כמה זמן לוקח להגיע למאדים והאם אפשר לחזור?
נאס"א מתכננת לשלוח בני אדם למאדים בעוד 25 שנה. בדקנו מה הם יצטרכו לקחת לשם, איך הם יוכלו לשרוד, כמה זמן יימשך המסע והאם הם בכלל יוכלו לחזור לכדור הארץ? מסע לכוכב הלכת הקרוב - שהכי דומה לכדור הארץ
בכינוס החלל העולמי שנערך בחודש שעבר בירושלים, אמר האסטרונאוט באז אולדרין: "תזיזו את התחת למאדים". ההתבטאות הזו מגיעה בתזמון מושלם לאור העיסוק הנרחב בגילויים חדשים לגבי כוכב הלכת, בכנס עצמו ובכלל. בעוד שהפרקטיקה נראית עדיין רחוקה, התרבות הפופולרית שלנו מלאה באזכורים בנוגע לכוכב הלכת.
עוד כתבות על מאדים
נאס"א: האטמוספירה של מאדים נפגעה מרוחות סולאריות
מים על המאדים: גדלה ההיתכנות של קיום תנאים ליצירת חיים
האדם השני שנחת על הירח מתכנן ליישב את מאדים
מאדים מוזכר במיתולוגיה הרומית והבבלית, וגם על ידי חז"ל, אבל לא צריך ללכת רחוק כל כך. מי שטרם הספיקו לצפות במאט דיימון מגלם אסטרונאוט שננטש על כוכב הלכת העוין ב"להציל את מארק וואטני" ("The Martian"), ודאי זוכרים את היצורים מגודלי המוח מ"הפלישה למאדים", או את החוצנים דמויי האדם בסיטקום "מפגשים מהסוג האישי". כי אם יש חיים מחוץ לכדור הארץ – גם מאלדר וסקאלי יודעים, הם ודאי נמצאים על מאדים.
אז מה יש בכוכב הלכת האדמדם שמסעיר את המוח האנושי ומלבה את הדמיון? ראשית, העובדה שמדובר בכוכב לכת "ארצי", כלומר - בעל מאפיינים דומים לזה של כדור הארץ. "לא רק שמדובר בכוכב הלכת שהכי דומה מבחינת תנאים לכדור הארץ, זה גם הכוכב שהכי קל להגיע אליו", מסביר ד"ר יגאל פת-אל, יושב הראש המדעי של כינוס החלל העולמי, שנערך על-ידי סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. "אמנם נגה קרוב יותר, אבל אף אחד לא רוצה להגיע אליו מהסיבה הפשוטה שהטמפרטורה שם היא 500 מעלות".
למה אנחנו כל כך סקרנים לגבי מאדים? ד"ר פת-אל, המכהן גם כיו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, השיב: "בערך מסוף המאה ה-19 מאדים משלהב את הדמיון האנושי, כי לאחר שנצפו מבעד לטלסקופ כיפות הקרח בקטבי המאדים, שבטעות נחשבו לקרח מים, אי אפשר היה שלא לחשוב שיש עליו חייזרים. גם כיום ההנחה היא שאם יש צורות חיים פרימיטיביות מחוץ לכדור הארץ - יש עדיין סיכוי שיימצאו כאלה על מאדים. הפעם הראשונה שממש נחתו על מאדים הייתה ב-1976, ומאז כל הזמן שולחים לשם רכבי חלל, אבל אפשר להגיד שהתפכחנו קצת מהפנטזיה הזאת".
ניתן לצפות במאדים באמצעות טלסקופ, הוא קטן מכדור הארץ, קרוי על שם צבעו האדום והוא נמצא כיום בתקופת הקרח שלו. "מאדים מקבל את הצבע שלו בגלל שהקרקע שלו עשירה בברזל", מסביר ד"ר פת-אל. "בעבר היו עליו הרבה מים והשילוב של קרקע העשירה בברזל עם מים יוצר חלודה. קרקע מאדים גם עשירה באבק ובשל הכבידה הנמוכה על פניו והאטמוספירה הקלושה, יכולה להיווצר סופת אבק שתימשך חודשים".
איך התנאים על הכוכב? ד"ר פת-אל: "מדובר בכוכב לכת עוין, התנאים שלו מאוד לא נעימים. זה לא מקום שהיית רוצה לנסוע אליו לסוף שבוע. קר שם מאוד, בשיא החום הטמפרטורות עולות קצת מעל האפס וגם זה רק באיזור קו המשווה. מכיוון שהאטמוספרה קלושה, הרוחות שם נעות במהירות מאוד גבוהה. זה בעצם כוכב לכת 'חלוד' שפני השטח שלו מלאים בדיונות ובמכתשים".
ויש עליו מים. "כן, אמנם מים מלוחים יותר, מה שנקרא 'תמלחת רטובה', אבל עדיין מדובר במים שנמצאים במצב נוזל ונקווים על פני השטח , אפילו לפרק זמן קצר מאוד", מסביר ד"ר פת-אל. "אנחנו הרי לא מחפשים שם יצורים קטנים וחמודים, אנחנו מחפשים סימנים לסביבה תומכת חיים, ואנחנו רק יכולים לחפש מה שאנחנו מכירים, מה שדומה לנו: כוכב לכת שלא עשוי מגז אלא מסלע, טמפרטורה סבירה ולחץ אטמוסירי כזה שיאפשרו מים זורמים על פניו. בכדור הארץ הטמפרטורות נשארות קבועות למשך מאות מיליוני השנים כי הירח שומר עלינו - הוא שומר על זווית הנטייה של כדור הארץ שתשאר קבועה יחסית ובכך לאפשר אקלים שאינו משתנה בצורה קיצונית. על מאדים יש תנודות קיצוניות וכנראה שהיו תקופות של מים זורמים ומקווי מים גדולים על פניו, אבל יש תקופות כמו עכשיו - שהכול קפוא, ולכן מדובר בגילוי חשוב".
