המדינה שקונה סופגניה ופופקורן בבית העלמין
פולין ציינה את "יום כל הקדושים", וכמדי שנה המבקרים שבאו להניח פרחים בבתי העלמין מצאו לא רק מצבות - אלא גם דוכני ממתקים, בתי קפה מאולתרים, מוכרי דיסקים ובלונים, והכול - ממש ליד הקברים. לכנסייה הקתולית התופעה המוזרה לא ממש מפריעה
פופקורן בבית הקברות, מישהו? אולי בלון של מיקי מאוס? או גרביים, בושם, צמר גפן מתוק או נקניקייה הישר מהגריל?
הפולנים ביקרו בסוף השבוע בהמוניהם את הקברים של בני משפחותיהם לרגל יום כל הקדושים שחל ביום ראשון, והניחו פרחים ונרות לזכר יקיריהם. בשנים האחרונות התפתחה סביב היום הזה גם תופעה לא שגרתית של דוכני מכירות, ההופכים את יום ההרהורים הזה לחגיגה צבעונית בהרבה.
עוד חדשות בעולם :
- אבל ברוסיה, זעם על פוטין: "למה לא דיבר?"
- שומרי המלון ישנו, המחבלים הסתננו ורצחו 15
- זמן רוביו. הרפובליקנים מצאו אובמה משלהם
- השבוע בעולם: אלפי כבשים בקרב על הבית
הכומר סזארי בנז'ק, בן 53 מוורשה, העביר עשר שנים בכנסייה בתוך בית העלמין ברודנו בבירת פולין. הרחובות הסובבים אותו מוצפים מדי שנה בזרים ובנרות לזכר המנוחים, אבל גם במשאיות מזון, עגלות קפה, מוכרי דיסקים ומוכרי בלונים – שמנצלים את אירועי הזיכרון כדי להרוויח כסף. סזארי מודה ש"עסק זה עסק", אבל אומר שליום החג יש משמעות עמוקה יותר, שהכנסייה תמיד מנסה להדגיש לפולנים, החיים במדינה קתולית אדוקה.
"יכול להיות שהמוכרים האלה מפריעים לחלק מהאנשים, אבל לא לי. הם פשוט מנסים להרוויח עוד קצת כסף", אומרת אירנה ויולטה ידז'צ'ק, בעודה מנסה להתמקח על המחיר של זוג כפפות ליד בית העלמין. "ומה זה?", שואלת אירנה בת ה-73, מחזיקה בפטיש שניצלים. בסופו של דבר היא קונה שתי כפות עץ, כיכר לחם וחמישה דונאטס.
אירנה עברה לגור בשבדיה לפני 29 שנה, אבל היא חוזרת כל שנה כדי לבקר את קבר אמה. כשהיא עולה לקבר, היא מנצלת את ההזדמנות כדי לקנות מוצרים שהיא לא יכולה למצוא בבית.
"במהלך העידן הקומוניסטי אפשר היה כמובן לקנות נרות ופרחים בבית הקברות, אבל באופן כללי לא היה באמת שום דבר אחר", אומר יארק קאצ'ורובסקי, מדריך תיירים מוורשה. "היה נדיר למצוא משהו שאפשר לקנות כדי לאכול". לדבריו, אפשר היה למצוא לכל היותר שרשראות פרצעל או סוכריות ביתיות.
"אחרי 1989 אנשים התחילו לחפש דרכים חדשות להרוויח כסף", הוא מסביר, "אז בסביבות שנת 2000 דברים שאין להם שום קשר ליום כל הקדושים החלו להופיע בבתי הקברות". לדבריו, יש מי שמוכרים בבתי העלמין אפילו תחתונים. האווירה הדמוית-קרנבל נוכחת במיוחד בברודנו, אחד מבתי העלמין הגדולים באירופה עם יותר ממיליון בני אדם שטמונים בו, אבל הטרנד הזה קיים גם בבתי עלמין אחרים ברחבי פולין.
בשנה שעברה נפוצה באתר סאטירה באינטרנט תמונה של בלוני "הלו קיטי" בבית עלמין אחר, ובתגובה עשרות אנשים נוספים החלו לספר על דברי מכירה אחרים שבהם נתקלו בבתי קברות ושגרמו להם לשפשף את עיניהם. תמונה נוספת, שבה נראו באי בית עלמין בפולין עומדים בתור לקנות פופקורן כשברקע צלב והכיתוב "שום דבר לא ידהים אותי כבר לעולם", הולידה גל של שיתופים אחרים באתר ההומור Demotywatory.pl: קבבים בלובלין, תירס חם בוורוצלב ו-ופלים בקראקוב.
"ראיתי אפילו דוכן של קוקה קולה", מספר אנדז'יי נובאק, בן 45, שמגיע בכל שנה מצפון פולין כדי למכור דונאטס תחת מטרייה בבית
העלמין ברודנו. "אם מישהו היה מוכר בירה – זה לא היה לעניין", הוא אומר. הוא ואשתו מרוויחים כ-300 זלוטי (78 דולר) במהלך סוף השבוע.
האב בנז'ק אומר כי הכנסייה אינה תומכת בתופעה הזאת, אבל מודה גם כי היא אינה מתכוונת להילחם בה. "אם מישהו עוזב את בית העלמין אחרי שעתיים או שלוש ורוצה לאכול משהו, זה לא כזה סיפור, נכון? שיאכל".