שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    גם נורבגיה רוצה להיות אומת סטארט-אפ

    הצניחה במחיר הנפט גרמה למקבלי ההחלטות באוסלו להבין שיש צורך בשינוי. אחת הדרכים היא קידום ההיי-טק והיזמות, וישראל מהווה מודל מרכזי. מנכ"ל איגוד החברות הטכנולוגיות הנורבגיות: "בניגוד לישראל, אנחנו הרבה יותר איטיים, חברה יכולה להיקרא סטארט-אפ 5 שנים - אנחנו מנסים לשנות זאת"

    אוסלו זכורה לנו הישראלים בעיקר בגלל הסכם שנחתם עם הפלסטינים לפני למעלה מ-20 שנה, אך ייתכן שבעתיד לעיר הזו יהיו אסוציאציות אחרות לגמרי. אוסלו ונורבגיה כולה נמצאות בתחילתו של שינוי מחשבתי שבבסיסו העיקרון לפיו משאבי הטבע של המדינה העשירה הזו - יתכלו בסופו של יום וצריך למצוא דרכים נוספות להנעת הכלכלה. הזרז לשינוי הוא בין היתר הצניחה במחיר הנפט שעד לפני 8 חודשים עמד על כ-100 דולר לחבית וכיום עומד על כ-50 דולר. מחיר הנפט הנמוך הביא גם לפיטורים של 10% מעובדי תעשיית הגז והנפט, כ-22 אלף איש.

     

    חרם? נורבגיה רוצה את ההיי-טק הישראלי

     

    השינוי הזה הוביל את נורבגיה לחפש מנועי צמיחה חדשים ואחד מהם הוא ההיי-טק. לפני 3 שנים החליטה הממשלה לקדם את התחום והחלה לתת מענקים לסטארט-אפים מתחילים, אך עדיין לא מדובר בהצלחה של ממש. דפדפן האינטרנט הנורבגי, אופרה, מחזיק בנתח שוק של כ-2% מהמשתמשים בעולם (נכון לספטמבר 2015) וגם המשחק הפדגוגי קהוט (Kahoot) צובר פופולאריות ויש לו כבר 100 מיליון משתמשים ברחבי העולם, ביניהם גם מישראל. אך כאמור, מדובר בהצלחות בודדות.

    בינתיים נורבגיה נהנית ממשאבי הטבע שלה. ובעתיד? (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    בינתיים נורבגיה נהנית ממשאבי הטבע שלה. ובעתיד?(צילום: רויטרס)
     

    איך הגיעה נורבגיה למקום ה-4 במדד האושר?

    אך קודם כל, לפני שנצלול לעבר השינויים שעוברת נורבגיה, כמה מילים על הכלכלה הנורבגית. בתחילת שנות ה-90 הוקמה קרן הנפט שאליה זרמו כל ההכנסות ממשאבי הטבע. כיום היא נקראת קרן העושר או הפנסיה. בזכות הקרן הזו, יש פנסיה מובטחת לכלל האזרחים בנורבגיה, עובדה שבוודאי סייעה להביא אותה למקום ה-4 במדד האושר של האזרחים. ב-1992 נחקק חוק שאם יש עודף הכנסות, אלו יושקעו בחו"ל ולא בנורבגיה. בין 1995 ל-2000 ההכנסות ממשאבי טבע היו גבוהות מאוד ולכן גם הועברו כספים רבים לקרן.

     

    בתחילת שנות ה-2000 חוקק חוק לפיו ש-4% מהתשואה השנתית של הקרן יועברו לתקציב השנתי של המדינה, ולא יהיה ניתן לנצל יותר מכך לתקציב השוטף. הקרן באותה התקופה חילקה את השקעותיה ל-60% מניות בחו"ל ו-40% אג"ח ממשלתיות זרות. כיום 4% מהקרן הם כ-40 מיליארד דולר. לדברי בכיר במשרד האוצר הנורבגי, כלל הקרן עומדת כיום על כ-טריליון דולר ונורבגיה מחזיקה כיום ב-1% בבורסות בעולם ו-2.5% בבורסות של מדינות אירופה, שגם מקבלות את שליש מתצרוכת הגז שלהן מנורבגיה.  

