לעשות שבת ולמצוא משמעות

בזמנים של משברים וסכנה, כמו אלו המתקיימים בימים אלו בישראל, אנחנו חשים, כפי שהגדירו זאת חכמינו, את האחדות האולטימטיבית – "כמו אדם אחד עם לב אחד". עם זאת, לצערי, הגענו לתחושה המלכדת הזו בעקבות הסכנה והשנאה כלפינו.

עכשיו זה הזמן לגאול את אחדותנו ולשנות את הגדרתה מצורך לבחירה, מתחושה שכמו נכפתה עלינו לתחושה שאנו מאמצים אל לבנו ובוחרים בה, מאחדות שנולדה כתגובה לשנאה לאחדות שנובעת מתוך אהבה אחד לרעהו. אך כיצד עושים זאת?

המסע למציאת תשובה לשאלה, מוביל אותנו לשאלה מעמיקה נוספת - כיצד נחלץ את הזהות היהודית

מתוך הגדרתה האנטישמית? ההיסטוריה שלנו מוכתמת בדם ושנאה. אם נגדל את ילדינו להאמין שלהיות יהדי משמעו לשאת את עול האנטישמיות, הרדיפה וההיבדלות מהעולם, הרי שהדבר יהרוס את ההשראה ואת תחושת השליחות החיוניות לעתיד משגשג.

זהו האתגר המרכזי איתו אנו מתמודדים כיום - כיצד ליצור זהות יהודית מאוחדת שאינה מעוצבת כתוצאה מאיבתם של אויבינו, אלא בצורה חיובית ומלאת השראה הנובעת ממורשתנו האצילית ועתיקת היומין.

מציאת תשובות לשאלות אלו מתחילה, למעשה, עם מתן מענה לשאלה הבסיסית ביותר. באחת מהרצאות TED הפופולאריות ביותר, הסופר סיימון סינק טוען כי ההיסטוריה מוכיחה כי אלו שמתחילים את מחקרם בשאלה "למה?" - הם אלו שמצליחים.

ב-17 בדצמבר, 1903, וילבור ואורוויל רייט היו לאנשים הראשונים בהיסטוריה להמציא ולהטיס מטוס. זו היתה הצלחה מוטלת בספק משום שהשניים עבדו בבתיהם בעירם דייטון שבאוהיו, ללא מימון משמעותי, ללא קשרים פוליטיים ואפילו ללא סיוע של אנשי אקדמיה. באותו הזמן, סמואל לאנגלי ניסה להיות הראשון להמציא ולהטיס מטוס. הוא זכה למימון משמעותי מהממשלה, צוות שכלל אנשי אקדמיה מהמכובדים והידועים בעולם, ולמרות זאת, האחים רייט היו אלו שזכו להצלחה בסופו של דבר.

סינק טוען כי השוני בין קבוצות הממציאים היה בכך ש"לאחים רייט היה חזון. הם ידעו "למה?" זה חשוב לבנות את הדבר הזה. הם האמינו שאם הם יצליחו להבין כיצד פועלת המכונה המעופפת, זה ישנה את העולם. לאנגליי, לעומת זאת, היה אובסיסי לזכות ביוקרה לה זכו עמיתיו, דוגמת אלכסנדר גרהאם בל - תהילה כזו תגיע רק אם יביא לפריצת דרך מדעית משמעותית.

האחים רייט אתגרו את עצמם ואת הצוות שלהם בעזרת חזון של בניית מכונה שתוכל לעופף, לא רק לשם השגת תהילה וממון, אלא בעיקר כדי לרומם את התרבות האנושית ולשנות את מהלך ההיסטוריה בעזרת המצאה חסרת תקדים. סינק טוען שאנשים מצליחים, כמו גם ארגונים ותרבויות הם בעלי חזון ברור של "למה הם כאן" ו"למה הם עובדים בשביל להשיג את מטרותיהם". אנשים רבים מסתבכים בהבנת ה"איך" וה"מה" בחיים, עוד בטרם הבנת ה"למה".

