כן, זאת קריית–שמונה

במרפסת העץ של מסעדת השף בנג'ולינה של ענת ובן קנור, על כביש 99 בשוליים הצפון־מזרחיים של קריית־שמונה, נשקף נוף כפרי של עצי פרי והרי אצבע הגליל. מרחוק ניבט החרמון, ומאחור, במרחק הליכה קצר, זורם נחל עיון. בתוך הפסטורליה הזאת הגשימו בני הזוג את חלומם ובנו מסעדה. ענת (31) גדלה בהרצליה, בן (40) גדל בקריית־אונו. הם הכירו כשעבדו במסעדת קופי בר בתל־אביב, וגרו בכיכר דיזנגוף. "כשהתחלנו לדבר על ילדים, בן זרק את החלום שלו: לגור בכפר. זה נראה לי רעיון לגמרי לא רע", מספרת ענת.

עכשיו החלום הזה עומד להשתנות לגמרי: כל המרבדים הירוקים שממול יהפכו בתוך חודשיים לאתר הבנייה הגדול ביותר בצפון. אחרי עשור של ביורוקרטיה, יוצאת סוף־סוף לדרך השכונה הראשונה שנבנית בקריית־שמונה זה 20 שנה – שכונת יובלים, שאמורה להכפיל את מספר תושביה של העיר הצפונית. ממש בקרוב ייעקרו מטעי הפרי היפים, והבולדוזרים יעלו על הקרקע. "דבר אחד טוב יישאר", אומר בן, "את החרמון לא יוכלו להסתיר לנו". וכן, הם מודים, גם הם נרשמו לפרויקט. "למרכז לא נחזור", הם אומרים. "נדהמנו מחיי הקהילה ומהפרגון כאן. אין את זה במדינת תל־אביב. גם ההורים שלנו כבר מתעניינים בדירה כאן".

בעוד עשור מהיום תהיה כאן שכונת ענק מאוכלסת, שתשנה את הנוף המוכר הנשקף בנסיעה בכביש 99 צפונה לכיוון מעיין ברוך וכפר יובל. השכונה תכלול לא פחות מ־3,600 יחידות דיור, ושטחה יהיה קרוב לשטחה של מטולה כולה. ה"מנה" הראשונה של הדירות משווקת ליזמים ממש בימים אלה – 300 מגרשים לבנה ביתך, 300 קוטג'ים ו־300 דירות בבנייני דירות במתכונת מחיר למשתכן.

השכונה תיהנה מצד אחד מהיותה חלק מקריית־שמונה, ומצד שני תהיה מנותקת מעט מהעיר, מה שיקנה לה אווירה כפרית ונופים מרהיבים. בצידה הדרומי יוקם מרכז מסחרי שימשוך אליו רבים מהמטיילים בצפון העוברים על כביש 99. בנוסף יהיה בה פארק ירוק עצום, שנחל עיון יזרום לאורכו. בפיתוח הפארק בלבד, שהחל בימים אלה, יושקעו כ־14 מיליון שקל.

מעיין נסטל עם בעלה זיו וילדיהם. נולדה בעיר, עזבה לתל־אביב וחזרה לשחק בתיאטרון העירוני

בצמוד לשכונה עתיד לקום פארק טכנולוגי, שימשוך אליו חברות ומפעלים על רקע תיקון חוק עידוד השקעות הון, שיעניק הנחה של 16% במס לחברות שיעתיקו מפעלים ומרכזי פיתוח לאזור. לדברי אנשי העירייה, כבר יש התעניינות רבה של יזמים וחברות.

70% זכאי בגרות

שעתיים וחמש דקות לקח לנו השבוע לנסוע ממגדלי עזריאלי בתל־אביב למרכז קריית־שמונה. רק לא מזמן, לפני כל הכבישים והמחלפים החדשים, זה לקח שלוש שעות ויותר. לאחר סיום הנחת קו הרכבת מעכו לכרמיאל בעוד כשנה וחצי, יחלו העבודות על החלק הבא – הקו מכרמיאל לקריית־שמונה, מה שיקצר מאוד את זמן ההגעה לעיר מאזור חיפה והגליל המערבי.

במשך עשורים נחשבה קריית־שמונה לעיירת פיתוח נחשלת וזוהתה בעיקר עם קטיושות. בזמן האחרון משהו חדש קורה בעיר. בסיור שאנחנו עורכים השבוע עם ראש העיר, נסים מלכה, הוא מספר לנו על מפגש המחזור שהוא עורך במרכז הבינתחומי בהרצליה לילידי העיר שעזבו אותה, בניסיון להביאם בחזרה לעיר. 140 אנשים כבר נרשמו, אומרים לנו בעירייה בשביעות רצון.

