שתף קטע נבחר

אקדח בכל כיס

זו לא המדינה שצריכה להעניק לי הרגשת ביטחון? האם אני צריך לפטרל ברחובות ולחפש את המחבל הבא? האם חזרנו לימי "המערב הפרוע" שבהם כל אחד השתמש באקדחו כדי להשיג ביטחון אישי?

האירועים הביטחוניים האחרונים הכניסו גם אותי ללחץ. מחבלים ברחובות, בקניונים, בבתים רבי קומות ומי יודע היכן יצוץ המחבל הבא. החלטתי לעשות מעשה. טיפסתי ל"בוידעם" והוצאתי את האקדח שלי, הוא לא כל כך ישן. רק לפני שנה במטווח, הסביר לי המדריך המומחה שכדאי לשדרג אותו, כי מי יודע מתי אצטרך להשתמש בו, שמעתי בקולו, נפרדתי מעוד כמה מאות שקלים וחזרתי הביתה עם "כלי קטן יותר", אבל "יעיל יותר".

 

עוד דעות ב-ynet:

צו השעה - להתמקצע בהצלת חיים

חשבון נפש פלסטיני

זה נראה כמו זובור תקשורתי לישראל

גל הטרור הפלסטיני שפוקד אותנו - בלתי נמנע

החרדים באים לאקדמיה בלי כפייה

 

עכשיו חיפשתי את הרישיון שהונפק לי, כמו כרטיס אשראי רק שבמקום כסף הוא מתיר לך לירות כדורים חיים רק בעת "סכנת חיים". הגדרה שאפילו המדריך במטווח התקשה להסביר. הכנסתי את הרישיון לארנק והרגשתי בטוח יותר. עכשיו אני חצי "רמבו" עם נשק אישי להגנה עצמית.

 

רגע, חשבתי לעצמי, זו לא המדינה שצריכה להעניק לי הרגשת ביטחון? האם אני צריך לפטרל ברחובות ולחפש את המחבל הבא? האם חזרנו לימי "המערב הפרוע" שבהם כל אחד השתמש באקדחו כדי להשיג ביטחון אישי?

 

ואז שמעתי בתקשורת קולות של נבחרי ציבור שקוראים לאזרחים לצאת לרחובות עם נשק. לגלות עירנות ולהגיב במיידיות. נחרדתי. מאות אלפים מחזיקים נשק ברישיון, אם כל אחד יתחיל להסתובב עם הנשק בחגורת המכנסים, הכרס אולי תסתיר את האקדח, כדורים יפלטו בטעות וקול היריות ישמע בערינו.

 

 

אנחנו חברה אלימה. זאת מסכימים כל המומחים. אנחנו חברה של חמומי מוח צעירים ופחות צעירים, אנחנו חברה שבה אנשים תוקפים אחרים כמעט ללא סיבה, "הלו, עקפת אותי ברמזור, חכה אני אראה לך", "תפסת לי את החנייה - אפוצץ לך את הצורה". בידי האנשים האלה ניתן עכשיו נשק להסתובב עמו ברחובות? ניתן להם כלי משחית לפגוע באחרים?

 

מנגד יש את יוצאי הצבא המיומנים, אלה ה"מורעלים" על האקשן, הרואים בכל אחד "חשוד בפוטנציה" , חלקם ידם קלה על ההדק , להם נקרא להסתובב עם נשק ברחובות, בקניונים??

 

יש גם את ותיקי המחתרות, שאולי גם אצלם בבוידעם יש איזה אקדח ישן. אלה שמחלת השכחה או הפרקינסון תפסה אותם, אבל לא הם יוותרו על ההזדמנות לאחוז שוב בנשק. ומה עם הסכנה לציבור?

 

מספיק שנראה מה קורה בארה"ב, שם כמעט כל אחד יכול לרכוש נשק בשוק החופשי כדי להבין את הסכנה האורבת לנו ממאות אלפי כלי נשק שיסתובבו בחוצות העיר.

אקדח מעשן במערכה ראשונה סופו שיירה במערכה האחרונה..

 

אז אולי בכל זאת כדאי להחזיר את הנשק ל"בוידעם"? או לכספת כפי שדורש החוק...

 

הכותב יועץ תקשורת ושיווק, מרצה במחלקה לתקשורת במכללה האקדמית "כנרת".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים