הלל קוגן ישמש מנהל אמנותי שותף בהרמת מסך

הרקדן והכוריאוגרף, הלל קוגן, מונה לתפקיד מנהל אמנותי שותף של "הרמת מסך", פלטפורמה מרכזית להצמחת יוצרים בתחום המחול שתציג במהלך חודש נובמבר הקרוב, 13 בכורות במרכז סוזן דלל בתל אביב ובתיאטרון ירושלים. קוגן, לשעבר רקדן להקת בת שבע, יחלוק את התפקיד עם איציק ג'ולי, במאי ודרמטורג שמשמש החל מהשנה שעברה במקביל כמנהלו האמנותי של פסטיבל ישראל.

דגש מרכזי שקוגן שם לו למטרה הוא לאפשר ליוצרים עצמאיים ליצור ללא מגבלה או הכוונה מראש. "לא רציתי שהרמת מסך יגביל את היוצרים בנושא או בקו מסוים", הוא אומר, "כוחו של הפרויקט הוא גם בהיותו 'פנורמי'. כלומרף בעוד שהוא מאפשר ליוצרים חופש תמאטי מוחלט, הוא מציע לקהל הצופים במקביל קשת של גוונים וקולות שונים של העשייה המקומית העצמאית במחול".

סחר דאמוני. "קול שאני מוצא בו ייחוד וחשיבות"(צילום: תמר לם)

היוצרים, שיציגו את עבודותיהם בששה מסכים שונים, נבחרו במשותף על ידי המנהלים האמנותיים כשכל אחד מהם ילווה קבוצה שונה של כוריאוגרפים בתהליך היצירה. "בחרתי להדגיש קולות מסוימים שאני מוצא בהם ייחוד וחשיבות. אני מאמין ומעוניין שהיצירות המשתתפות דורשות מהצופה להיות ביקורתי, אורייני, בקיא וגם תובעני, גם אם אינן קולעות לטעמו", אומר קוגן.

רשימת היוצרים שבחר קוגן כוללת את אלה רוטשילד, אייר אלעזרא ואסף סלהוב, שרון צוקרמן, עדו פדר, אורי שפיר וסחר דאמוני. היוצרים שבחר ג'ולי הם אהד פישוף ונעה צוק, עידו בטש, בשמת נוסן, אור מרין, עדי בוטרוס, תמי ליבוביץ ולילך לבנה.

אורי שפיר. "בחיפוש אחרי יצירתיות, אומץ, התרסה"(צילום: תמר לם)

שני המנהלים האמנותיים מתייחסים לפרויקט כאל חממה ליצירות בין מחול לפרפורמנס ואומרים: "ההתפתחויות וההשפעות השונות, כגון מתחום הפרפורמנס, מרחיבות את ההגדרה של תחום המחול מה שמאתגר גם את המחשבה על התחום".

לדברי קוגן, האתגר שעומד בפני היוצרים בעידן הנוכחי עצום. "מאז התפתחותו של המחול המודרני, ובוודאי הפוסט-מודרני, לא קיימת הסכמה לגבי טיבם ומהותם של מחול, ריקוד או תנועה. מאחר שכך, מצופה מהכוריאוגרף העכשווי ליצור מחול שיענה להגדרות של מחול מבלי שהגדרות אלה עומדות לרשותו. יצירתיות, אומץ, התרסה, הן עמדות מסקרנות וחשובות שעל המחול לאמץ".

לכל אחד מהיוצרים שבחרתי יש סיבות טובות לזוז, לנוע, למצות את גופו להתייצב על במה מרכזית. כולנו מתמודדים, כיוצרים, עם הדרישה של המוסדות המושכים בחוטינו, לקיים דיאלוג שביר בין שירות קהל, סיפוקו ובידורו, לבין הנאמנות הבלתי ניתנת לערעור של היוצר לעצמו.

"משום כך, אולי, ליוצרים נוח לעתים לפעול בשוליים, בנישות, בתחומי ה'אלטרנטיבי', אלא שהרמת מסך מבקש להיות מרכז, וככזה, מבקש מהיוצר לפרוש מן הנוחות הזו. זה חלילה לא אומר כי עליו להפסיק להיות אינדיבידואלי, אולי להיפך, זה דורש ממנו להיות מסוגל לדמיין את עצמו מעז, רדיקלי, אלטרנטיבי, ובה בעת להאמין ולחוש כי מקומו במרכז הזירה".

במהלך אירועי "הרמת מסך" ייערך, זו השנה השנייה רב-שיח פתוח לקהל שעניינו השנה שינויים בתפיסת המחול. הכנס, שאוצר רן בראון, נולד מתוך מטרה לאפשר לקהילת המחול ולשוחריו לדיון בשינויים שחלו בעשורים האחרונים במחול העכשווי ובהשפעתם על התפיסה של המחול כמדיום אמנותי.