     

    הקרן קונה עד 10% מכל חברה, כולל בחברות ענק. מבחינת השקעות בישראל, הנורבגים מחזיקים ב-5% מחברת טבע ומחזיקים באג"ח ממשלתי ישראלי בשווי של מיליארד דולר (נכון ל-2014). כלל ההשקעות של הקרן שקופות לציבור באתרי הממשלה. בעוד שבישראל יש טענות רבות על חוסר שקיפות ועיכובים בקבלת מידע מהממשל, העיתונאים בנורבגיה רשאים לדרוש מסמכים שונים ונתונים של משרד האוצר.

     

    גם כאשר חלה צניחה במחיר חבית הנפט, הנורבגים שמרו על כלל הוצאת 4% מהקרן לטובת התקציב. העובדה שהם נשארו עקביים, מנעה קיצוצים גבוהים יותר בתקציב. אך עדיין הצניחה הזו מדאיגה את הממשל הנורבגי. 

     

    מנכ"ל משרד האוצר הנורבגי, אמונד הולמסן, מסביר כי הכלכלה הנורבגית חייבת לעבור שינוי: "אנו צריכים להגיע לשווקים חדשים כדי שנוכל לייצא מוצרים נוספים. האתגר שלנו הוא יוקר המחיה כאן, אלו בעיות של עשירים. אנחנו בוחנים כל את הסקטורים בכלכלה שלנו ובודקים עד כמה אנחנו יעילים בכל אחד מהם. הממשלה טוענת כי התפקיד שלה הוא לא לחפש מנועי צמיחה חדשים, אלא היא צריכה לאפשר לשוק לעשות את שלו ולוודא שההזדמנויות העסקיות קיימות. לדבריה, השוק העסקי צריך להתנהל בעצמו ולמצוא אילו כיוונים כלכליים ישרדו ואילו לא".

    הולמסן מדגיש את חשיבות כלל ה-4% (צילום: זאב ינאי) (צילום: זאב ינאי)
    הולמסן מדגיש את חשיבות כלל ה-4%(צילום: זאב ינאי)
     

    מתחילים להניע את ההיי-טק

    על רקע התפתחויות כלכליות אלה, התקיים בחודש שעבר כנס החדשנות של אוסלו. הכנס התקיים במשך 6 ימים וכלל 70 אירועים שונים שבהם השתתפו כ-11 אלף איש, 40% תושבי חוץ. במוקד הכנס עמדו תעשיית הסטארט-אפ, היזמות וההיי-טק הנורבגי, והשאלה כיצד הם יכולים להוות מנוע צמיחה חדש לכלכלה הנורבגית.

     

    אחת מהנציגות הישראליות שהוזמנה במיוחד לכנס היא אורית חשאי, יזמית ישראלית בת 37 שמאחוריה כבר שני אקזיטים מוצלחים: חשאי הקימה את אתר mit4mit שנתן ביקורות והמלצות על ספקים בעולם החתונות, ומכרה אותו כעבור כמה שנים בעבור כמה מיליוני שקלים. הסטארט אפ השני יועד לחוות דעת על מסעדות, צימרים ועוד, ונמכר אף הוא בכמה מיליונים.

     

    כיום חשאי היא הבעלים והמנכ"ל של חברת בראיולה (Brayola), חברה המאפשרת לנשים בכל העולם לרכוש חזיות ברשת, באמצעות אתר שיודע "ללמוד" את ההעדפות שלהן. הנשים שביניכם בוודאי יודעות כמה קשה זה למצוא חזיה נוחה והאתר בא לגשר על הפער הזה. כאשר אישה נכנסת לאתר היא מכניסה נתונים אודות עצמה ואודות החזיה שנוחה לה והיא יכולה למצוא נשים נוספות בקהילה שדומות לה. האתר משקלל את הנתונים ומראה לה חזיות דומות שהיא יכולה להזמין ולקנות.

