שתף קטע נבחר

סופית: לא הוכח קשר בין הזיהום בקישון לסרטן

ביהמ"ש העליון דחה ערעור של עשרות לוחמי שייטת שטענו כי חלו בסרטן עקב צלילתם בנחל המזוהם. בפסק הדין נמתחה ביקורת על התובעים שהתבססו על חוות דעת של פרופסור לווטרינריה ש"עיקר עיסוקו בעבודה עם כבשים"

סוף פסוק לסאגת הקישון: שופטי בית המשפט העליון יצחק עמית, צבי זילברטל ונעם סולברג קבעו היום (ה') כי לוחמי השייטת שצללו בקישון לא הצליחו להוכיח קשר ישיר בין הזיהום בנחל לבין מחלות הסרטן שבהן לקו. בכך דחה בית המשפט את הערעור שהגישו התובעים, לאחר שבית המשפט המחוזי בחיפה קיבל פסיקה דומה לפני שנתיים. השופט עמית מתח ביקורת על ניהול התיק מטעם התובעים וטען כי היא מתבססת על חוות דעת יחידה "רעועה" של פרופסור לווטרינריה ש"עיקר עיסוקו בעבודה עם כבשים".

 

עשרות לוחמי שייטת וחיל הים בדימוס טענו בתביעות הענק, שהגישו באמצעות עורך דינם משה קפלנסקי, כי הם צללו בקישון במסגרת תפקידם, ופעולה זאת גרמה להם לחלות. התביעה לבית המשפט המחוזי הוגשה נגד שורה של מפעלים שנטען כלפיהם כי זיהמו את הקישון והובילו למחלות. גם תביעת דייגים באותן נסיבות נדחתה על הסף.

נחל הקישון. ביקורת על התובעים (צילום: EDT MARINE CONSTRUCTION, Israel) (צילום: EDT MARINE CONSTRUCTION, Israel)
נחל הקישון. ביקורת על התובעים(צילום: EDT MARINE CONSTRUCTION, Israel)

מרבית התובעים היו לוחמים ששירתו בצה"ל בשנות ה-70 וה-80, אנשי שייטת או לוחמי יחידת הצוללנים של חיל הים. יודגש כי בלי כל קשר להתנהלות מול בתי המשפט, התובעים הוכרו על ידי צה"ל במסגרת חוק הנכים והם זכאים לגמלה במסגרת נכי צה"ל.

 

בית המשפט העליון מתח ביקורת על תביעת לוחמי השייטת והגדיר אותה "פשטנית". עוד ציין בית המשפט כי כל אחד נחשף בחיי היומיום לחומרים שהם גורמי סיכון לתחלואה במחלות סרטניות. בפסק הדין אף נטען כי ישנם תובעים רבים שסובלים מסוגים שונים של מחלות הסרטן וקשה להוכיח קשר ביניהם מבלי הוכחה או חוות דעת רפואית מבוססת.

 

"סיכם בשורה אחת את חוות דעתו" 

"ככה לא בונים תביעה", כתב השופט יצחק עמית. "אין בסיס לתביעה. קשה להלום כי תביעה כה מורכבת וכה סבוכה תתבסס על חוות דעת יחידה, ככל שניתן לכנותה חוות דעת, שהיא כה רעועה בבסיסה". חוות הדעת נכתבה על ידי פרופ' ישראל הוד, פרופסור לרפואה וטרינרית ולא מומחה לאונקולוגיה. על פרופ' הוד כתב השופט עמית כי אין לו ניסיון רפואי קליני, "ומתשובותיו עלה כי עיקר עיסוקו בעבודה עם כבשים".

 

השופט עמית הוסיף כי "חוות הדעת שחיבר פרופ' הוד לא תואר לה ולא הדר, וספק אם ניתן לראותה כחוות דעת רפואית הנדרשת על פי תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי. פרופ' הוד נטל מספר מקורות מידע ממאמרים שונים, ערך טבלה של שמות התובעים לצד ארבע עמודות (משך החשיפה למימי הקישון, המחלה הממארת, התאמה לגורם מסרטן, ותקופה לטנטית/קשר סיבתי) וסיכם בשורה אחת את חוות דעתו".

"דין התביעה להידחות" (צילום: ג'ורג' גינסברג) (צילום: ג'ורג' גינסברג)
"דין התביעה להידחות"(צילום: ג'ורג' גינסברג)

עוד ציין השופט עמית כי התובעים לא ביססו את תביעתם על ראיות אפידמיולוגיות סטטיסטיות, כלומר, האם אכן הוכח עודף תחלואה בסרטן בקרב המערערים בהשוואה לקבוצת אנשים אחרת מקבילה. "לא רק שהתובעים בתביעת הצוללנים לא הגישו חוות דעת בנושא זה, הם אף שבו והצהירו, גם במסגרת הערעור כאן, כי אינם מבססים את תביעתם על טענה אפידמיולוגית או סטטיסטית, ולשיטתם-שלהם, לפנינו אוסף של תביעות פרטניות ונפרדות", כתב השופט עמית.

 

הוא הדגיש כי "בהיעדר הוכחה לעודף תחלואה, בהיעדר ראיות כי עניינם של התובעים שונה מחולים אחרים באוכלוסייה שחלו בגילאים אופייניים לאותה מחלה (כך, לדוגמה, החולים בסרטן אשכים הם בדרך כלל צעירים מחולים בסרטן הערמונית), ונוכח גורמי סיכון שונים ומוכרים כמו עישון או חשיפה לשמש - דין התביעה להידחות".

 

השופט זילברטל הצטרף לדבריו של עמית בפסק הדין. "בתיקים הנדונים לפנינו אין מנצחים, אלא רק מנוצחים. בראשם עשרות ואולי מאות שלקו במחלות קשות, חלקם הוכרעו על ידי מחלתם וחלקם נאבקים בה כשחייהם אינם חיים. לצדם ניצב הציבור כולו, שמצא עצמו חשוף אל מול זיהום מסיבי של מקווה מים, ואל מול אוזלת יד נמשכת מצד הרשויות המופקדות על הנושא וזלזול מצד המפעלים המזהמים".

 

עם זאת, זילברטל כתב כי "בעובדה שחלק מאלו שנחשפו למים המזוהמים לקו במחלות קשות, ובעובדה שאכן מדובר במים מזוהמים - אין די כדי לקבוע, על יסוד המבחנים, הכללים והעקרונות המקובלים במשפט האזרחי, שהזיהום אכן היה הגורם למחלות הספציפיות שבהן לקו המערערים".

 

עו"ד גיל עטר, ממשרד עורכי הדין נשיץ, ברנדס, אמיר, שייצג את חיפה כימיקלים בתביעות, אמר: "לא בכדי כבר בפתח פסק הדין של בית המשפט העליון נקבע כי אין שום מקום להתערב בקביעת בתי המשפט המחוזיים ולפיהם לא הוכח כל קשר סיבתי בין חשיפתם הנטענת של התובעים השונים למי נחל הקישון, לבין מחלותיהם וקבע כי היסודות העובדתיים, המדעיים והמשפטיים שהיו בסיס התביעות, הופרכו אחד לאחד. פסק הדין החשוב הזה ישמש אבן דרך במשפט הישראלי באופן שבו תביעות המוניות צריכות להיות מוגשות ומנוהלות בישראל".

 

עו"ד משה קפלנסקי, בא כוחם של התובעים: "בית המשפט קיבל כי אכן הוכחנו הימצאותן של מתכות כבדות שזיהמו והרעילו. ישנה החלטה שנכתבה, לפיה חוות הדעת של פרופ' ישראל הוד ערוכה כיאות. בית המשפט העליון נתן דגש לכך שלא הוכחנו קשר סיבתי עם המפעלים, אבל על פי החלטה מקדמית אסור היה לנו להתקרב אליהם וכל שאלה אודות המפעלים נפסלה".

 

את דשנים וחומרים כימיים ייצגו עורכי הדין ניר קהת, עופר שובל ונדב לרנר ממשרד תדמור ושות' ופרופ' יובל לוי ושות'.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ג'ורג' גינסברג
נחל הקישון
צילום: ג'ורג' גינסברג
מומלצים