שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    אש "אינתיפאדת הסכינים" - מדורה ללא גחלים
    מרד הנעורים שלהם: הצעירים הפלסטינים פועלים על דעת עצמם ואינם מנסים לשבור את הקיפאון המדיני או לשכנע את ישראל לשוב לשולחן המו"מ, ובעיקר מעוניינים להופיע כגיבורים ברשת. אך בעולם הערבי מעריכים שללא תמיכת פתח וחמאס, סיכויי "אינתיפאדת הסכינים" להתפשט ולהאריך זמן אינם גדולים
    נתניהו מתייחס בכנסת לגל הטרור הנוכחי    (צילום: ערוץ הכנסת)

    נתניהו מתייחס בכנסת לגל הטרור הנוכחי    (צילום: ערוץ הכנסת)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    האינתיפאדה הראשונה ב-1987 נקראה "אינתיפאדת האבנים", השנייה ב-2000 כונתה "אינתיפאדת אל-אקצא". מערכת הביטחון מכנה את סדרת הפיגועים בחודש אוקטובר "גל טרור גואה". אולם בעולם הערבי כבר מגדירים אותה "אינתיפאדת א-סכאכין" (התקוממות הסכינים) או "אינתיפאדת א-טען" (התקוממות הדקירות). יש גם המכנים אותה "אינתיפאדת א-שבאב" (התקוממות הצעירים). מדוע למרות חומרת האירועים ורציפות התקיפות, רוב הפרשנים בעולם הערבי אינם חשים כי יש לה סיכוי להצליח או לחולל שינוי מהותי?

     

    עוד חדשות מרתקות מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ

     

    נראה כי כל 15-13 שנה קם דור חדש של פלסטינים המתחנך על ערכי המאבק נגד "הכיבוש הציוני" ושוכח את הנזקים העצומים וההרג שגרם אותו מאבק. הסיבות להתפרצות ההתקוממות משתנות - למשל המשבר הכלכלי של סוף שנות ה-80 וסירוב הפלסטינים לקבל את תוצאות הסכמי אוסלו בסוף שנות ה-90. הנסיגה מלבנון שאירעה בשני שלבים, לפני כל אחת מהאינתיפאדות, שימשה דוגמה לפלסטינים ליעילותה של מלחמת הגרילה. האינתיפאדה הראשונה הייתה עממית וארגוני אש"פ וחמאס השתלטו עליה בהדרגה. באינתיפאדה השנייה שני הארגונים יזמו ותכננו את האינתיפאדה, ולכן נעשה שימוש בנשק של שוטרי הרשות ומתאבדים של חמאס. האינתיפאדה הנוכחית היא עממית כמו הראשונה, אלא שאינה מונהגת על ידי הארגונים הפלסטיניים. מהי הסיבה לכך?

     

    פתח חושש מחמאס, חמאס חושש מהג'יהאד

    המצב השתנה והוא אינו דומה לשנות ה-80 או ה-90. מה שמשתק את ההנהגה הפלסטינית הוא הפיצול בין הגדה המערבית לבין רצועת עזה, בין פתח לבין חמאס. הרשות הפלסטינית חוששת כי התפשטות המהומות לגדה תביא לאובדן שליטה והשתלטות חמאס.

     

    חמאס בעזה, מצדו, חושש מעימות עם ישראל בעת הזו, שקרוב מדי לעימות הקודם בקיץ אשתקד. ה"הודנה" (הפסקת האש) שהושגה עם ישראל אמורה לספק לארגון זמן להתארגן לסיבוב הבא, וחמאס עוד רחוק מהשלמת ההכנות אליו. בנוסף, חמאס אינו נתמך כעת על ידי איראן, אלא על ידי קטאר, והיא אינה מעודדת ירי בעת הזו.

     

     (צילום: MCT) (צילום: MCT)
    (צילום: MCT)
    הארגון העזתי מקווה לזכות בסיוע גם מסעודיה על מנת לשקם את הרצועה ולזקוף זאת לזכותו. חמאס חושש כי החלשתו בעת הזו תחזק ארגונים מתחרים ברצועה כגון הג'יהאד האיסלאמי ושלוחת "המדינה האיסלאמית" (דאעש) בסיני.

     

    מרד במבוגרים, אי-אמון בהנהגה

    לפיכך, התמיכה מהשלטונות בעזה ומהגדה ב"אינתיפאדת הסכינים" היא מילולית בלבד. המחאה העכשווית היא מעין מרד נעורים - צעירים שהתייאשו מהסיכוי של פתח וחמאס להשיג את המטרות הלאומיות. הצעירים גולשים באתרים ומושפעים מהם הרבה יותר מהחינוך בבית. המבוגרים נרתעים מהמהומות בשל החשש להשלכות על פרנסתם.

     

    האווירה במזרח התיכון מקרינה לכל מסך בכל בית של נער פלסטיני - הפגנות מחאה של צעירים נגד המשטר בהרבה ממדינות האזור, אלימות קשה של ארגונים איסלאמיים הנלחמים זה בזה, מלחמות אזרחים והפצצות. הרשת מלאה בסרטונים אלימים ביותר מעיראק ומסוריה שלא נראו כמותם מעולם.

     

     (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)
    צעירים רבים מושפעים מאווירה זו ומעוניינים להפוך לשהידים למען מטרה דתית עליונה. מערכת הביטחון צריכה לתת את הדעת כיצד חוסמים את האתרים המסוכנים, ואנשי חינוך צריכים לנסות להבין מדוע קל להסית את הנוער במזרח ירושלים ובמקומות אחרים.

     

    תעמולה ברשת

    התעמולה ברשת המופצת על ידי התנועה האיסלאמית בישראל והפלג הצפוני שלה היא הרקע למעורבות הרבה של ערביי ישראל באינתיפאדה הנוכחית. ארגונים לא רשמיים ואנונימיים פועלים ברשת, בהם "מרכז התקשורת אל-קודס" המפיץ תעמולה תחת מעטה של רשת חדשות באתר אינטרנט ובפייסבוק ו"האינתיפאדה השלישית בירושלים". מנהלי אתר זה המציאו "לייק" בפייסבוק האוחז בסכין.

     

    אף שקשה לעקוב אחרי מקורם של האתרים, רבים מהם מעבירים ביקורת על המשטר במצרים, מה שמלמד כי חמאס וארגונים איסלאמיים עומדים מאחוריהם. כזכור, משטרו של נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי משקיע מאמצים רבים להילחם ב"אחים המוסלמים".

     

     (צילום: MCT) (צילום: MCT)
    (צילום: MCT)
    הצעירים הפועלים על דעת עצמם אינם מנסים לשבור את הקיפאון המדיני או לשכנע את ישראל לשוב לשולחן המשא ומתן. הם מעוניינים להופיע כגיבורים ברשת, כי העולם האמיתי והווירטואלי אינם נפרדים בדור שלהם. הם משתמשים באמצעי הדקירה והדריסה ומנסים לחטוף נשק משום שאינו בהישג ידם, כמו שהיה באינתיפאדה השנייה. הם מוצגים כגיבורים הראויים לחיקוי, שהידים המקריבים עצמם למען המולדת הפלסטינית ומגיעים אחרי מותם לגן העדן.

     

    מערכת ההסתה מתמקדת במה שהפלסטינים מכנים "אל-אקצא בסכנה", תעמולה שהתנועה האיסלאמית מפיצה במסגדים בארץ ובעולם הערבי כבר שנים רבות. האתרים שמהם מושפעים הצעירים כוללים רשימה של עלילות לפיהן יהודים ניסו כביכול לפגוע במסגד, החל מעלילת שריפת המסגד באוגוסט 1969, שלאמיתו של דבר בוצעה על ידי מטורף נוצרי מאוסטרליה, וכלה בעלילת שבירת הסטטוס קוו הנוכחית.

     

     (צילום: MCT) (צילום: MCT)
    (צילום: MCT)
    גם מידע אמיתי שזור מדי פעם בין דפי התעמולה, בראשו שריפת ביתם של משפחת דוואבשה בעיירה הפלסטינית דומא, פשע שתרם להצתת המהומות בירושלים. באתרים מצולמים יהודים חובשי כיפה הנכנסים להר הבית בליווי חיילי מג"ב תחת הכותרת "הפלישה למסגד אל-אקצא". כל האירועים זוכים לפרשנות מעוותת וחשיפה חלקית מכוונת. כך למשל התבצרות מפגינים פלסטינים לפני כמה חודשים עם בקבוקי תבערה וזיקוקים בתוך אל-אקצא שאינה מוזכרת כלל, אלא רק התגובה לפעולתם - כניסת השוטרים למתחם המסגד ש"חיללה את האדמה הקדושה שלהם". גם מעשי הטירוף של הדוקרים מנותקים מהתגובה של הציבור וכוחות הביטחון. הרשת מוצפת בתמונות של גופות המחבלים אחרי שנוטרלו והם מוצגים כחפים מפשע. המטרה מושגת: להראות צעירים פלסטינים הרוגים או פצועים מוטלים על הארץ ולהאשים את "אל-יהוד".

     

    מדורה ללא גחלים

    פרשנים בעולם הערבי פסימיים לגבי סיכוייה של "אינתיפאדת הדקירות" וחושבים שמדובר במעין מדורה עם גפרורים רבים, אך ללא גחלים. ללא תמיכתם של פתח וחמאס, סיכוייה להתפשט ולהאריך זמן אינם גדולים. העולם הערבי גם הוא תומך רק ברמה מילולית. רוב הפרשנים מאשימים את ישראל שהיא מנצלת בשנים האחרונות את המהומות בעולם הערבי על מנת להמשיך בתנופת הבנייה בהתנחלויות. יש בהם הטוענים כי ישראל גם ניצלה את המשא ומתן של המערב עם איראן משום שבמהלך השיחות השתדלה ארצות הברית להפעיל פחות לחץ על ישראל בנושא ההתנחלויות.

     

     (צילום: MCT) (צילום: MCT)
    (צילום: MCT)


    זירת פיגוע הדריסה ברחוב מלכי ישראל בירושלים, אתמול (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    זירת פיגוע הדריסה ברחוב מלכי ישראל בירושלים, אתמול(צילום: גיל יוחנן)

    רשתות התקשורת במזרח התיכון עוסקות בעיקר במה שמדאיג את רוב העולם הערבי: הנחיתה הרוסית, איום דאעש והמעורבות האיראנית.

    ה"אינתיפאדה" התפרצה בעיתוי גרוע מבחינתם של הפלסטינים. אין לה תמיכה אמיתית (מימון ונשק) מבפנים ולא מבחוץ, והיא מתפרצת בתקופה שבה הסיוט של כל המנהיגים בעולם הערבי הוא המחאה החברתית ההופכת לאנרכיה.

     

    ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה על האיסלאם במחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון ובמכללת הגליל ומורה לערבית בטכניון ובחוג להיסטוריה של המזרח התיכון בחיפה. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: AP
    צעירה פלסטינית מיידה אבן לעבר כוח צה"ל בבית לחם
    צילום: AP
    מומלצים