הבמה כולה שלה

דאנה איבגי שברה מזמן את הקלישאה הגורסת שקשה להגיע לפסגה, אבל עוד יותר קשה לשמור על השיא. קריירת המשחק שלה נעה איפשהו בין פסגות לפרסים, שבחים וסרטים שכנראה יהדהדו עוד שנים קדימה, למשל "אפס ביחסי אנוש". השנה התברר שאיבגי רוצה לממש את הפוטנציאל גם במוזיקה. עכשיו זה קורה גם על הבמה.

אחרי שהוציאה את האלבום ID — ראשי תיבות של שמה במהופך — באמצעות מימון בהדסטרט, איבגי עוברת במוצאי שבת להיפגש עם הקהל, בהופעה בצוללת הצהובה בירושלים. אחר כך יגיעו הופעות גם בפסטיבל הפסנתר בת"א (22 באוקטובר), בסינקופה בחיפה יומיים לאחר מכן ובעשן הזמן בבאר־שבע (28 באוקטובר). "הקטע של לעלות לבמה לא מפחיד אותי בכלל אלא להפך. אבל בהופעה עצמה יש בכל זאת משהו אחר, כך שאני מאוד פתוחה לכל סיטואציה שתהיה ומאוד מתרגשת, מאוד מחכה לזה. אני צריכה יותר זמן, אבל זה אופייני לי, לרצות כמה שיותר אפשרויות ומרווח להתכונן. גם לפני צילומים זה קורה".

איבגי (33) החלה לשיר עוד בילדותה, אבל כמעט ולא נגעה בזה עד לשנתיים האחרונות. "הרבה אנשים שואלים אותי למה החלטתי להפוך למוזיקאית וזה משונה, כי זה הדבר הכי ראשוני שעשיתי בחיים. זה היה כל כך ראשוני באופן כזה שאולי קצת הביך אותי לעשות את זה היום. המוזיקה אצלי שייכת לילדות. הייתי שרה. היו לי הופעות של שירים מול כל המשפחה. היו שירים שלי וגם חיקיתי זמרים אחרי. המוזיקה היא דבר שנתפס אצלי כמאוד אישי ובאיזשהו שלב, כשקצת גדלתי, גם לא הייתי מוכנה לעשות את ההופעות האלה לכל המשפחה, שהתבאסה מזה. אז עשיתי קצת חיקויים אבל לא את השירים שלי".

איזה חיקויים?

"הכי קלאסי היה 'בובי מקגי' של ג'ניס ג'ופלין, אבל גם ירדנה ארזי ומייקל ג'קסון. היה לי גם חיקוי די מוצלח של חוה אלברשטיין".

ומה היה הטריגר להוציא את זה החוצה?

"היו כמה. בעצם עבדתי על האלבום בסביבות שש שנים, ושם כבר הייתה הבנה שאני רוצה. אני מאוד עסוקה בעוד דברים ולכן הטריגר של 'אי־אפשר יותר למרוח את זה' הגיע כשהייתי בהיריון, לפני שנתיים וחצי. מזל שאני שחקנית, כי אם היצירה תלויה בי הייתי עובדת עליה לנצח, בדיוק כמו שהתכוונתי לעשות עם המוזיקה. אבל כשהבנתי שעוד מעט אלד ואז יהיו לי עוד יותר תירוצים לדחות את זה, הייתי צריכה לזרוק את עצמי למים ועשיתי את זה. בסביבות חודש שביעי כבר הפסקתי להופיע או להצטלם. היה לי זמן של חודשיים בלי תוכניות ומיד התחלתי בגיוס מימון לאלבום וקבעתי הקלטות".

הביקורות אהבו את מה שעשית.

"ממש מדהים, לא חשבתי על זה כחלק מהעניין. זה מאוד מרגש לראות מה אנשים כותבים על האלבום וגם מה התגובות של הקהל ישירות אליי. זה חיבר אותי למקום של למה עשיתי את זה, ממקום מאוד בסיסי: כדי שמישהו יוכל לשמוע באוזניות בדרך לאנשהו, כמו שאני תופסת את המוזיקה".

בכירים בתעשיית המוזיקה יגידו לך שאין גם וגם, שאת צריכה לבחור בין משחק למוזיקה.

"כן, יש הרבה דברים שכבר שמעתי עליהם ש'אין דבר כזה', אבל זה היה מאוחר מדי, אחרי שכבר עשיתי את האלבום. אז לא יצא לי להתייחס".

ומה אומר משה איבגי?

"זה החלום של אבא. מבחינתו זו המתנה הכי גדולה, כי הוא בא ממשפחה של מוזיקאים גאונים. הוא תמיד התבאס שזה פסח עליו. הוא ראה את המוזיקה כמשהו שיכול לקרות אצלי ותמיד שאל אותי מתי אני מוציאה אלבום. נראה לי שהוא האדם שהיה הכי לחוץ על האלבום. אז עכשיו יש לו את זה באוטו, וכולם רגועים".

דאנה איבגי תופיע במוצ"ש בצוללת הצהובה בירושלים