     

    לדברי חשאי, "באמצעות פייסבוק גייסנו מפרסמים. פעילות החברה מתרחשת בישראל, אבל כל המכירות בחו"ל. החברה מגלגלת כיום כמה מיליוני דולרים בשנה, ואני מעריכה שתוך שנה מהיום, תהיה צמיחה של עשרות ואולי מאות אחוזים ברווחים".

     

    צפו במצגת של חשאי בכנס 

    צילום: feat.fm

    צילום: feat.fm

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    מהי ההתרשמות שלך מהכנס?

    "אני צריכה לבחור בין אירועים שונים בעולם שאני מוזמנת אליהן. לא הגעתי לשבוע החדשנות של אוסלו כדי לגייס כסף או כדי להשיג קהל לקוחות חדש. המטרה הייתה לייצג את ישראל. מארגני הכנס סיפרו לי שהם בדקו יזמות מכל מיני מדינות בעולם ומתוך רשימת הנשים בישראל הן בחרו בי וזה היה לי לכבוד".

     

    חשאי מספרת על התחלת סצינת היזמות במדינה: "במהלך הכנס הייתי שופטת בתחרות של 20 סטארט-אפים. הישראלים יודעים לדבר ולהציג, אך את הנורבגים אף אחד לא לימד איך מכינים מצגת. הקשבתי לדוברים ולא הבנתי מה הסטארט-אפים שלהם עושים. זו רק ההתחלה בשבילם אבל יש להם רצון.

     

    "צוות התפעול והארגון של הכנס עבד קשה מאוד, אבל כשהגענו לאירועים שונים בכנס ודיברתי עם אנשי עסקים נורבגים, הם סיפרו לי שהם הולכים הביתה ב-15:30 16:00. אי אפשר לבנות חברה אם אתה הולך הביתה בשעות האלה. מי שיזם באמת ומקים חברה מאפס, אין סיכוי שהוא מקבל מייל בשעות האלה וזה לא מעניין אותו".

     

    מה התוכניות שלך לגבי בראיולה בעתיד?

    "גייסנו 2 וחצי מיליון דולר בשבועיים האחרונים מקרן הון סיכון בשם First time, של אילן שילוח בשילוב עם קרן אמריקאית שנקראת HTS. התוכניות של בראיולה בשנה הקרובה הן הרחבת הפעילות בארה"ב ומדינות אחרות שקונות מאיתנו. תוך שנה מהיום אני רוצה שיהיה סניף מקומי של בראיולה בארה"ב, בגרמניה, בבריטניה. היום הבנות שמשתמשות באתר קונות ממנו אבל לא בכמויות מספקות כי לוקח זמן רב עד שהמשלוח הבינלאומי מגיע, בערך חודש. אם תהיה אפשרות למשלוח מהיר לאותן מדינות, זה ייתן תנופה לאתר. מאמינה שזה יקרה תוך שנה".

     

    חשאי בעת הרצאה בכנס (צילום: Gorm k. Garre) (צילום: Gorm k. Garre)
    חשאי בעת הרצאה בכנס(צילום: Gorm k. Garre)
     

     

    "אנחנו חייבים שינוי תרבותי כדי להצליח בהיי-טק"

    פרדריק סיברסן, מנכ"ל איגוד החברות הטכנולוגיות הנורבגיות, ארגון פרטי שמאוגדות בו 450 חברות טכנולוגיות, אומר כי בניגוד לישראל, סטארט-אפ בנורבגיה יכול להיות מכונה סטארט-אפ במשך כמה שנים. "אנחנו הרבה יותר איטיים, למרות שחברה היא בת 5 היא קוראת לעצמה חברת סטארט-אפ. אנחנו מנסים לשנות זאת כיום. באיגוד אנחנו מנסים לעזור לחברות בשלבים שונים של צמיחת החברה, החל מגיוס הון, חיבור למשקיעים, יחסי ציבור ואף השגת לקוחות".