סקרנות על הכוכב
הגשושית "קיוריוסיטי" היא האחרונה שנשלחה למאדים, אבל לנאס"א יש תוכניות יותר גדולות. לדברי ד"ר פת-אל, קיים ויכוח ממשי באשר לשאלה האם הכרחי לשלוח משלחת מאוישת למאדים - או האם אפשר בהחלט להסתפק ברובוטים שיעשו את העבודה בצורה טובה יותר ותוך סיכון נמוך יותר. אמנם יש משימות שייעשו טוב יתר עם נוכחות אנושית, וגשושיות ורכבי חלל לא יכולים לספק מענה עבורן, אבל החשש הוא שמשלחת מאוישת תעמיד את האסטרונאוטים בסכנה רק בשביל שנוכל להגיד שתקענו דגל גם על מאדים.
בכל זאת, בחודש שעבר הכריזו בנאס"א על התכנון לשלוח משלחת מאוישת למאדים, שתצא לפועל בעוד כ-25 שנים. במסגרת חתימת הסכם שיתוף הפעולה בין נאס"א לבין ישראל, שנחתם במסגרת הכנס שהתקיים בירושלים, הוכרז גם כי יסתייעו בטכנולוגיות ישראליות עבור המשימה הזו. אבל לפני שאתם ממהרים לארוז מזוודה ולהתנדב לניסוי, או מפנטזים על קולוניה אנושית על מאדים - כדאי לקחת בחשבון כמה דברים חשובים:
"בתכנון משימה מורכבת מהסוג הזה צריך לחשוב על מספר היבטים", מסביר ד"ר פת-אל, "למשל - איך לקיים את האנשים שיטוסו לשם? אין שם חמצן, אין שדה מגנטי שיגן מהקרינה הקוסמית, הלחץ האטמוספירי קלוש ביותר וקר שם מאוד. יצטרכו להקים שם מבנה מיוחד שיוכלו לשהות בו, לחשוב על איך מגדלים שם מזון - למרות שזו הבעיה הפחות חמורה. אפשר להקים חממה ויש שם הרבה פחמן דו-חמצני שצמחים מאוד אוהבים. צריך לחשוב על איך לנצל את המים הקפואים המצויים כנראה מתחת לפני הקרקע ועל איך להפוך את הנוזל המלוח למשהו שאפשר לשתות".
אז מי יהיו ברי המזל שיזכו להיות על החללית למאדים? ד"ר פת-אל: "החללית הזו עוד לא הומצאה. אני משער שיוכלו להיות עליה כ-10 אנשים לכל היותר. זו מוכרחה להיות משלחת של מומחים, זה לא שאפשר להרים טלפון לכדור הארץ ולקבל סיוע. בגלל המרחק הרב והמהירות הסופית של גלי האור, גם משך זמן התגובה - אפילו כשהתקשורת תקינה - הוא ארוך, סביב השעה. אלה אנשים שיצטרכו לדעת לתת מענה לכל בעיה שלא תצוץ. אני משער שישלחו מהנדס, ביולוג, פיזיקאי ורופא".
ומה הם יצטרכו לקחת איתם? ד"ר פת-אל: "חומרי בנייה קלים, אמצעים לייצור אנרגיה, אמצעי תקשורת, חללית שתרים אותם חזרה לכדור הארץ, חליפות חלל שיגנו עליהם מהטמפרטורה ומהקרינה הקוסמית ואמצעים לייצר תנאי קיום הן במשך המסע הארוך והן על כוכב הלכת".
כמו כן, סביר להניח שבמשך שהייתם על כוכב הלכת ישהה צוות מצומצם על חללית שתמשיך לחוג סביב מאדים כל אותו פרק הזמן".
וכמה זמן לוקח להגיע למאדים? "בערך חצי שנה עד שנה לכל כיוון, אמר ד"ר פת-אל. "אחת לשנתיים וחודשיים מאדים מתקרב לכדור הארץ ואז נפתח חלון זמן שבמהלכו אפשר לנסוע לשם או לשלוח רכבי חלל במשך זמן קצר יחסית. אבל המשלחת תצטרך לשהות על כוכב הלכת כמה חודשים טובים לפחות, אז אנחנו מדברים בעצם על מסע של קרוב לשנתיים. האם מוסרי לשלוח אנשים לפרק זמן ארוך כל כך? מה ההשפעה של ניתוק מוחלט מסביבה אנושית למשך שנתיים לפחות? אלה כבר שאלות פסיכולוגיות ופילוסופיות שנצטרך לתת עליהן את הדעת".
ואיך בכל זאת לצפות במאדים
בימים אלה, נראה מאדים כשהוא קרוב מאוד לכוכב הלכת הבהיר ביותר בשמים - נוגה. שני כוכבי הלכת נראים מעל האופק המזרחי ממש לפני הזריחה. ב-7 בחודש, בוקר יום שבת, יראו חרמש הירח, נוגה ומאדים כשהם יוצרים משולש התחום בזווית של מעלה וחצי (3 קוטרי ירח מלא) ממש לפני הזריחה מעל האופק המזרחי.
לפנייה לכתב/ת 