מלכה יציג להם את השכונה החדשה ויספר להם על מחירי הדירות האטרקטיביים – דירת 4 חדרים בכ־750 אלף שקל, בית פרטי בכ־1.2 מיליון שקל. בני קריית־שמונה ותושבים חוזרים יקבלו עדיפות בהרשמה להגרלת דירות – שכבר החלה אף שעדיין לא נבחרו היזמים – ואינספור הטבות. הקרקע למגרשי בני ביתך תינתן ללא עלות, והרוכש ישלם רק את עלויות הפיתוח. מי שיעבור לגור בעיר יקבל מהמשרד לפיתוח הנגב והגליל 3,000 שקל להובלה וגם השתתפות של 1,000 שקל בשכר דירה לרוכשי דירה בבנייה רוויה. שר הכלכלה והשר לפיתוח הנגב והגליל, אריה דרעי, אומר כי בחודשים האחרונים שם את כל כובד משקלו כדי להתיר חסמים ביורוקרטיים הנוגעים להקמת השכונה, "וכעת אנחנו נכנסים לשלב השני והלא פחות חשוב, שבו המשרד מעניק לעיר סיוע בכל הקשור למיתוג ושיווק השכונה והעיר, בסיוע שלל הטבות".

מלכה יספר בכנס גם על השינויים שעוברת העיר בשנים האחרונות. אחד מהם הוא מהפכת החינוך – 30% מתקציב העירייה מוקדש היום לחינוך, לעומת 17% לפני 15 שנה. שיעור זכאי הבגרות הגיע ל־70%, יותר מהממוצע הארצי (66%). בשנת הלימודים תשע"ג קיבלה קריית־שמונה "פרס חינוך רשותי" של מחוז הצפון, והשבוע יצא תיכון דנציגר שבעיר לייצג את ישראל בתחרות הפיתוחים לתלמידי תיכונים שעורכת אוניברסיטת MIT שבבוסטון, וזכה במדליית כסף על פיתוח ערכה לגילוי גלוטן באוכל.

גם משקיעי נדל"ן מגלים התעניינות בעיר. קריית־שמונה עקפה את תל־אביב, גבעתיים, רמת־גן ואפילו אילת כיעד לרכישת דירות להשקעה. 37.4% מתוך 332 העסקאות שנעשו בה ב־2014 בוצעו על ידי משקיעים. לשם השוואה, בתל־אביב השיעור היה 34.7%, בגבעתיים 34.1%. העיר היא הפתעת נדל"ן עם התשואה המוערכת הגבוהה ביותר בארץ על דירות להשקעה. "המשקיעים שקנו בעיר דירות ב־2014 שילמו בממוצע 415 אלף שקל לדירה, ודמי השכירות הם כ־2,250 שקל לדירת 4 חדרים. זו תשואה של 6.5%", מסביר שמאי המקרקעין והמשפטן חיים מסילתי. לעומת זאת, התחלות הבנייה שאפו לאפס בשנים האחרונות: 13 דירות ב־2014, 14 דירות ב־2013.

גורמים נוספים תרמו לשיפור מצבה של קריית־שמונה. אחד מהם הוא איש העסקים איזי שרצקי, מבעלי איתוראן, שנחשב לספונסר הגדול של העיר. שרצקי הקים בה קבוצת כדורגל מצליחה, ולפני כשנתיים אף תיכנן להעביר את איתוראן כולה, על 800 עובדיה, לקריית־שמונה. "באוצר הבטיחו לנו הטבות, אבל אחרי שנתיים הבנתי שאין עם מי לדבר", הוא אומר. הפשרה שלו: היום כל עובדי איתוראן יוצאים חמישה ימים בשנה לפעולות התנדבותיות למען קריית־שמונה.

בין היתר הקים שרצקי בעיר בית תמחוי, מרפאות שיניים, ספרייה, הוא מעניק סבסוד לתיאטרון העירוני, ועוד. "אני משקיע בעיר מ־99' והקמתי בה עשרות מוסדות בהתנדבות. היום אני רואה את השינוי", הוא אומר. גם נוחי דנקנר תמך בעיר במשך שנים, ובין היתר העניק מלגות בגובה 7,000 שקל לכל צעיר שביקש ללמוד באקדמיה.

המכללה האקדמית תל חי הסמוכה, שהולכת ומתרחבת, מושכת לעיר – המונה 23,000 תושבים – אלפי סטודנטים מכל הארץ. חלקם הגדול גרים במעונות בעיר ועוסקים במסגרת לימודיהם בפעילות חברתית. רבים נשארים לגור בה. בסקר שפורסם לאחרונה אמרו 70% מהסטודנטים כי הם מעוניינים להישאר באזור בתום הלימודים.

מכמה בחינות החיים בקריית־שמונה נוחים למדי: שכירים זכאים לפטור ממס עד הכנסה של 20 אלף שקל בחודש, ועצמאים מקבלים זיכוי של 22% עד הכנסה של 241,080 שקל בשנה. קחו למשל את גלית (34), שעובדת בפארק ההיי־טק תל חי ומרוויחה 10,000 שקל. היא גרה עם משפחתה בדירת 4 חדרים ומשלמת 2,500 שקל בחודש (לעומת כ־6,000 שקל באזור המרכז). על גני הילדים היא משלמת 140 שקל לחודש בלבד, כולל צהרון. הארנונה שלה היא 275 שקל לחודש (לעומת כפול באזור המרכז). וממס הכנסה יש לה פטור. אם משווים אותה לשכיר בהיי־טק עם אותם נתונים שחי במרכז, מגלים פער של אלפי שקלים בהכנסה הפנויה החודשית.

מצד שני, לא הכל ורוד בקריית־שמונה. העיר סובלת מהגירה שלילית של כ־300 תושבים בשנה. מדובר באחת הערים בעלות ההגירה השלילית הגבוהה ביותר בארץ – יותר מרבע מיליון איש עברו בה מאז היווסדה. הריחוק ממרכז הארץ והמצב הביטחוני הקשה שממנו סבלה במשך יותר מארבעה עשורים הביא לאורך השנים להגירה מואצת של צעירים ואוכלוסיות חזקות ופגע בהתפתחותה. המציאות המורכבת הזו הביאה את העיר למשבר כלכלי בשנת 2006, לצמצום השירותים לתושבים ולהזנחה עירונית. עד היום מתמודדת העיר עם גירעון תקציבי כרוני של כ־6.5 מיליון שקל, וחיות בה כ־2,500 משפחות נזקקות סעד.

דרושים: מהנדסים

בסיור שלנו עם ראש העיר הוא מצביע על המרכז המסחרי הנטוש, שנראה כמו אחרי מלחמה. הוא מספר שכאן מתוכנן לקום פאב עם מופעים. הוא יוקם על ידי בעלי בר "בר קיימא" מתל־אביב. לדבריו, גם מועדון ההופעות זאפה מתעניין בהקמת מועדון בעיר. מעל המתחם חולש בניין התיאטרון האזורי "מראה", שמושך לעיר מבקרים מכל האזור. השבוע התפרסם כי הקומדיה שלו "To Life" היא המובילה במספר המועמדויות ל"קיפוד הזהב" 2015, פרס הפרינג' הישראלי שיוענק בחודש הבא.

חגית מיכאל רובין, מנהלת התיאטרון, גרה בבקעת הירדן ועברה לגור בקריית־שמונה. "המחשבה הייתה לא להביא תיאטרון לפריפריה, אלא לייצר אותו כאן. כמנהלת התיאטרון הכריחו אותי לגור כאן. בהתחלה נבהלתי, אוי ואבוי. היום אני כל כך מוקסמת, שגם אם יציעו לי לנהל תיאטרון בתל־אביב, אחשוב פעמיים", היא אומרת.

כבר לפני 35 שנה הביאה לכאן המחזאית והבמאית נולה צ'לטון ז"ל את מיטב תלמידיה מלימודי המשחק בתיאטרון חיפה – בהם דליק ווליניץ, ארנון צדוק, אלברט עמר ועופרה ואיציק ויינגרטן – כדי לגור שנה בעיר, להקים תיאטרון ולתרום לקהילה. ב־1994,‬ שנים אחר כך, הקים השחקן מנחם עיני את תיאטרון מראה, שהתמודד מאז עם קשיים כלכליים ואף ניצב בפני סכנת סגירה. בניסיון לשקם אותו הוחלט לפני שלוש שנים להקים אנסמבל בן חמישה שחקנים, שינסה לשחזר את הצלחת הקבוצה של נולה צ'לטון. השחקנים, שנאספו מכל הארץ, השתלבו בחיי הקהילה בעיר, לצד העלאת הצגות בתיאטרון. אחת מהם, מעיין נסטל (36), היא בת קריית־שמונה ש"ברחה" בעבר לתל־אביב ללמוד בבית צבי. שם הכירה את בעלה זיו, איש היי־טק ויליד קיבוץ הגושרים הסמוך. הם קנו דירה בעיר, חלומו של כל זוג תל־אביבי, אבל כשנולדו שני ילדיהם החליטו שעדיף לחזור הביתה לקריית־שמונה.

ביולי האחרון הם חזרו, וגם הם נרשמו להגרלת הדירות בשכונת יובלים. מעיין משחקת בתיאטרון העירוני, זיו נוסע שלוש פעמים בשבוע למשרדו ברמת־השרון. "גיליתי לתדהמתי עיר אחרת", מספרת מעיין. "חסרים לי החברים מהמרכז, אבל אחרי שיחות איתם, חלק מהם משתכנעים לעבור לפה. אלה חיים אחרים, במיוחד לילדים. תראה את החיוך של זיו כשהוא מרכיב על האופניים את הילדים דרך השדות לבקר את המשפחה בגושרים. הרבה פעמים אני שואלת אותו אם לא כואב לו הראש מהנסיעות האלה למרכז, והוא עונה שאין מה להשוות את החיים שהיו לנו לחיים בכפר".

גם שני (34) ואופיר (36) יחזקאלי, הורים לשניים, חזרו לגור כאן. הוא גדל בקריית־שמונה ועזב, אשתו מירושלים, והם נפגשו בתל־אביב. אופיר: "גרנו בדירת 3.5 חדרים שכורה מרופטת בהרצליה ועבדתי כמנהל קשרי לקוחות בחברת בנייה. ואז עלה הרעיון לחזור לקריית־שמונה ולשכור, באותו מחיר, בית של 170 מ"ר עם גינה וגם לקנות רכב חדש. זה עולם אחר". הוא עובד כמנהל מרכז הצעירים בעירייה (אגף עירוני המקדם תעסוקה של צעירים, דיור ועוד), והיא מורה ומשלימה לימודי תרפיה באמנות במכללת תל חי. "החיים במרכז היו מרוץ, עד שאמרנו: סליחה, פורשים. עכשיו גם אמא של אשתי מירושלים מחפשת פה דירה".

בניגוד לסטיגמה, עבודה לא חסרה בעיר. שיעור האבטלה הוא 5.5% בלבד, פחות משיעור האבטלה הארצי. בימים אלו מחפשים כאן עשרות מועמדים למשרות של מהנדסים ומומחי חומרים בחברת שמיר תעשיות אופטיות, מנהלי פרויקט ומבקרי איכות בחברת טבע, ואנשי תוכנה ומחשבים בפארק תעשיות תל חי. בעיר פועל מכון המחקר מיג"ל (מרכז ידע גליל עליון), שנתמך על ידי משרד המדע ומעסיק 200 חוקרים בתחומי הביוטכנולוגיה, מדעי הסביבה והחקלאות. אבישי לוי, מנכ"ל המכון, אומר שהמכון מצליח למשוך חוקרים צעירים מצטיינים. בשנים האחרונות החל המכון לפעול להקמתו של פארק מדע ותעשייה בתחום הביו־טכנולוגיה. לאחרונה חתם על הסכם שבמסגרתו חברת המעבדות הבינלאומית Mérieux NutriScience תפעל מבניין המכון בקריית־שמונה.

החלום של ראש העיר מלכה הוא להפוך את קריית־שמונה לבירה עולמית של מחקר, פיתוח ותעשייה של מדיקל פוד – מזון מרפא. סקר שהוזמן מחברת הייעוץ הבינלאומית ארנסט אנד יאנג מצא שלאצבע הגליל פוטנציאל להפוך מוביל עולמי בתחום, בגלל תנאי האקלים. את הפרויקט מובילות כל רשויות האזור יחד עם ח"כ אראל מרגלית, והסנונית הראשונה: לפני שבועיים נחתם הסכם עם אוניברסיטת רטגרס מניו־ג'רזי להקמת מכון המחקר הראשון בישראל שיתמקד במזון מרפא ותחליפי מזון באזור. "קריית שמונה בדרך להפוך לעיר מבוקשת בקרב יזמים בתחום המדיקל פוד והחדשנות. אין ספק שהכנסת מיזמים טכנולוגיים ומוקדי תרבות לעיר, יחד עם הקמת שכונת יובלים, יהפכו אותה למוקד התיישבות מבוקש מאוד בישראל", אומר מרגלית.