מצוינות בשביתה: הצצה לבתי הספר הכנסייתיים
רוב התלמידים הם מוסלמים, אך מתחנכים בהם גם יהודים. שיעורי הבגרות מגיעים ל-95% בממוצע והבוגרים ממשיכים לאקדמיה ולהייטק. בתום שושלת ארוכת שנים שבה פועלים המוסדות הכנסייתיים, נקלעו בתי הספר למשבר תקציבי שהוביל לשביתה ממושכת: "כנראה שלא רוצים ערבים מצליחים"
בימי השלטון העותמאני בארץ ישראל הגיעו אליה שליחי כנסיות שונות מרחבי העולם במטרה להעניק לאוכלוסייה הנוצרית שירותים. מאחר שאותם שליחים דגלו באהבה, אחווה וסובלנות – הם החליטו שגם האוכלוסייה המוסלמית תזכה להיכנס לבתי הספר הכנסייתיים. אחרי מאות שנים עומדים אותם בתי ספר במוקד שביתה ממושכת שהחלה ב-1 בספטמבר. אתמול (ה') הודיעו נציגי בתי הספר כי השביתה במחאה על קיצוץ תקציבי תימשך, ובעקבות כך הודיע ארגון המורים העל-יסודיים כי ביום ראשון הלימודים בחטיבות ובתיכונים יחלו בשעה 10:00.
מסדרי הנזירים והנזירות והבישופים, שעמלו על הקמת בתי הספר, לא שיערו לעצמם שבמאה ה-21 ייחשבו המוסדות למובילים במערכת החינוך הישראלית. בירושלים, בנצרת, בשפרעם, בעכו, ביפו, ברמלה ובמקומות נוספים בארץ לומדים 33 אלף ילדים מהגיל הרך ועד לתיכון תחת המסגרת שמוגדרת במשרד החינוך "מוכרים שאינם רשמיים", בדיוק כמו בתי הספר החרדיים.
ההישגים של בתי הספר הכנסייתיים הפרטיים, ששיעור תלמידיהם מקרב ילדי המגזר הערבי בישראל עומד על 4% בלבד, הפכו את המשתייכים אליהם לאליטיסטים בעל כורחם. לפי הנתונים, אחוזי ההצלחה בבגרות בבתי ספר אלה נעים בממוצע בין 85% ל-95%, ובחלק מבתי הספר נרשמים גם 100% הצלחה. עוד עולה מהנתונים כי 33% מהאקדמאים ו-87% מעובדי ההיי-טק שמשתייכים למגזר הערבי הם בוגרי בתי הספר הכנסייתיים.
בסך הכול קיימים בארץ 47 בתי ספר כנסייתיים. המוסדות מוגדרים גם בתי ספר נוצריים, אולם נכון להיום רוב התלמידים בהם (60%) משתייכים לדת המוסלמית. שאר התלמידים הם נוצרים, דרוזים ואפילו יהודים. לדברי עאבד, "כיום המצב הוא שונה בגלל שרוב האוכלוסייה הערבית הם מוסלמים. בתי הספר פתוחים לכל תלמיד בלי קשר לעדה שלו".
עד שנות ה-60 למדו בבתי הספר בהפרדה מגדרית מוחלטת, אך מאז בחרו כמה מבתי הספר לערב בנים ובנות. החל משנות ה-80 ההפרדה בוטלה לחלוטין. בכיתות הגן ובתי הספר פעלו המנהלים ליצירת מרחבים אישיים נאותים עבור התלמידים וכך התאפשר לאכלס כמה מהכיתות ב-20 תלמידים בלבד.
"מנסים להשתפר כל הזמן"
המטרות המוצהרות של קברניטי בתי הספר הכנסייתיים לא השתנו בעת המודרנית. מצד אחד דואגים המנהלים והמורים להוביל את התלמידים לסבלנות וסובלנות, אך מצד שני הנטייה המובילה היא לאפשר חינוך שמספק גאווה עם ראש מורם. עאבד: "במשך שנים המטרות לא השתנו, בתי הספר מנסים להשתפר כל הזמן ולהגיע לרמה הכי גבוהה שיש".
בבתי הספר הכנסייתיים מאפשרים לכל הדתות להתחבר לשורשים. המוסלמים לומדים את הקוראן, הנוצרים את הברית החדשה והיהודים את התנ"ך. אחת המשאלות העיקריות של בתי הספר היא להשפיע על רשימת מנהיגי העתיד של המגזר הערבי. לדברי עאבד, "גם במדינות כמו סוריה, לבנון, ירדן ומצרים למדו רוב המנהיגים בבתי ספר כנסייתיים. אנחנו שואפים לחנך תלמידים איך להיות מנהיגים מובילים בחברה הערבית".
בניגוד לתמיכה שנותנת המדינה לבתי ספר יהודיים שמשתייכים להגדרה "מוכרים שאינם רשמיים", בתי הספר הכנסייתיים נאלצים להסתדר מלבד התמיכה שמעניק משרד החינוך עם גביית תשלום חודשי מההורים. הסכומים נעים בין 600 שקלים לחודש עד 1,200 שקלים לחודש. התשלום שונה בין מוסד למוסד בהתאם לרצון לשפר את רמת המצוינות.
לדברי הפעיל עאבד, "בהתחלה התמיכה הייתה של המסדרים, אבל לאט לאט בתי הספר התחילו לגבות גם שכר לימוד מההורים. בתי ספר של יהודים מקבלים תמיכה מלאה מהמדינה, אבל אצלנו קיצצו. בתי הספר הכנסייתיים נמצאים בגירעון של 200 מיליון שקל לשנה. המדינה צריכה לכסות את הגירעון כמו שהיא עושה בבתי הספר החרדיים".
בבתי הספר הכנסייתיים טוענים כי לפני השביתה המימון שהעביר משרד החינוך למוסדותיהם עמד על 75% מהתקציב, אך ירד ל-29% בלבד. עאבד: "זה התחיל עם הורדה ל-60% ונמשך לתקציב זעום שהביא לשביתה. המטרה שלהם היא שבתי הספר האלה יתייאשו וייסגרו, אבל הם לא יצליחו כי אלו בתי ספר שנותנים המו לקהילה. כנראה שהמדינה לא רוצה ערבים מצליחים".
ראמי סרור, מנהל בית ספר כנסייתי בשפרעם, אמר בהתייחסו לשביתה כי "אנו מתוקצבים בסכום מאוד מקוצץ. למרות זאת אנחנו מובילים בהישגים. הקיצוץ מאלץ אותנו לגבות כספים מההורים, זה מצב שנמשך כבר הרבה שנים ולהורים התחיל להיות קשה. לכן הגענו למאבק הצודק הזה".
תלמידה יהודייה: "אני לא מרגישה בגזענות"
נוי זיסמן, יהודייה שלומדת בבית הספר הכנסייתי הכרמל בחיפה, פנתה במכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר החינוך נפתלי בנט. "אני יהודייה ומילדותי הייתי בגן של ערבים", כתבה נוי לראש הממשלה ולשר החינוך. "כל החברים שלי ערבים ואנחנו לומדים ביחד ונהנים ואני לא מרגישה בכלל בגזענות. הם לא פוגעים בי, וגם אני לא בהם. כולנו שווים. בית הספר מכבד את כל הדתות. בנט, אמרת שאתה שר של כולם, הגיע הזמן לקיים את מה שאמרת. תלמידי כיתה א' אצלנו עוד לא למדו שיעור באפליה".
זיסמן אמרה ל-ynet בעקבות מכתבה כי "אני כיהודייה חווה את מה שכל התלמידים מרגישים כאן: שוויון מלא. כמו כל תלמידה אני רוצה להתחיל ללמוד ולהתחיל כבר את שנת הלימודים. בעקבות השביתה הזאת אני מבזבזת את הזמן, נמאס לנו, אנחנו צריכים לחזור וללמוד דברים חדשים".
אלין ג'מאל, שלומדת בבית ספר קתולי בשפרעם, אמרה: "יש לנו בית ספר נהדר ואם היה לנו יותר כסף ממשרד החינוך, היינו יכולים ללמוד יותר ולהגיע למקומות יותר רחוקים. בתי הספר שלנו הוקמו לפני קום המדינה. נכון שהוא שייך לנוצרים, אבל הוא מקבל תלמידים מכל הדתות. יש לנו עוד כמה חודשים מבחני בגרות ואנחנו לא מוכנים. חבל שמשרד החינוך יצר אווירה רעה".
פדאא נסיר, אם לתלמידים בבית ספר כנסייתי בחיפה, אמרה: "ככל הנראה הממשלה לא רואה אותנו. בעקבות השביתה אנחנו נאלצים להיות כל הזמן בבית עם הילדים. מה שעובר עלינו מאוד מעצבן אותי. העתיד של הילדים האלה נהרס מבלי שאף אחד יתחשב בנו".
חנאן, תושבת רמלה שגם שני ילדיה נמצאים במסגרת הפרטית, אמרה: "בתי הספר הכנסייתיים חשובים לנו מאוד. אם יפגעו בהם העתיד של ילדינו ייהרס. כולנו יודעים עד כמה רמת החינוך בבתי הספר הממלכתיים ירודה בגלל האלימות והמצב הכלכלי הקשה. אני באופן אישי לא מוכנה שילדיי ילמדו בבית ספר ממשלתי".
משרד החינוך: כל החלופות שהוצעו נדחו
משרד החינוך מסר בתגובה כי בשבועות האחרונים התקיימו עם הנציגים מפגשים בראשות שר החינוך, שר האוצר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומנכ"לית משרד החינוך, במטרה להביא לסיום השביתה. עוד נמסר כי בין ההצעות שדחו בתי הספר היו: ביטול הקיצוץ שנגזר על כל בתי הספר המוכרים בשנת תשע"ד, מתן מעטפת באמצעות תמיכה בשעות לימוד, מתן הדרכה והשתלמות. "למרבה הצער, הנציגים דחו את ההצעות הללו ובחרו להשבית את הלימודים ולפגוע באוכלוסיית התלמידים".
עוד מסרו כי מנכ"לית משרד החינוך נועדה אף היא עם נציגי בתי הספר כדי להציג בפניהם את המתווה לסיום השביתה. "למרבה התמיהה, אף שהנציגים הביעו אתמול את הסכמתם למתווה, הם החליטו לחזור בהם ולהמשיך בשביתה. לאור כל אלה משרד החינוך קורא לנציגים להפסיק את הפגיעה בתלמידים ולהמשיך בהידברות".
לפנייה לכתב/ת 
