שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    צפו: המשפד הלאומי של ישראל
    מה הקשר בין ציפורים רעבות לשיפוד? מסתבר כי בני האדם לא היו הראשונים ששיפדו חיות או ירקות על מקלות עץ או מתכת. הכירו את המשפד הלאומי של ישראל, החנקן הגדול, ציפור שיר שהפכה את אמנות השיפוד לדרך חיים

     

    אנימציה: רותם שניר

    אנימציה: רותם שניר

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     
     

    במהלך חופשות וחגים, הפארקים הלאומיים וכל חלקת דשא פנויה, נכבשת על ידי ישראלים שרוצים לאכול שיפודים. בין אם מדובר בשיפודי חיות או על טהרת הצומח, מסתבר כי יש זכות ראשונים לציפורים על המצאת השיפודים.

     

     (צילום: עודד קינן) (צילום: עודד קינן)
    (צילום: עודד קינן)
     

     

    הכירו את החנקנים, ציפורי שיר, שהפכו במהלך השנים למומחיות בציד בעלי חיים קטנים בעודם בחיים ושיפודם על קוצים, ענפים וגדרות.

     

    דבורה משופדת (צילום: עודד קינן) (צילום: עודד קינן)
    דבורה משופדת(צילום: עודד קינן)
     

     

     

    "החנקן לא חונק אף אחד למרות תרגום שמו לעברית. במקור, שמו הגרמני הוא דווקא משוייך לשוחט והחנקן הגדול, שנמצא בישראל בכל ימות השנה, זכה לשם השוחט השומר, כי הוא עומד על ענפים גבוהים ומאתר את טרפו", אומר ל-ynet ד"ר עודד קינן, חוקר ממרכז המדע ים המלח והערבה, שחקר את התנהגות השיפוד של החנקן הגדול בערבה.

     

    ד"ר עודד קינן וחנקן גדול (צילום: הדס המרוב) (צילום: הדס המרוב)
    ד"ר עודד קינן וחנקן גדול(צילום: הדס המרוב)

     

    בישראל ישנם חנקנים נוספים שנודדים ומקננים, אך החנקן הגדול, נחשב לגדול ביניהם. "למרות שהחנקים נחשבים לציפורי שיר יפות ויש להן שירה נאה, התפתחה אצלן תופעה שהן החלו לטרוף טרף חי. החנקנים למעשה מתנהגים כמו עופות דורסים. הם צוללים על הטרף, יש להם עיניים בקדמת הראש שמאפיינת טורפים וחלקם אף מסוגלים לרפרף באוויר", הוא מציין.

     

    אך בעוד שלעופות דורסים ישנם טפרים חדים, החנקנים אינם מסוגלים לדרוס את טרפם מאחר ואין להן טפרים חזקים. "החנקנים צדים חרקים, ציפורים קטנות - בעיקר ציפורים נודדות חלשות, מכרסמים וזוחלים, אך הם אינם מסוגלים לקרוע מהם נתחים ולכן התפתחה תופעה ייחודית לחנקנים שמשפדים את הטרף שלהם על קוצים".

     

    חנקן מכין שיפוד (צילום: עודד קינן) (צילום: עודד קינן)
    חנקן מכין שיפוד(צילום: עודד קינן)

    עכבר משופד (צילום: עודד קינן) (צילום: עודד קינן)
    עכבר משופד(צילום: עודד קינן)

     

    למה החנקים משפדים את הטרף? לדברי קינן, השיפוד מאפשר לחנקן לתפוס את הטרף ובחלק מהמקרים להרוג אותו.

     

    "לעיתים הם הורגים את הטרף על ידי שבירת המפרקת ולאחר השיפוד, יכולים לקרוע ממנו נתחים למאכל. בשלב מסויים התפתחה יכולת לשמור על הטרף לאחר הציד. אם הם לא רעבים באותו הרגע, הם שומרים זאת למועד יותר מאוחר. בסביבה יבשה התפתח מנהג של עצי מזווה. כלומר, החנקנים משפדים את הטרף על עצים קבועים ומגיעים במועד מאוחר יותר כדי לאכול מהם".

     

     (צילום: עודד קינן) (צילום: עודד קינן)
    (צילום: עודד קינן)

    חיפושית משופדת על גדר תיל בשיזף (צילום: עודד קינן) (צילום: עודד קינן)
    חיפושית משופדת על גדר תיל בשיזף(צילום: עודד קינן)

     

    אמנות השיפוד של החנקן מסייעת לו לא רק בקיום היומי בטבע, אלא גם הפכה במרוצת השנים, במיוחד אצל הזכרים, ככלי לפרסום עצמי בקרב הנקבות במהלך עונת החיזור והקינון.

     

    "מעבר להיבט השימושי, זה הפך להיות פרסומת. כמו שבני אדם צריכים בגדים להתלבש ובשלב מסויים, מה שאתה לובש מעיד עלייך. גם בטבע, דברים פונקציונליים הופכים לפרסומות. ראינו שהשיפוד עצמו בשלב מסויים, בעיקר במהלך עונת החיזור והקינון, הופך לפרסומת לחנקן. חנקן שיש לו טריטוריה טובה, כמו אדם עשיר שבנה בית מפואר, יכול לוותר על חלק מהמזון ולהראות שיש לו הרבה מזון איכותי בטריטוריה", מסביר קינן ומציין כי במחקרים שערך פרופ' ראובן יוסף, התגלה כי נקבות בוחרות זכרים על פי איכות וכמות הטרף המשופד.

     

     

     (צילום: עודד קינן) (צילום: עודד קינן)
    (צילום: עודד קינן)

    זמירון משופד. החנקנים צדים גם ציפורי שיר קטנות, בעיקר ציפורים נודדות וחלשות (צילום: עודד קינן) (צילום: עודד קינן)
    זמירון משופד. החנקנים צדים גם ציפורי שיר קטנות, בעיקר ציפורים נודדות וחלשות(צילום: עודד קינן)
     

    זחל משופד (צילום: עודד קינן) (צילום: עודד קינן)
    זחל משופד(צילום: עודד קינן)

     

    "בעונת החיזור, הנקבות שהתחרו עד לא מזמן עם הזכרים על מזון, מגיעות לצפות בזכרים צדים לעיני הנקבות. "החנקים אוהבים לאכול את הראש של הטרף, בעיקר של יונק או ציפור. משאירים את היתר לפרסומת או לנקבה עם הגוזלים", הוא מסכם ומספר כי בעבר הגיעו אליו דיווחים כי עוברי אורח שראו מוקדים של חיות משופדות על עצים וגדרות, סברו בשוגג כי מדובר במעשי התעללות של "כת השטן" בבעלי חיים.

     (צילום: עודד קינן) (צילום: עודד קינן)
    (צילום: עודד קינן)

     

     

    למדור הקודם: הציפורים שהתמכרו לסיגריות


     

    יש לכם שאלות למדור? שלחו אלינו לכתובת animals@ynet.co.il

     

    סטילס ווידאו: ד"ר עודד קינן מהמרכז מדע ים המלח והערבה , צילומי חנקנים: יעקב רזניק ויהודות קאופמן ממאגר המידע הלאומי לציפורי ישראל

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: עודד קינן
    חנקן גדול. המשפד הלאומי של ישראל
    צילום: עודד קינן
    צילום: הדס המרוב
    ד"ר עודד קינן. "השיפוד הפך במהלך עונת החיזור לפרסומת לחנקן"
    צילום: הדס המרוב
    מומלצים