שתף קטע נבחר

ניסוי המוח הגדול: 78% מהישראלים אינם שמים לב לפרטים

בניסוי שערך משרד המדע עם אמן החושים ליאור סושרד וד"ר ריקרדו טרש התברר כי אף אחד מ-4,000 המשתתפים לא שם לב לחמשת הפרטים שהשתנו במהלך הסרטון. ומה אתכם?

בעולם של הצפת מידע, נדמה כי יכולת הקשב שלנו מתדרדרת ומרוב מידע וגירויים אנו שמים לב פחות ופחות לפרטים. ניסוי ציבורי שערך בשלושת השבועות האחרונים משרד המדע לרגל ליל המדענים שיתקיים היום (ב'), מצא כי 78% מהישראלים לוקים ביכולות הקשב שלהם ואינם שמים לב לפרטים. הניסוי בחן לראשונה באופן המוני את יכולות המוח של הישראלים ובדק עד כמה אנחנו באמת שמים לב לפרטים סביבנו.

 

 

בניסוי, שנחשף לראשונה ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet, השתתפו עד כה כ-4,000 איש מכל הגילאים, שהתבקשו לצפות באתר משרד המדע בסדרת ניסויים קצרים שהציגו אמן החושים ליאור סושרד וד"ר ריקרדו טרש מאוניברסיטת תל-אביב. לאחר שצפו בניסויים ששילבו שימוש בחושים, אשליית צבעים ותעתועי מוח, ענו הצופים על מספר שאלות קצרות. ואולם למעשה, במהלך הניסויים הקצרים, התחלפו אלמנטים שונים ברקע, שרוב הצופים התקשו להבחין בהם - כגון צבע מפת השולחן שהשתנתה, הבגדים שהחליפו סושרד וטרש, הדמויות ברקע ששינו מקום וסדין הרקע ששינה צבע והקובייה ההונגרית שעל השולחן שנטרפה מחדשה.

 

מתוך 14 שאלות, שבחנו את תשומת הלב לפרטים שהתחלפו, ענו נכונה המשיבים רק על כ-5 שאלות בממוצע. מהתוצאות עולה כי לא היה משתתף אחד בניסוי ששם לב לכל הפרטים שהשתנו בסרטון, 78% מהמשתתפים שמו לב לשני שינויים או פחות, ובתוכם, 42% לא שמו לב לאף שינוי. זאת ועוד, 25% מהמשתתפים זיהו נכון שינויים בודדים, כאשר במחקרים דומים בעולם, האחוז נע בין 17% ל-29%.

 

ד"ר טרש, שניתח את התוצאות, מרגיע כי אין מדובר בהפרעות קשב וריכוז, אלא בנטייה טבעית של המוח להתמקד בגירוי הרלוונטי למשימה שאנו מבצעים באותו הרגע ולסנן את הגירויים שעושים רעש במערכת. "ברמה הראשונית של קליפת המוח הראייתית נקלט המידע כמו שהוא קורה במציאות. אבל באזורים הגבוהים יותר שמפענחים את המידע ובאזורים שמסננים את המידע, מתבצע העיבוד של המידע שרלוונטי רק למשימה הנוכחית ולכן זה טבעי לפספס את הדברים שמשתנים ברקע", הוא אמר. "אך ביום יום שלנו המערכת צריכה לסרוק את מה שקורה מסביב ולהאיר לנו את הדברים שצריכים תשומת לב ובמצב כזה הסינון הוא פחות נכון. כך כאשר אנו הולכים עם הטלפון הסלולרי אנו מסכנים עצמנו בחציית כביש או כאשר מבחינה רגשית, המערכת מסננת דברים שקשים לנו פסיכולוגית ולכן אנו מתעלמים מהם, כגון חסר הבית ששוכב בצד או האדם במצוקה".

 

ומה אפשר לעשות? "אם נאמן את המוח להיות מודע יותר למחשבות, לתחושות, לרגשות ולהתנהגות שלנו, נוכל לשפר את יכולות הקשב והריכוז בצורה משמעותית וכך גם נשפר את היכולות שלנו בלימודים, בעבודה, על הכביש וכלפי האנשים שסביבנו".

 

אלו שירצו לנסות לשפר את יכולות הקשב שלהם יוכלו להשתתף במדיטציית קשיבות המונית, לצד מגוון פעילויות נוספות בסימן מדעי המוח, שתתקיים היום בליל המדענים, בשיתוף משרד המדע והאיחוד האירופי בכל אחד מ-15 המוקדים באוניברסיטאות, מכללות ובמוזיאוני המחקר. במדיטציה, שתועבר על ידי ד"ר טרש, יוכלו המשתתפים ללמוד איך להתבונן במתרחש ברגע הנוכחי, תוך תשומת לב לתוכן המחשבות. בנוסף, יעביר אמן החושים סושרד גם הוא תרגיל שעובד על החושים בשיתוף מדעני מוח במסגרת האירועים.

 

שר המדע אופיר אקוניס קרא לציבור הרחב לקחת חלק באירועים: "אני מזמין את הציבור ללמוד על המוח האנושי, המכונה הביולוגית המופלאה מכולן. זו המכונה

 שהביאה לעולם תרבות ואומנות, רוח, ארכיטקטורה, הנדסה, מדע, טכנולוגיה ועוד. מדובר בהזדמנות לטעום מהיופי שבמדע ולהתוודע לעשייה במוסדות המחקר במסגרת פעילות חווייתיות בגובה העיניים לכל המשפחה".

 

ליל המדענים יתקיים במוסדות: מוזיאון המדע מדעטק בחיפה; מיג"ל קרית שמונה; הטכניון בחיפה; אוניברסיטת חיפה; המכון לחקר ימים ואגמים בחיפה; מכללת אורנים בקריית טבעון; האוניברסיטה הפתוחה ברעננה; המרכז הבינתחומי בהרצליה; אוניברסיטת בר אילן; אוניברסיטת תל אביב; האוניברסיטה העברית בירושלים; מוזיאון בלומפילד בירושלים; מכון ויצמן למדע ברחובות; מכללת סמי שמעון בבאר שבע; המכון לחקר ימים ואגמים באילת.

 

לפירוט האירועים: most.gov.il  

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ליבי עוז, משרד המדע
ד"ר ריקרדו טרש וליאור סושרד
צילום: ליבי עוז, משרד המדע
מומלצים