     

    סיברסן מציין כי בנורבגיה יש מסורת שנקראת "חוק ינגטה" בעקבות ספר שיצא לפני 100 שנה לפיו אסור לך לחשוב שאתה טוב יותר מחברך. "אם חושבים שאתה גדול וחזק מדי, צריך למשוך אותך למטה. זה עניין תרבותי. אולם, יש יזמים שהצליחו להקים חברות ולשגשג באמצעות חינוך בארה"ב והם עבדו ברחבי העולם ואז חזרו לנורבגיה והקימו חברה. יותר ויותר אני פוגש אנשים שחושבים שהם יכולים לכבוש את העולם וזהו שינוי גדול. קמו כבר חברות כמו אופרה (דפדפן אינטרנט נורבגי – י.כ) שסברו שהן יכולות להצליח בשוק העולמי והצליחו. חברת השבבים נורדיק סמיקונדקטורס נסחרת למשל בנאסד"ק".


    סיברסן (צילום: זאב ינאי) (צילום: זאב ינאי)
    סיברסן(צילום: זאב ינאי)
      

    מתי החל השינוי בחשיבה הנורבגית?

    "לפני ארבע שנים בערך החל השינוי בתרבות הסטארט-אפים במדינה. ראינו את מה שקורה בארה"ב ובישראל. ראינו אפליקציות כמו אנגרי בירדס מפינלנד ואמרנו לעצמנו שגם אנחנו יכולים לעשות זאת. אבל אין ספק שמשבר הנפט הנוכחי האיץ את כיוון המחשבה הזה שמשהו צריך להשתנות כאן. יותר אנשים מגיעים בגיל מוקדם מאוד, אחרי הלימודים, בגילאי 22-26, לתעשייה ומקימים סטארט-אפים. נכון לעכשיו, סצינת הסטארט-אפים מוזנת על ידי לא-נורבגים שמגיעים למדינה".

     

    תאמינו או לא, אבל כמות ימי המחלה בנורבגיה היא בלתי מוגבלת וסיברסן סבור כי הדבר חייב להשתנות. "יש פקידים במשרד האוצר שדנים בזה כבר, אך הפוליטיקאים חוששים מלגעת בזה כדי לא להיפגע בבחירות. מפלגה הפרוגרסיבית שתומכת ברעיונות אלו וממנה אני מצפה לאקטיביות ולשינוי, אין לה רוב מספק בפרלמנט כדי לקדם אותם".

     

    סיברסן מוסיף: "להערכתי בנורבגיה יש כ-500 חברות טכנולוגיות שניתן לומר שיש להן סיכוי להצליח בעולם והן מחזיקות כמה אלפי עובדים. יש לציין כי יוקר המחיה גורם לסטארט-אפים לעזוב את המדינה. יש הרבה חברות שנקנות על ידי משקיעים אמריקאים בשלב די מוקדם, יש לנו ידע טוב בטכנולוגיה אבל בקידום העסק ובהפיכתו למוצלח בעולם – בזה אנו לוקים". 

     

    מה אתם יכולים ללמוד מהישראלים?

    "ג'ון מדבד (מייסד חברת OurCrowd לגיוס המונים – י.כ) היה כאן לפני שנתיים וסיפר את סיפור ההיי-טק הישראלי. המוטו שלו היה: 'אתם אתה מרגיש חייב ויש לך את התשוקה – אתה יוזם. אם לא – אז לא'. יש לנו הרבה מה ללמוד מכם". 

     

    הכותב היה אורח של עיריית אוסלו במסגרת שבוע החדשנות של אוסלו

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים