שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    שנת מבחן בהנדסה
    המדינה חייבת להבין שהיא באוברדראפט מדעי טכנולוגי, ולבצע שני תהליכים במקביל: תכנון כולל לנושא הכשרת המהנדסים ולצידו השקעה על פי תכנון ארוך טווח וסדרי עדיפויות ברורים

    שנת הלימודים האקדמית נפתחה השבוע לצד קולות אזהרה מצד תעשיית ההיי-טק הישראלית. בכנס שנערך בשבוע שעבר אמר מנכ"ל הסטארט-אפsimilarWEB שבישראל חסרים 10,000 מתכנתים ומהנדסי תוכנה. מנכ"ל YALLO קרא לממשלה להקל על ייבוא מהנדסים ואנשי תוכנה מהמזרח הרחוק.

     

    עוד דעות ב-ynet:

    "חשבון נפש" שכולו זריקת אחריות

    ההורים יחסכו על תרופות, הילדים יקרסו כלכלית

    הם יורים גם בחפים מפשע

    תחליפו מילה אחת

    המלכוד הבלתי אפשרי של אימהות גרושות

     

    איך ייתכן שישראל אינה מצליחה ליצור סביבה אנושית מספקת כדי להניע את הקטר הכלכלי החשוב ביותר שלה? איך ייתכן שמספר הסטודנטים למשפטים ולמינהל עסקים זינק מ-6% לפני עשור ל-9% ו-12% בהתאמה כיום עד שהשוק מוצף - ואילו שוק המדע, ההנדסה וההיי-טק ממתין לבוגרים עם קריירות מאתגרות ומענינות, משכורות יפות - והם לא מגיעים? שיעור הסטודנטים למתמטיקה ולמדעי המחשב ירד מיותר מ-8% בתחילת שנות האלפיים לפחות מ-6% עשור מאוחר יותר כאשר אחוז למודי ההנדסה מתוכם נותר קבוע סביב 18%.

     

    הסטודנטים מגיעים השבוע בחדווה לפתיחת השנה במכללות האקדמיות ובאוניברסיטאות, אך השאלה הקשה היא האם ישראל ככלל מתייצבת באופן מתוכנן ומחושב מול האתגר שמתהווה כאן. המדינה חייבת להנדס לה פתרון לאומי חד וברור, אחרת יהיו פה עם רוב של מנהלי עסקים ויועצים משפטיים ( שתרומתם חשובה אף היא כמובן), רק שלא תהיה לכולם כלכלה ומשק צומחים לעבוד בהם.

     

    הביקוש הגבוה בישראל למהנדסי תוכנה, חשמל, מכונות וחומרים, הנדסה רפואית ועוד, נובע מהיצירתיות הגועשת של הפיתוח הישראלי. האקדמיה בכלל, מי יותר ומי פחות, פיתחה אפיקים ישירים לתעשייה המקומית במגוון שיתופי פעולה שמאפשרים לה להבין את צרכי המשק ולאפשר לסטודנטים להבין את האתוס, את הקידמה ואת שיטות העבודה של התעשייה הישראלית.

     

    נדידה מסוכנת

    אבל יחד עם זאת אומת הסטארט-אפ לא השכילה לבצע תכנון אופטימלי המשלב את כל המערכות, שהן למעשה רצף חינוכי או מערכות משלימות, דהיינו, מערכת החינוך (כולל החינוך טכנולוגי), האקדמיה בשלבי ההכשרה הראשוניים, מוסדות המחקר והמשך הכשרה לאורך החיים המקצועיים.

    במזרח הרחוק ובמזרח אירופה יש הרבה עובדים. בארה"ב ובמערב אירופה יש הרבה כסף. אנחנו, כך נראה, החלטנו שלא להתחרות בהם, במחשבה שהרעיון הישראלי יספיק. אבל עכשיו - כך מזהירים אותנו מובילי הענף - כבר אין מספיק אנשים אפילו כדי לפתח את הרעיון. המחקר והפיתוח של יוזמות ישראליות נודדים למקומות אחרים. הנדידה הזאת עלולה לכרסם ולערער את מה שכבר יש לנו פה.

     

    יתרה מכך, באותם מרכיבי התעשייה המשלבים חומרה וייצור בשיטות מתקדמות, יש צורך גם בתשתית ייצור וכ"א טכנולוגי מיומן כיוון שלא ניתן לנתק בינם לבין המחקר והפיתוח.

     

    ייתכן שכיום כבר יש סיבות נוספות לשנות את המפה הזאת. ישראל, שמפתחת מערכת להסעת המונים במטרופולין המרכזי שלה, מקימה מערכות תשתית מתוחכמות והופכת למדינה עם מקורות אנרגיה משמעותיים משלה, זקוקה ליותר מהנדסים ומקצועני טכנולוגיה ובמגוון תחומים.

     

    המשאבים החדשים אינם רק צורך, אלא גם הזדמנות לפתח כאן תעשיית ייצור מתקדמת - אך האם יש מי שיפתח אותה?

     

    המדינה חייבת להבין שהיא באוברדראפט מדעי טכנולוגי, ולבצע שני תהליכים במקביל: תכנון כולל לנושא הכשרת המהנדסים ולצידו השקעה על פי תכנון ארוך טווח וסדרי עדיפויות ברורים.

     

    שר החינוך נפתלי בנט, ששמע על משבר המתמטיקה מיד עם כניסתו לתפקיד, הפך את הנושא לדגל. זהו צעד נכון ומבורך, אך ההשקעה חייבת להתחיל

     עוד לפני כן, בגילאים צעירים - כדי לגדל המוני תלמידים שלחלקם מתמטיקה ומדע הם השפה השנייה שלהם ושהייעוד שלהם הוא מדע והנדסה, ולחלקם טכנולוגיה ותעשייה הם סביבתם הטבעית ושם הם מעוניינים להתפתח ולמצות את מרצם וכשרונם.

     

    האקדמיה, כמו שאר מרכיבי הרצף, צריכה ומעוניינת להיות מעורבת במהלך כזה. היא יכולה להשתתף בפיתוח התשתית המדעית המתאימה לבתי הספר, גם בשיתוף פעולה עם התעשייה, כדי לכבוש אופק חדש וכמובן - לגדל את אנשי המדע וההנדסה המתאימים לאתגרים החדשים. לשם כך יש לשתף פעולה עם המדינה בקביעת המטרות. איזו תעשייה נרצה, איזו כלכלה, איך נרצה להגדיל את הפריון ומה הייעוד שלנו כמדינה? כשנחליט על מטרה לאומית ברורה, נדע גם להנדס את הדרך להגיע אליה.

     

    הכותב הוא סגן נשיא אפקה המכללה האקדמית להנדסה בתל-אביב

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים