הימים הנוראים ותרומת איברים
בימים שבהם אנחנו נושאים תפילה: "חתמנו בספר החיים" ראוי להפוך את החתימה על כרטיסי אדי למצווה ישראלית נוספת
עוד דעות ב-ynet
עוצרים את מפלצת הגזענות שבתוכנו
המצב המטריד בתחום אינו תוצאה של חוסר במידע או בתשתית טכנולוגית רעועה. חוסר הנכונות היחסי של הציבור לתרום איברים נשען במידה רבה על מטענים תרבותיים הנוגעים לטיפול במת ובגופו. קבר ישראל וכבוד המת הם מושגים בעלי תוקף בשיח הישראלי בקרב קהלים רחבים מאוד. שירותי הקבורה הציבוריים בישראל, שאין להם כמעט אח ורע בעולם, המאמץ הלאומי להשבת גופות חיילים, והמתיחות הציבורית סביב מציאת קברים באתרי פיתוח הם במידה רבה תולדה של היחס המיוחד במסורת היהודית לטיפול בגופו של האדם המת. יחס זה מוליד כאמור תופעות חיוביות וראויות להערכה, אבל יש לו השלכה ישירה על הקושי בקידומן של תרומות האיברים.
דווקא בשל כך מוטלת על המנהיגות הדתית בישראל חובה להשמעת קול ברור ומתמשך בזכות תרומות האיברים. רבני ישראל על זרמיהם ומנהיגי קהילות דתיות אחרות צריכים להטמיע את ההכרה שהרגישות המסורתית לכבודו של המת נובעת לא מקדושתו של המוות (אבי אבות הטומאה במסורת היהודית), אלא דווקא מקדושת החיים. ביצועיה העגומים של החברה הישראלית בתחום קריטי זה של "פיקוח נפש" מלמדים שהמנהיגות הדתית לא עשתה עדין די.
בין פוסקי ההלכה קיים ויכוח אמתי סביב הדרך בה ניתן לקבוע את מותו של האדם. הוויכוח מקרין על שאלת התרומה של איברים כדוגמת לב וכבד, שלא ניתן לקצור מן הגוף לאחר שהפסיקו לחלוטין את פעולתם. הוויכוח הזה הוא מחלוקת ערכית ראויה ולא צריך להקל בה ראש. עם זאת, דווקא בשל המחלוקת הזו, ראוי היה שאנשי דת המתנגדים להכרה במוות מוחי-נשימתי יתייצבו בראש המצדדים בתרומות איברים אחרים כדוגמת קרניות עיניים, כליות ועור. העובדה שלא כך הם פני הדברים מלמדת עד כמה המנהיגות הדתית בישראל אינה מגשימה באופן מספק את חובתה לקדם הצלת חיים באמצעות תרומת איברים.
בשנים האחרונות בחרו בתי כנסת רפורמים לקדם את החתימה על כרטיסי אדי לקראת ראש השנה ויום הכיפורים. התכנסותם של מיליוני ישראלים בבתי הכנסת בימים האלה מעניקה הזדמנות יוצאת דופן לרבנים ולמנהיגי הקהילות להעביר את המסר החשוב. יוזמה זו יכולה לחצות בנקל את הגבולות בין הזרמים והקהילות ולהתפתח לכדי מנהג יהודי-ישראלי חדש.
הנחתם של דפי הסבר על כרטיסי אדי לצד המחזורים והכיפות בכניסה לבית הכנסת, הזכרת הנושא מעל לבימה, ושילוב המידע בעלוני הקהילות לקראת החגים, הם רק חלק קטן מן הדרכים בהן ניתן להטמיע מהלך זה. בשנים האחרונות קמים לא מעט רבנים הקוראים להמיר את מנהג הכפרות במתן צדקה. ההגעה ליום הכיפורים אחרי חתימה על כרטיס אדי היא אפשרות לא פחות ראויה.
יהא מנהגו של האדם בחגים אשר יהא, המחויבות לקידום תרומת האברים ולהפגת החששות הקמאים של הציבור בישראל הם לא פחות ממשימה קדושה שמצדיקה שילוב ידיים של דתיים וחילוניים; רפורמים ואורתודוכסים; ערבים ויהודים. בימים שבהם אנחנו נושאים תפילה: "חתמנו בספר החיים" ראוי להפוך את החתימה על כרטיסי אדי למצווה ישראלית נוספת.
עו"ד הרב גלעד קריב, מנכ"ל התנועה הרפורמית בישראל
לפנייה לכתב/ת 
