להתגרש בחיוך: בדרך לרבנות עוצרים לסלפי
למה להתגרש בכעס ושנאה אם אפשר לעשות את זה בצורה טובה, ועל הדרך אפילו לצלם ביחד תמונה? פגשנו שני זוגות מעוררי השראה שרגע לפני שדרכו על מדרגות הרבנות, עצרו להצטלם ולהראות לכולם שאפשר ורצוי לעשות את זה אחרת
זה אמנם נשמע כמו מקרה נדיר של גירושים שהסתיימו בצורה טובה, אבל תחת האשטאגים כמו divorceselfies# ו-divorceselfie# באינסטגרם, ניתן למצוא לא מעט כאלו, ותתפלאו, אבל אפילו בארצנו הקטנטונת אפשר למצוא כבר לא מעט זוגות שהעלו סלפי מחויך על מדרגות הרבנות או בדרך חזרה ממנה ביום הגירושים. תפסתי שניים כאלו לשיחה כדי להבין איך מגיעים למצב האידיאלי הזה של גירושים עם חיוך, למרות כל הקשיים.
"תקופת הניתוק מאוד עזרה"
שרון ענבר, שחקנית מתל אביב והגרוש שלה דייב זלוטניק, היו נשואים שנתיים עד שהתגרשו לפני שנה. דייב משחזר: "הכרנו בערב טעימות יין שחבר שלי עשה. לקחתי ממנה את הטלפון ומפה לשם היינו יחד כשנתיים, מתוכן היינו מאורסים במשך שנה. אחרי שנה של אירוסין היה בינינו פיצוץ ונפרדנו לשנה שלמה. אחריה נפגשנו וחזרנו שוב, והפעם גם התחתנו. סך הכל היינו נשואים כשנתיים עד שהתגרשנו".
למה נפרדתם?
שרון מספרת: "אנחנו מאוד אוהבים אחד את השני גם עד היום, אבל לא משנה כמה ניסינו, אנחנו פשוט לא מסתדרים טוב בתור זוג, הדינמיקה בינינו לא עובדת. כשהחלטנו שזה נגמר עזבתי את הבית לשלושה חודשים ובמשך הזמן הזה לא דיברנו או נפגשנו. תקשרנו רק בסמסים ומעבר לזה לא הייתה תקשורת".
איך מחוסר התקשורת הזה הגעתם למצב של תמונה מחויכת על מדרגות הרבנות?
שרון מפרטת: "כעבור שלושה חודשים נפגשנו והחלטנו שאנחנו עושים את זה בצורה נעימה וחברית. גירושים יכולים להיות מאוד טראומתיים אם עושים אותם בכעס ובגועל, ולא רצינו להיות במצב הזה. ההיפך, עשינו את זה בכיף ואפילו העברנו גם את שאר היום ביחד".
ודייב מוסיף: "אני לא אומר שתהליך הגירושים הוא קל, כי זה תהליך שהוא רגשית קשה, אבל את היום עצמו העברנו באמת בצורה הכי טובה שהיה אפשר. הלכנו יחד לרבנות וישר משם למשרד הפנים ועוד אחרי זה לאכול צהריים ביחד בשרונה והאווירה הייתה טובה בסך הכל. כשביקשנו מעובר אורח לצלם את התמונה ליד הרבנות, אני זוכר שאנשים שאלו אותנו אם אנחנו מתחתנים ולא האמינו לנו שאנחנו מתגרשים".
"אני מאמין שהיה לי הרבה מזל כי כמו שהמשפט הידוע אומר, צריך לדעת לא רק עם מי להתחתן אלא גם ממי להתגרש. אבל מעבר לזה, זה גם היה עניין של החלטה. אפשר מאוד בקלות להתדרדר למצב של ריבים, עקיצות וכעס, והחלטנו לא ללכת לשם".
"בתמונה עצמה היה גם קטע של להודיע לאנשים שזה קרה וגם קצת להראות לאנשים שאפשר לעשות את זה ושהכל בסדר, ואפילו כתבנו על זה סטטוס מצחיק", משתפת שרון. "זה לא היה עניין של העמדת פנים בפייסבוק שהכל טוב, זה באמת היה ככה".
מה הייתם ממליצים לזוגות שעומדים בפני גירושים?
לדבריה של שרון, הזמן בנפרד עושה את כל ההבדל: "במשך השלושה חודשים בנפרד כל אחד הוציא את הכעסים, התסכולים והעצב שלו לבד או עם חברים וככה כשהגענו ונפגשנו אחד עם השני כבר היינו אחרי זה והרבה יותר רגועים. אתה כבר לא מנסה לשנות את הבן אדם שמולך כי זה כבר לא משנה, ואתה כבר לא עסוק בלחפש אשמים, אלא רק לעשות את הדברים שצריך בנעימות. בעיני פסק הזמן הזה מאוד חשוב".
"למען הילדים והעתיד של כולנו"
הסקפטים שביניכם אולי יעקמו את האף ויגידו שברור שהיה להם קל כי לא היו מעורבים ילדים בסיפור, אבל בדיוק לפני שבוע לי טל, בת 29 מכרמי יוסף ונועם טל, בן 38 מרמת גן הצליחו לעשות זאת והעלו סלפי גירושים מחויך, אפילו שיש להם שתי בנות קטנות. השניים הכירו לפני כשבע שנים בסיני, כשנועם נסע עם חברים ולי בדיוק הייתה בחופשה עם משפחתה.
נועם משחזר: "קלטתי מרחוק בחורה שמנקה את החוף משקיות ובקבוקי פלסטיק והתלהבתי, כי נדמה שהיא נראית טוב וגם בעלת ערכים. מעט מאוחר יותר היא, אחיה ואמה טיילו על החוף וחלפו על פנינו, אז הזמנתי אותם לשבת איתי ועם חבריי והזמנו אותם לבוא בערב לניגון בזולה המרכזית והם אכן הגיעו. לאחר זמן קצר, פרשנו לראות כוכבים ומשם כמעט ולא נפרדנו. רשמית היינו נשואים במשך שש שנים ויש לנו שתי בנות מדהימות – בנות 5 ושנתיים. לפני כשנה נפרדנו ועזבתי את הבית, אך את הגירושים עצמם עשינו לפני שבוע".
למה נפרדתם?
נועם: "נפרדנו משום שמאפיינים מסוימים שלא אהבנו אחד אצל השני התעצמו אחרי הלידה הראשונה. שנינו מאוד התאמצנו וכל אחד נתן מעצמו מעל ומעבר כדי לרצות את השני, עד שהעצמי שלנו הלך לאיבוד. זה מאוד מתסכל לחיות ככה, והבעיה הגדולה הייתה שכל אחד מאתנו האשים את האחר שהנתינה שלו אינה מספקת. התסכול הכניס המון מתח ולחצים לבית וכולם סבלו מזה, ולכן החלטנו שלפני שיהיה מאוחר והבנות יגדלו לבית של צעקות וריבים, עדיף לסיים את השותפות".
לי ממשיכה: "התגרשנו כי אנחנו לא מתאימים כבני זוג אבל אנחנו חברים טובים והורים טובים. אנחנו שמים את הילדות שלנו בראש סדר העדיפויות, אז למענן ולמעננו עשינו החלטה מודעת להישאר בקשר טוב זה עם זו".
אצל מי הילדות?
נועם מסביר: "הבנות נמצאות אצל לי ואני מגיע בזמן בימים שקבענו. אני מעורב במה שקורה להן בחיים, אני משלם מזונות בהוראת קבע כבר מהיום הראשון שיצאתי מהבית, אבל הכי חשוב - אני שומר על כבוד אימן. הבנות שלי יודעות שאבא ואמא אוהבים ביניהם ואותן, רק לא מסתדרים כשותפים לדירה".
מה גרם לכם לצלם את התמונה?
נועם משחזר: "היינו ברבנות בהמתנה. זה תהליך כזה שנכנסים ויוצאים מחדר הדיונים מספר פעמים. העד שלי סיים את תפקידו והלך, והיה לי משעמם לשבת לבד אז קראתי לה לבוא רגע לתמונה. אחרי שצילמתי חשבתי להעלות והיא הסכימה. ממש לא חשבתי שזה יעשה באז". לי מוסיפה: "אני חושבת שזה נבע מתוך הצורך לשתף בזה שאפשר גם ככה ושגם עדיף ככה בשביל כולם".
מה לדעתכם עזר לתהליך לעבור בצורה טובה כל כך?
לדבריה של לי, "צריך לזכור שבצד השני יש אדם עם רגשות וקשיים משל עצמו. שני הצדדים עוברים תהליך ועדיף להיות אחד למען השני מאשר אחד נגד השני. שלום יותר חשוב מכסף, והערך שלו גבוה בהרבה. במקרה שיש ילדים הכי חשוב לשמור על כבוד הדדי, למען הבריאות הנפשית שלהם כילדים וכבוגרים".
נועם מוסיף: "זה עבר כל כך טוב כי למדנו כבר שלא רק שזה לא סוף העולם, זה ממש נכון לנו. אני אוהב אותה בתור אימא לילדותיי אבל לא כבת זוג. בנוסף, עברנו תהליך גישור להסכם הגירושים שגיבש אותנו. ברור שלא הכל הלך חלק בשנה החולפת אבל הגענו לקשר סביר שמאפשר שיחה ושיתוף פעולה".
סמדר דקל נעים, עו"ד ומגשרת, ממליצה בחום לזוגות שעומדים בפני גירושים לעבור גם הם תהליך של גישור: "להבדיל מהליך משפטי בו הצדדים מיוצגים על ידי עורכי דין ומנהלים באמצעותם את התקשורת ביניהם, בהליך של גישור נוצרת תקשורת חדשה בין בני הזוג הנפרדים, תקשורת שמבנה מחדש את המשפחה שלהם ואותם כהורים לילדיהם".
"הדרך שעוברים בני הזוג הנפרדים בתהליך בניית ההסכם וההבנות החדשות ביניהם, מעלה את הצורך להסתכל כל הזמן על האינטרסים המשותפים שלהם ומייצרת דאגה ואכפתיות הדדיים. הדבר איננו בשמיים, אפשר להיפרד ולצאת לדרך חדשה בה מתקיימים קשר טוב ויחסי חברות לאורך שנים. כעו"ד ומגשרת, אין דבר מרגש יותר עבורי מלקבל מזוגות שעברו אצלי תהליך של גישור תמונות משותפות ומחויכות שלהם מבית הדין הרבני. זה סיפוק בלתי רגיל ותחושת גאווה גדולה".
גם אנחנו גאים ומאחלים לכולם בהצלחה בהמשך דרכם!
- מכירים עוד סיפורי זוגיות מעניינים? ספרו לעדי רם בפייסבוק
לפנייה לכתב/ת 
