שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    צילום: צביקה (זיגי) לבנת, shutterstock, עיצוב: אבי ששון
    מסתתרים בחול: סוד הקסם של הטריגונים
    הטריגונים המכונים חתולי ים הם בעלי חיים ארסיים עם חוש ריח מפותח ומתמחים במסתור בקרקע החולית בים ללא תנועה כדי לארוב לטרף. הם מצויידים בזנב עם קוץ ארסי נגד כרישים טורפים. הצלם צביקה (זיגי) לבנת פגש אותם מקרוב באילת ובים הקריבי

    הטריגון (Sting Ray) ידוע יותר בארצנו בכינויו ״חתול ים״ וכשהתחלתי לשאול מה הקשר לחתול, מהר מאד התבהר לי שאין לאף אחד מושג. בעל החיים הקסום שייך למחלקת דגי הסחוס (Chondrichthyes), כך שבמקום עצמות שלד כמו שיש לרוב הדגים, לטריגונים יש מבנה מסחוס קשה אך גמיש מאוד וקוטרם של חלק מהטריגונים עשוי להגיע לכמטר וחצי.

     

    צילום: צביקה (זיגי) לבנת

    צילום: צביקה (זיגי) לבנת

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     

    הטריגון הוא קרוב משפחתם של טורפי העל הידועים, הכרישים. הוא נפוץ בסביבות של מים רדודים כגון משטחי חול, אזורים של עשבי ים ושוניות אלמוגים. הטריגון צד בעיקר בלילה ובשאר הזמן הוא שוכב בדרך כלל קבור בחול, בלא תנועה והדרך היחידה שיש לי לזהות את מיקומו בשעות היום היא להבחין בנחיריים הפעילים שמבעבעים מהחול, אלו בעצם הנקבים שבאמצעותם הוא שואב את המים לנשימה.

     

    מחבטן הספירים האילתי בחיפוש אחר מזון (צילום: צביקה (זיגי) לבנת) (צילום: צביקה (זיגי) לבנת)
    מחבטן הספירים האילתי בחיפוש אחר מזון(צילום: צביקה (זיגי) לבנת)

    חתול הים הקריבי (בוגר) (צילום: צביקה (זיגי) לבנת) (צילום: צביקה (זיגי) לבנת)
    חתול הים הקריבי (בוגר)(צילום: צביקה (זיגי) לבנת)

    כשיוצא לי לשחות לצד הטריגון אני נהנה לצפות בהתקדמותו המרחפת ומלאה בחן, תנועה גלית תוך נפנוף השוליים של גופו, כאילו היו זוג כנפיים.

     

    בדרך כלל גווניו מתמזגים עם צבע קרקע הים, להסוואה מהטורפים האורבים לו, כך לדוגמא בים התיכון ובקריביים. אך באילת יש לנו יוצא דופן ושמו מחבטן הספירים והוא הטריגון בעל הנקודות הכחולות על גבו. אין אנחנו יודעים עדיין את משמעות הנקודות הכחולות ואיך בדיוק הן עוזרות למחבטן הספירים בחייו אך נראה שזה עובד לו.

     

    מחבטן הספירים האילתי בתנועה בזמן זריחה (צילום: צביקה (זיגי) לבנת) (צילום: צביקה (זיגי) לבנת)
    מחבטן הספירים האילתי בתנועה בזמן זריחה(צילום: צביקה (זיגי) לבנת)

    חתול הים הקריבי (צעיר) (צילום: צביקה (זיגי) לבנת) (צילום: צביקה (זיגי) לבנת)
    חתול הים הקריבי (צעיר)(צילום: צביקה (זיגי) לבנת)

     

    הטריגונים צדים בחול סרטנים, רכיכות, תולעים ויצורים קטנים שנאספים בקרקעית החולית תוך כדי חפירה והזזת החול בעזרת שולי גופו.

     

    עיניו של הטריגון ממוקמות בצדו העליון ואילו פיו, נחיריו, וחריצי הזימים שלו ממוקמים למטה, ולכן הוא אינו יכול לעולם לראות את טרפו. הוא נאלץ לאתר את הטרף בעזרת חוש הריח ובקולטנים החשמליים.

     

    כפי שלמדתי בקורס התנהגות בעלי חיים ימיים של אוניברסיטת בן גוריון באילת, חוש הריח משמש לרוב למרחקים ארוכים של עד עשרות מטרים ואילו החישה החשמלית משמשת רק במרחקים קצרים של עד עשרות סנטימטרים.

     

    חתול הים הקריבי (תקריב) (צילום: צביקה (זיגי) לבנת) (צילום: צביקה (זיגי) לבנת)
    חתול הים הקריבי (תקריב)(צילום: צביקה (זיגי) לבנת)

     

    בקצה זנבו של הטריגון מזדקר קוץ ארסי דמוי פגיון, המשמש לו להתגוננות מפני הכרישים, שהם הטורפים הטבעיים שלו. כמו אצל דגים "רעילים" אחרים, הרעל משמש להגנה בלבד, בניגוד לסברה הנפוצה, הטריגונים אינם תוקפניים כלפי בני אדם. המקרים הנדירים שבהם הם תוקפים מתרחשים כשבעל החיים חושש שהוא בסכנת מוות.

     

    קוצו הכפול של מחבטן הספירים האילתי (צילום: צביקה (זיגי) לבנת) (צילום: צביקה (זיגי) לבנת)
    קוצו הכפול של מחבטן הספירים האילתי(צילום: צביקה (זיגי) לבנת)

     

    זוכרים את סטיב ארווין, לוכד התנינים, שנהרג מתקיפת טריגון? סטיב פעל רבות לשימור טבע אך הדרך בה הציק לבעלי החיים כדי ליצור את תוכנית הטלויזיה שלו, שנויה במחלוקת, לבסוף הביאה למותו.

     

    ארס הטריגון אינו קטלני אך במקרה של סטיב, שחסם את הטריגון בפינה, הקוץ נתקע לגמרי במקרה ישר בליבו. ישנם מקומות בעולם בהם במקרים נדירים, אנשים הנכנסים לים עכור יכולים בטעות לדרוך על הטריגון, במקרה של פגיעה מטריגון, הכי טוב לטבול את האזור הפגוע במים חמים. הטריגון לעולם לא יתקרב במטרה לתקוף, כדי להידקר צריך לדרוך עליו או להיות קרוב מאד, בצורה מאיימת, מעליו.

     

    קוצו של חתול הים הקריבי (צילום: צביקה (זיגי) לבנת) (צילום: צביקה (זיגי) לבנת)
    קוצו של חתול הים הקריבי(צילום: צביקה (זיגי) לבנת)

     

    לרוע המזל, הטריגונים נתפסים לעיתים קרובות ברשתות דייגים, ואלו כורתים להם את זנבם כדי שלא יוכלו ״לעקוץ״ בפעם הבאה שייתפסו. כמובן שאובדן הקוץ מסכן מאוד את הטריגון, כי הוא נשאר חשוף לטורפים ללא כל אמצעי הגנה לשארית חייו שהתקצרו בהרבה כתוצאה מכריתת זנבו. לכן, אם תפסתם בשוגג טריגון ואתם רוצים שהוא ישרוד, חשוב מאוד שלא לקצוץ את זנבו.
     
    טריגון שדייגים חתכו באכזריות את קוצו (צילום: צביקה (זיגי) לבנת) (צילום: צביקה (זיגי) לבנת)
    טריגון שדייגים חתכו באכזריות את קוצו(צילום: צביקה (זיגי) לבנת)
    חתול הים הקריבי (תקריב על עין וזימים) (צילום: צביקה (זיגי) לבנת) (צילום: צביקה (זיגי) לבנת)
    חתול הים הקריבי (תקריב על עין וזימים)(צילום: צביקה (זיגי) לבנת)
     

    אני מאד אוהב לבחון מקרוב ולכן כשאני מצלם אני בונה אמון עם בעל החיים ומתקרב לאיטי, לפעמים זה לוקח שעה, כדי לא להבהיל ולא לאיים. בחלק מהצילומים אני מגיע עד כעשרה סנטימטרים מבעל החיים, כדי לצלם עין או קוץ. אני סומך עליהם שלא יפגעו בי, הביטחון הזה הוא הדדי ונבנה בשפת גוף ותנועה.

     

    זוג מחבטנים (צילום: צביקה (זיגי) לבנת) (צילום: צביקה (זיגי) לבנת)
    זוג מחבטנים(צילום: צביקה (זיגי) לבנת)

     

    היצורים הזריזים והחינניים האלה, שרבים מתייחסים אליהם בחשדנות בלתי מוצדקת, ממלאים תפקיד חשוב במערכת האקולוגית שלנו, וכיף לראותם בסביבתם הטבעית.

     

    צולם באילת ובים הקריבי.

     

    צילום ועריכה: צביקה (זיגי) לבנת . הפרויקט הופק בסיוע אוניברסיטת בן-גוריון באילת

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים