שתף קטע נבחר

אל מעבר לים

לא קל ללכת את הלא נודע, אבל תמיד כדאי. תסתכלו על קולומבוס, הרי איפה היינו בלעדיו?

לא משנה כמה פעמים אני עוזב את ניו יורק, אני תמיד מתרגש בחזרה מכל מה שהיא מציעה. מהמולת הרחוב והבניינים המזדקרים לשמיים, הפארקים הירוקים המלאים באנשים בכל שעה משעות היום, אין כמו ניו יורק. אני נושם את אוויר העיר במלוא ראותי.

 

היום זה יום חג וקבעתי לאכול צהריים עם חברי הטוב ארז. אני ממתין לו בקומה ה-25 באחד מרבי הקומות הפזורים בעיר, מהחלון הענק נשקפת מנהטן במלא הדרה, כאשר בקצה מזדקר בניין החרות שהחליף את מגדלי התאומים. למטה אני רואה את הצעדה המסורתית של יום קלומבוס.

 

האמת היא שבניגוד לטעות נפוצה, קולומבוס לא היה האדם הראשון שהגיע לאמריקה, אפילו לא האירופאי הראשון שהגיע ליבשת - הראשון היה לייף איריקסון. למעשה, קולומבוס מעולם לא ידע כי הגיע ליבשת זו וסבר עד מותו כי מצא את הנתיב הימי להודו. הראשון שהבין שמדובר ביבשת שאינה מוכרת לאירופה היה אמריגו וספוצ'י. יחד עם זאת, האדמה אשר גילה קולומבוס בעת הפלגתו הראשונה מערבה, היא הגילוי המתועד והמוכח הראשון של יבשת אמריקה על ידי בני אירופה. נחישותו להפליג אל הלא נודע גילתה לאירופה בעת ההיא את "העולם החדש”. בכך פתחה פרק חדש בהיסטוריה של העולם וחוללה שינויים מרחיקי לכת בשתי היבשות.

 

ארז מגיע מתנשף, "בקושי אפשר לזוז בעיר הכלל פקוק בגלל המצעד המטופש הזה”.

 

אני דווקא חושב שזה יפה ובכלל לא מטופש לזכור מאיפה הכל התחיל.

 

"כאילו שבאמת קלומבוס גילה את אמריקה”.

 

גילה או שלא גילה, עובדה שעדיין זוכרים לו את זה. וזה אשכרה חג לאומי.

 

"במחשבה שניה צריך להצדיע לו, הבנאדם היה משוגע על מסעות, אני לא יודע מאיפה היה לו האומץ לעשות את המסעות הללו. תחשוב על זה רגע, היום באמצעים הטכנולגיים הקיימים אני לא חושב שיש מקום בעולם שהוא אי אבוד או יבשת שלא התגלתה. כאילו שעידן התמימות נגמר, אתה לא חושב ככה?"

 

נכון שהיום בטכנולגיה הקיימת אנו יכולים למפות את כדור הארץ ואת כל מה שנמצא בו, ואין צורך לנסוע בספינות רעועות. ועדיין, אני מוצא שאנשים מתקשים לעשות שינויים בכל מה שקשור במעבר ממקום למקום, לא?

 

"האמת שזה נכון. אני אמור לעבור לישראל בעוד חצי שנה ואני מלא בחששות מהלא ידוע”.

 

למה אתה מתכוון שאתה אומר לא ידוע?

 

"אתה יודע, מה בדיוק אעשה אחרי שהגעתי לישראל? אני לא יודע אפילו איך להתחיל, אחרי כל כך הרבה שנים כאן אני רגיל לעשות את הדברים בצורה מסויימת, רגיל לחברים שלי כאן, לתרבות, לניו יורק, ופתאום לעבור למקום לא יציב מבחינה בטחונית. דוקרים אנשים ברחוב רק בגלל שהם יהודים, יוקר המחייה מטורף ובקיצור המון בעיות. תפתח את האינטרנט או את העתון ותראה מה קורה שם"

 

אז אל תעבור.

"אני לא חושב שזאת אפשרות”.

כי מה?

"כי זאת החלטה שקיבלתי עם האשה שלי, עשיתי את כל הפעולות שקשורות שמעבר ועכשיו אני נמצא בנקודת אל חזור”.

אם כך, האם המחשבה על מה תעשה ועל הסיכונים הכרוכים במעבר משרתת אותך? סביר להניח שלא. המיקוד צריך להיות במה אתה כן יכול לעשות, ומה שתלוי בך על מנת לקבל את הבהירות הנדרשת לך. מהיכרות שלך עם עצמך, תחשוב שניה על הרגע שבו עברת לכאן מישראל, על ההתרגשות שהייתה קשורה במה שאתה הולך לעשות. הרי לא ידעת מה הולך לקרות, ידעת רק שאתה רוצה להגיע לכאן ולהצליח, כמו רבים אחרים. לאט לאט למדת וסללת לעצמך את הדרך להצלחה. אותם כישורים שהביאו אותך למקום שבו אתה נמצא היום, נמצאים אצלך, הם תמיד שם. התכונות שהביאו אותנו למקום שבו אנו נמצאים כרגע, נשכחות שמגיעים למקום נוח ויציב. תראה מה קורה להרבה אנשי עסקים, בהתחלה הם מעיזים ולוקחים סיכונים וחושבים מחוץ לקופסא כל הזמן, ברגע שהעסק מתייצב ותופס תאוצה, אז פתאום אין רצון לקחת סיכונים או לעשות שינויים. זה בדיוק אותו הדבר.

"זה נשמע הגיוני”.

אם קלומבוס לא היה מעז, איפה היינו היום? אם הוא עשה זאת בתנאי של אי ודאות מוחלטת והצליח, אין ספק שגם אתה יכול. תתמקד במה שאתה כן ותראה שזה יעבוד. אולי בעוד כמה שנים יעשו מצעד לכבוד המעבר שלך.

לך על זה, מקסימום זה יצליח.

 

שלמות זה מבחירה.

 

הכותב : ניסים שדהM.A מטעם אוניברסיטת תל אביב, בעל ניסיון בתחום הניהולי בסקטור הפרטי והאתה יורד ציבורי. מוסמךMastery University מטעם Anthony Robbins מאמן בכיר למנהיגות ותקשורת בתחום האישי והעסקי מעביר הכשרת מאמנים בעיר ניו יורק יחד עם סדנאות ייחודית בתחום תקשורת והעצמה אישית. nissimsade@gmail.com

www.nissimsade.con

917-225 8549

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים