לבין הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. גם בעולם של ביקורת חוקתית, יש להבחין בין פסק דין המתווה קריאת כיוון חוקתית, לבין סדרת פסקי דין חוקתיים שבהם בית המשפט מעצב את ההסדר החוקי במקום הכנסת, ואינו מניח את שבט התערבותו עד ליצירת הסדר שתואם את עמדותיו ותפור למידותיו עד הסנטימטר האחרון".

שקד גילתה כי החליטה על הארכת ההתמחות של עורכי הדין לשנתיים והוסיפה כי "גם בעולם של חוקה כתובה, על בית המשפט לגלות מתינות בפסיקותיו החוקתיות ולהשאיר לרשות המחוקקת לקבוע את ההסדרים המפורטים, בוודאי בכל הקשור בנושאי ליבה שלטוניים כמו ההתמודדות עם אתגרי ההגירה. אני קוראת למשפטנים לגלות אחריות ואיפוק. הפגיעה במערכת המשפט נובעת לא פעם מהחריגה שלה עצמה מגבולותיה תוך גלישה לתחומי אחריותן של רשויות השלטון האחרות".

לפני וינשטיין נאמה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, שהתייחסה בדבריה למחלוקות של בג"ץ מול הכנסת בנוגע לסוגיית המסתננים. נאור אמרה לבאי הוועידה כי "הכותרת 'המילה האחרונה' מצביעה על מאבקי יוקרה בין בית המשפט העליון לכנסת והממשלה. כל העניינים הללו רחוקים מאיתנו כמזרח ממערב. מאבקי כוח אינם בלקסיקון שלנו, אנחנו לא מונעים משיקולים כאלה. אנו מכבדים את הכנסת ואת הממשלה, אך את חובותינו נמלא".

הנשיאה נאור אמרה עוד: "יש דיאלוג בינינו לכנסת כפי שציינתי בעניין המסתננים. הכנסת מחוקקת חוק, בית המשפט מעביר את החוק תחת הביקורת החוקתית, לעתים מגיע למסקנה שהחוק אינו חוקתי, במידת הצורך הכנסת מחוקקת מחדש. אל לה לרשות המחוקקת לחוקק אותו בלי כל שינוי או עם שינוי בסתירה לחוקי היסוד - חקיקה כזו פוגעת בעצמה בחוקי היסוד".

נשיאת העליון נאור עם שרת המשפטים שקד(צילום: מוטי קמחי)

השרה שקד ונשיאת העליון נאור עם ראש לשכת עורכי הדין אפי נוה(צילום: מוטי קמחי)

שקד: "נבחן את עניין פיצול היועמ"ש" 

לפני נאומה אמרה השרה שקד ל-ynet כי "הביקורת השיפוטית זה דבר נחוץ, אבל בצורה מאוזנת. אין דבר כזה 'חוק עוקף בג"ץ', זה מונח לא נכון. הכנסת היא מחוקקת, רשאית לחוקק איזה חוק שהיא רוצה, אבל אין דבר כזה 'חוק עוקף בג"ץ'. העם בוחר את הריבון ובית המשפט צריך לכבד את הריבון, שהיא הכנסת".

השרה שקד אמרה עוד כי עדיין לא ויתרה על אפשרות פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה - חרף התנגדות ראש הממשלה בנימין נתניהו. "הנחיתי את הוועדה (לאיתור היועץ הבא) לבחון את עניין הפיצול. טרם קיבלתי החלטה בנושא, וזה בהחלט משהו שנמצא על השולחן", אמרה שקד. 

במוקד נאומו של וינשטיין: הירש וארדן(צילום: אפי שריר, אלכס קולומויסקי)

היועץ המשפטי לממשלה וינשטיין יחד כאמור את דבריו לנעשה במשטרה ואף העביר מסרים חדים בנוגע להחלטתו של השר לביטחון הפנים ארדן להכריז על גל הירש כמועמדו לתפקיד המפכ"ל. לדברי וינשטיין, "לא מתקבל על דעתי, ככל שמתגברת התשוקה למנות מפכ"ל מחוץ לשורות המשטרה, כך ובאותה מידה ממש מתגמדים הישגיה של המשטרה ונעלמים משל חלום היו. בלתי ראוי ובלתי צודק להתעלם מכך".

וינשטיין הוסיף כי הוא אינו "רחוק מלהקל ראש בתקלות ובמחדלים שמתגלים לעינינו לעתים, אפילו קרובות מדי. אין בלבי ספק כי מי שיפקד על משטרת ישראל בשנים הקרובות יפעל על מנת לעשות לתיקון כל אשר ראוי לתיקון. יחד עם זאת, ראוי היה שמבקרי המשטרה יכללו בין דבריהם גם את הישגיה הגדולים. לפעמים צריך פשוט לומר את המובן מאליו, וכך ניסיתי לעשות היום".

בהתייחסו לבדיקת המועמדות של הירש ציין היועץ המשפטי כי "פנייה זו הגיעה לשולחני סמוך לאחר שהוצגה המועמדות לציבור.

עיתוי זה גרם לכך שדבר הבדיקה הפך פומבי, ומטבע הדברים גם פוגע. אנו רגישים מאוד למשך הזמן שחולף ולצורך לקדם את המינוי במהירות האפשרית ולמזער את הפגיעה ככל שניתן. לכך ראוי ללא ספק המועמד עצמו, לכך ראויה משטרת ישראל, ולכך ראוי הציבור הסומך על שירותיה של המשטרה. יחד עם זאת, הבדיקה צריך שתיעשה בצורה יסודית ונכונה. מבלי לוותר על כך, נעשה כל אשר לאל ידינו לזרז את הבדיקה ולאפשר לוועדת טירקל לקבל החלטה מושכלת ונקייה. אם יהיה צורך בכך, וכך גם הודעתי לפרקליטו של גל הירש, יישמע מר הירש בפנינו".

