כבר שלושה חודשים שהוא מסרב לשכב איתה
בבקרים, כשהם מתארגנים זה לצד זו, היא מרגישה שהוא נמנע מלגעת בה אפילו בטעות. בעבר נהגו להיכנס למיטה יחד ולחכות זה לזו, אבל עכשיו הוא תמיד עייף, ויש לה תחושה שלא משנה כמה תשתדל, תמיד הוא ילך למיטה לפניה או יירדם על הספה בלעדיה. טיפול זוגי
כבר שלושה חודשים שגל לא שוכב איתה. בבקרים, כשהם מתארגנים זה לצד זו, היא מרגישה שהוא נמנע מלגעת בה אפילו בטעות. בעבר נהגו להיכנס למיטה יחד ולחכות זה לזו, אבל עכשיו הוא תמיד עייף, ויש לה תחושה שלא משנה כמה תשתדל, תמיד הוא ילך למיטה לפניה או יירדם על הספה בלעדיה. כמעט חודשים שהם מחליפים ביניהם בעיקר מילים הכרחיות.
כשהסקס הופך מפתרון לבעיה
דבורה וגל נשואים חמש שנים. לפני שנה נולד בנם הבכור, ומאז המיניות שלהם הלכה והתדרדרה, ובניגוד לתיאוריות המוכרות - זה לא קרה ביוזמתה. היא מנסה לשחזר ולהבין מה גרם לריחוק הזה, ואין לה תשובה.
גל מעולם לא היה דברן גדול, אבל בעבר שמח לפתור את רוב הבעיות שלהם במיטה. גם אותה זה שימח. בינה לבינה ידעה שגם אם היא לא תמיד מקשיבה לצרכים שלו, בסופו של דבר, הסקס מרגיע אותו, והחיים חוזרים למסלולם. פתאום זה לא כך יותר, והיא לא מצליחה להבין מה השתנה.
מתי זה קורה, שהסקס הופך מאמצעי לפתרון בעיות לאמצעי ענישה? איך יכול להיות שלפני שלוש שנים כל מה שלא עבד ביניכם נפתר בזכות הלהט שיצרתם בין הסדינים, ועכשיו שניכם לוהטים מזעם, והסדינים שלכם נותרים קרים? חקרתי ומצאתי שלוש סיבות עיקריות לכך:
1. סקס בתחילת הקשר הזוגי מבוסס על להט, וניתן להחליף בקלות את להט הכעס בלהט התשוקה. בהמשך הופך הסקס ביטוי לקרבה, לחברות ולחיבה. את אלה הכעס מכבה, וכאשר הם נעדרים מן הקשר, הסקס הופך להיות בלתי אפשרי.
2. סקס הוא ביטוי לנתינה. כאשר הדברים שאתם זקוקים להם בזוגיות אינם קורים, הולך וקטן רצונכם להעניק, וכתוצאה מכך קטן הרצון שלכם לספק עונג לבת זוגכם. אמנם, כאשר אתם מונעים סקס מבת הזוג שלכם, אתם מענישים גם את עצמכם, אבל ברוב המקרים גובר קול הכעס על קול ההיגיון.
3. הבחירה דווקא במין כעונש עלולה לנבוע מירידה כללית בתשוקה שלכם לבת זוגכם. רבים מכם אינם יודעים כיצד להתמודד עם התחושה הזו, ובמקום לטפל בה, אתם משתמשים בכעס כתירוץ להימנע מהתמודדות עם סוגיות מאיימות יותר, כמו אינטימיות זוגית, וחיפוש אחר פתרונות יצירתיים להחזרת התשוקה.
עונש כביטוי לחוסר אונים
הבחירה להעניש היא ביטוי של חוסר אונים: הורים מענישים את ילדיהם כאשר הם מרגישים חסרי אונים מולם, ובני זוג מענישים זה את זה, כאשר הם לא מצליחים למשוך את תשומת ליבם בשום דרך אחרת. מניעת סקס הוא אחד מאמצעי הענישה הקשים ביותר בין בני זוג. היא הופכת את הסקס לכלי מיקוח, בדרך כלל באופן סמוי ולא מדובר, והשימוש בו ככזה מחריף בסופו של דבר את התסכול ואת חוסר האונים בקשר.
גל, שמונע סקס מדבורה, מצפה ממנה להבין ללא מילים מה מפריע לו ולמה הוא זקוק. בכל פעם שהיא מרגיזה אותו הוא חושב לעצמו: "אני כבר אראה לה מה זה... היום לא אשכב איתה". כדי להצליח בכך הוא מכבה את היצר המיני שלו, עד כדי כך שהוא נכנס למיטה ערב ערב עייף וכבוי. דבורה, כמובן, איננה מבינה: היא מגיבה לעונש, אבל לא למה שמסתתר מתחתיו, שהרי אין לה מושג מה מסתתר תחתיו.
גל לא אומר לה שהוא כועס עליה, וגם אם אמר משהו במהלך היום, היא לא רואה את הקשר בין ההסתגרות שלו מפניה בערב, לבין הערה שאולי העיר בבוקר. היא מתחילה לחשוב שהיא לא מושכת יותר בעיניו, ומקשרת זאת בקלות ללידה ולשינויים שחלו בגופה. בסופו של דבר, היא עלולה להישבר, ולהפסיק לנסות להתקרב אליו, ומכאן קצרה הדרך לסופה הרשמי, או הבלתי רשמי, של מערכת היחסים ביניהם.
יתכן שרק ימשיכו לשתוק ולקיים ביניהם קשר ענייני 'לטובת הילדים' וכדי לא לפרק את המשפחה, דבורה תמצא לעצמה מאהב שיגרום לה להרגיש מושכת במקום בעלה שמאס בה. גל, מצידו, ימצא תחביב ממכר, שישאב את כל הזמן הפנוי שלו. אולי יוותר על מיניות בחייו, ואולי גם הוא ימצא בסופו של דבר מישהי אחרת, שתתן לו להרגיש שהיא רואה אותו באמת, ותדליק מחדש את הליבידו שלו.
עונש כצורה של אלימות
יש להבין כי עונש אמנם נובע מחוסר אונים, אבל הוא אקט אלים לכל דבר. כאשר בני זוג אינם מצליחים להתמודד עם קונפליקטים ביניהם, הם נוטים להפעיל אחד משני סוגים של אלימות: האגרסיבי מעביר ביקורת, מתפרץ, צועק וטורק דלתות, ואילו הפאסיבי שותק, מסתגר ונמנע.
באתרים העוסקים באלימות מצאתי שכפיית מין בכוח היא אלימות מינית, אבל בני זוג אינם מבינים שגם מניעת מין היא אלימות: אלימות מן הסוג הפאסיבי (מה שנקרא בעגה המקצועית 'פאסיב-אגרסיב'). כאשר אחד מבני הזוג בוחר בסקס כעונש, הוא מונע מן האחר שורה של צרכים: מהצורך הבסיסי במגע ובסיפוק מיני, דרך הצורך בתחושת שייכות ואהבה, ועד לצורך המהותי בתחושת משמעות וערך.
אלא שבניגוד לעונשים אחרים, שניתן להימנע מהם ואפילו לדרוש את הפסקתם, סקס הוא משהו אחר: בסופו של דבר מדובר בגוף שלכם, ואם אין לכם חשק לקיים יחסי מין, תהיה הסיבה לכך אשר תהיה, אסור להכריח אתכם או לדרוש מכם לנהוג אחרת. אז מה עושים?
על מנת שלא להגיע למצבים בהם הכעס עולה על גדותיו, כדאי לדבר וליצור שיגרת יחסים שבה הדיבור הוא חלק קבוע מן הקשר. בין אם אתם כבר במצבם של דבורה וגל, ובין אם עדיין לא הגעתם לשם, אם תדבקו בתכנית הבאה, אתם עשויים להציל את הזוגיות שלכם.
1. הקדישו זה לזו זמן: בחרו שלושה ימים בכל שבוע בהם אתם יושבים יחד לפחות 20 דקות. אני מהמרת שיש לכם את הזמן הזה, גם אם אתם עובדים בעבודה תובענית או מגדלים ילדים קטנים. בדרך כלל אתם מקדישים הרבה יותר מזה למחשב או לטלוויזיה.
2. התחילו את השיחה כאשר אתם מחזיקים ידיים. מרגע זה ואילך, לא משנה מה יאמר ביניכם, השתדלו להמשיך לגעת זה בזו, לפחות באמצעות הידיים.
3. החליטו מי מתחיל: הקפידו על כך שבכל פעם מישהו אחר יפתח בשיחה - אם בפעם הקודמת אתה התחלת, היום תתחיל בת הזוג שלך, ולהפך.
4. התחילו ממשהו חיובי. על מנת להסיר מחסומים וליצור קירבה, התחילו בכך שאתם מציינים בפני בן הזוג שלכם לפחות דבר אחד שאתם אוהבים בו או בה, או דבר אחד שמצא חן בעינכם במעשים שלהם במהלך היממה האחרונה. זה יכול להיות כל דבר, קטן ככל שיהיה, אך חשוב שיאמר בכנות, ושהמילה 'אבל' לא תופיע מיד אחריו.
5. ספרו אחד לשני מה חסר לכם. הקפידו לבטא צורך ולא ביקורת: "הייתי רוצה ש..." עדיף על פני "את אף פעם לא... או את תמיד...". כאשר אחד מכם משתף במה שחסר לו, על השני להקשיב מבלי להתגונן.
6. התייחסו ברצינות ובכבוד למה שנאמר לכם. אם יש צורך להתנצל על משהו שעשיתם - עשו זאת בכנות, ושוב – בלי 'אבל'. אם אתם מוכנים לקחת על עצמכם לשנות משהו, בדקו שאתם באמת מסוגלים להתחייב לכך, ואם יש משהו שאינכם רוצים או שאינכם יכולים לשנות – אמרו זאת בכנות ונהלו על כך שיחה שקטה פתוחה.
7. סיימו את השיחה בחיבוק. לא משנה מה נאמר ביניכם, או כמה קשה זה היה, הקפידו לסגור את השיחה במגע.
שיחה כנה ומגע יומיומי, הם שני המפתחות החשובים ביותר למערכת יחסים תקינה. גם אם ניראה לכם שהתכנית שהצעתי גוזלת זמן יקר, תגלו בהמשך שהיא חוסכת לכם זמן כעסים, זמן מריבות, וזמן התהפכות במיטה, ללא סקס וללא שינה.
מאחלת לכם זוגיות מלאת תשוקה ואהבה,
כנרת טל מאיר מייסדת 'שיחה שנוגעת', אימון וייעוץ אישי זוגי ומשפחתי.
לפנייה לכתב/ת 