דוגמה נוספת בה משתמש סינק כדי להמחיש את הנקודה היא חברת "אפל". הוא טוען שסוד ההצלחה של החברה נובע מהעובדה שהיא מוכרת חזון, מעבר למוצר טכנולוגי. המסר של "אפל" אינו "אנחנו מייצרים מחשבים נהדרים. הם בעלי עיצוב יפהפה ופשוטים לתפעול. רוצים לקנות אחד?".

במקום זה מסכם סינק את החזון של "אפל" בצורה הבאה: "בכל מה שאנחנו עושים, אנחנו, למעשה, מאתגרים את הססטוס-קוו. אנחנו מאמינים בחשיבה אחרת. הדרך בה אנו מאתגרים את הסטטס-קוו היא על ידי יצירת מוצרים בעלי עיצוב מרהיב שקלים לתפעול. אגב, אנחנו מייצרים מחשבים מצוינים." סינק טוען שהצלחה אמיתית מגיעה מתוך חזון נהיר שמוביל להשראה, כזה שמתחיל בהבנה ברורה מאד שמדובר במסע בעל משמעות.

לעשות שבת ולמצוא משמעות

מנהיגים יהודים, כמו גם קהילות יהודיות בעולם, מסתבכים, לעיתים קרובות, בהגדרת ה"איך" וה"מה" של החיים היהודיים, ללא הבנה של ה"למה?" - למה אנחנו כאן? למה אנחנו יהודים?

בזמנים של קונפליקטים ומתח, היהודים הופכים להיות אובססיביים לגבי הישרדותם והתפקוד הטכני של הארגונים והקהילות שלהם. אלו הזמנים שבהם עלינו להרים את ראשנו ולשאת בגאווה את החזון של מה זה אומר להיות יהודי, אדם שאינו מוגדר אך ורק מתוך תפקוד בסיסי והישרדותי. אם להיות יהודי זה אומר לחיות כקבוצה אתנית, תרבותית ודתית בעולם, עם מערכת של ערכים ומנהגים שאנו עמלים קשה לשמרם, הרי שיצרנו הגדרה שטוחה של מה זה אומר להיות יהודי.

עכשיו זה הזמן לבטא חזון השראה מפואר של "למה" להיות יהודי, לחיות עם ועל פי הזון ולחלוק אותו עם הדור

החדש של היהודים שמחפשים משהו בעל משמעות עמוקה יותר מאשר תפקוד הישרדותי. כמובן שגם ה"איך" וה"מה" של היותנו יהודים חשובים, אבל הכל חייב להתחיל עם ה"למה?"

אם יש מצווה אחת שמתמזגת באופן עקבי עם החזון מעורר ההשראה של מה זה אומר להיות יהודי, הרי שזו מצוות שמירת שבת. זהו יום שבו אנו מהרהרים, חוגגים ומבטאים את ההיסטוריה, הערכים והגורל הנמצאים ביסודו של העם היהודי.

מצוות שמירת שבת יכולה להוות קריאת קרוב לבבות בין הדורות המחפשים דרכים להתחבר עם חזון מעורר השראה של אחדות וזהות יהודיות – זה יכול לקרב אותנו לשאלה "למה?" זו המחשבה העומדת בבסיס הרעיון של פרויקט השבת. השנה, בשבת 23/24.10, יהודים ביותר מ-550 ערים ב-65 מדינות ברחבי העולם יחגגו את השבת יחד.  

הרב וורן גולדשטיין הוא הרב הראשי של דרום אפריקה

השבת העולמית תיערך ב-23-24.10 וסביבה יערכו אלפי אירועים ברחבי העולם. ומה צפוי בארץ? פעילויות בתנועות הנוער, אירועי הפרשות חלה ברחבי הארץ ואירועי שישי בערים השונות.

למידע נוסף על האירועים והפעילויות המתוכננים, היכנסו לעמוד הפייסבוק של פרויקט השבת ובאתר הפרויקט