וינשטיין ציין ש"גם מתחת ידיה של המשטרה יוצאות תקלות לא פשוטות", אך בד בבד הדגיש כי "כיועץ המשפטי לממשלה אני בהחלט רואה את עצמי מוסמך לקבוע כי משטרת ישראל הגיעה בשנים האחרונות להישגים חסרי תקדים בהיסטוריה של אכיפת החוק בישראל. בשנים האחרונות ניהלה המשטרה מלחמה חסרת פשרות הן בפשיעה המאורגנת והן בעבירות של שחיתות שלטונית וטוהר מידות. המקצוענות, היוזמה והיצירתיות הם אלו שהביאו את משטרת ישראל בשנים האחרונות להישגים חסרי תקדים, אשר את חלקם מניתי היום בפניכם".

מבקר המדינה שפירא בוועידה(צילום: מוטי קמחי)

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, בירך על החלטתה של השרה שקד להאריך את התמחות עורכי הדין לשנתיים וציין בדבריו כי "אין די בסמכות ובמעמד חוקתי על מנת לקדם ביקורת יעילה ואפקטיבית, אלא יש לזכות בתמיכת הציבור. לטעת בו את ההבנה כי רשויות החוק פועלות כדי לתקן את הליקויים שמתגלים".

אחר כך נאם פרקליט המדינה שי ניצן. הוא ביקש להתייחס בדבריו לעניין ההשתלחויות נגד פרקליטים שלדבריו "מגיעים עד איומים". לדברי ניצן, "ציטוטים אלה, בניגוד למה שאתם חושבים, אינם מפורסמים בטוקבקים. גם אין מדובר בהשתלחויות של נאשמים נגד פרקליטים – אלה נאמרו על ידי סנגורים נגד פרקליטים. מדובר בתופעה מטרידה בתופעה מטרידה ונראה כי חלה הקצנה. סנגורים, עורכי דין, שנשבעו לעשות משפט, מאיימים על פרקליטים".

פרקליט המדינה הוסיף כי "הפרקליטים נהגו לנהוג במדיניות מרסנת, כך פעלנו שכן אנו מנסים לפעול במתינות כלפי עמיתים למקצוע. הגשת תלונות נגד עמיתים למקצוע נראית בעינינו כצעד חריג. מאז כניסתי לתפקיד למדתי את הנושא וסברתי שיש לשנותו. גדשה הסאה ולא ניתן להמשיך במדיניות ההבלגה. הודענו כי מעתה ואילך תוגשנה יותר תלונות אם יהיה צורך בכך. כאן המקום להבהיר כי רוב הסנגורים נוהגים באופן הוגן".

הנואם האחרון היה הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף דני עפרוני, שאמר כי חובת הצבא להתמיד במאמצים להגיע לחקר האמת. הוא ציין שני אתגרים נוספים: "ייעול הליכי אכיפה בצה"ל. חשוב שייעשה צדק, אך גם מהר ככל האפשר. דבר נוסף הוא חיזוק השילוביות בין הייעוץ המשפטי ובין המפקד".

ראש לשכת עורכי הדין, אפי נוה, אמר בנאומו כי "לא נהיה סלחניים כלפי שום יוזמה שעלולה לפגוע בעורכי הדין. כשם שתפקידו של עורך הדין הוא לשמור על זכותו של הנאשם לחופש, כך חייבת לשכת עורכי הדין לשקוד על קידום ערכים אלה במסדרונות הכנסת והממשל. חייבת להיות אמירה חברתית ברורה ללשכת עורכי הדין. מעל עולם המשפט שלנו עומדת סכנה מוחשית וממשית. הפגיעה במקצוע עריכת הדין פוגעת אנושות במערכת המשפט".

עו"ד נוה הוסיף כי "בעוד חודש נתכנס חלקנו ונסמיך עוד 2,000 עורכי

דין חדשים. הגענו למצב שבו חלק מעורכי הדין אינם מתאימים למקצוע. מי שנפגע מכך הוא הציבור שמקבל שירות לקוי. במסגרת תפקידי אפעל למיגור תופעה זו ושקולם של 60 אלף עורכי דין יישמע. שרת המשפטים, בתחום סמכותך היכולת לשנות את בחינות ההסמכה. אנו קוראים לנסח קוד אתי שייתן מענה הולם למתרחש בין כותלי בתי המשפט".

בחלק קודם של הוועידה התייחס ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב מני יצחקי, לתופעת עדי המדינה. בדבריו בפאנל בוועידה אמר ניצב יצחקי כי עד כזה "צריך להיות קמב"ץ, שיכול לתת לנו דברים שמעניינים אותנו בתנאי שלא יהיה ראש הנחש".

ברקע הביקורת הקשה על תופעת עדי המדינה, הזוכים להקלות בתמורה למידע מפליל, ניצב יצחקי הסביר ש"אנחנו מגבילים את עצמנו מאוד איתם מהרבה סיבות. עד מדינה זה יקר - לגייס אותו, לשמר אותו, להגן עליו. זה חיבור להרבה שנים. אנחנו מעדיפים שכל מי שביצע פשע ייענש אבל עד מדינה שהוא לא ראש הנחש, לעתים יש לנו עניין לחריש עמוק".