שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    רוב יהודי: בלי נאמנות, לשלול זכות בחירה. רוב ערבי: לא מרגישים חלק ממדינת ישראל
    37% מהיהודים טוענים כי יש לעודד הגירת ערבים מישראל, 76% מהערבים חושבים שאפשר להיות חלק בלתי נפרד מהעם הפלסטיני - ולהיות אזרחים נאמנים לישראל. מדד הדמוקרטיה חושף נתונים מדאיגים: מי הגוף שהאמון בו הכי נמוך, ואת מי לא תרצו כשכן?

    37% מאזרחי ישראל תומכים בארגונים כמו להב"ה הפועלים למניעת "נישואי תערובת", ו-60% מהיהודים בעד שלילת זכות בחירה מאזרחים שלא יצהירו על נאמנות לישראל כמדינה יהודית וישרת בצה"ל או בשירות לאומי. כך עולה ממדד הדמוקרטיה לשנת 2015 של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שהוגש היום (ג') לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין על ידי נשיא המכון יוחנן פלסנר.

     (צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה) (צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)

    המדד נערך זו השנה ה-13 על ידי מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות בראשות פרופ' תמר הרמן, על סמך מדגם שכלל השנה 1,019 מרואיינים. אלה הנתונים העיקריים:

      

    שיא המתיחות בחברה - בין יהודים לערבים

    47% טענו כי המתח החזק ביותר בחברה הישראלית הוא המתח בין יהודים לערבים (במקום השני נמצא המתח בין ימין לשמאל - 18%). 42% מהיהודים אף סבורים שרוב ערביי ישראל לא השלימו עם קיומה של המדינה ותומכים בחיסולה. כמו כן, 37.5% מהיהודים טענו כי הממשלה צריכה לעודד הגירה של ערבים מישראל.

     

     (צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה) (צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)

    54% מהיהודים תומכים בהקצאת תקציבים שוויונית ליישובים ערביים. בנוסף, ל-78% מהיהודים לא משנה האם יקבלו טיפול מרופא ערבי או יהודי (בציבור הערבי הנתון עומד על 91%). מנגד, 67% מהערבים אינם מרגישים חלק ממדינת ישראל ובעיותיה.

     

    76% מהערבים חושבים שאפשר להרגיש חלק בלתי נפרד מהעם הפלסטיני ובמקביל להיות אזרחים נאמנים למדינת ישראל, בעוד 55.5% מהיהודים אינם מאמינים שזה אפשרי.

     

    85% מהערבים היו רוצים לראות מפלגות ערביות מצטרפות לממשלה, בעוד 35% בלבד מהיהודים תומכים בכך. 73.5% מהיהודים חושבים שהחלטות גורליות למדינה בנושאי שלום וביטחון צריכות להתקבל ברוב יהודי.

     (צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה) (צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)

     

    36% לא רוצים שכן ערבי

    החברה הישראלית איננה מתגלה כסובלנית בכל הקשור לנכונות לגור ליד אנשים ממגזרים שונים או בעלי מוגבלויות. 43.5% לא היו מסכימים לקבל שכנים שהם עובדים זרים, 30% לא היו מוכנים לחולי נפש בשיקום כשכנים, 24% לא היו רוצים לגור בשכנות לחרדים ו-22% לא היו רוצים לגור בשכנות לזוג חד מיני. בנוגע ליחסי יהודים-ערבים, המצב גם אינו מעודד: 36% מהיהודים לא היו רוצים לגור בשכנות לערבים, ואחוז זהה של ערבים לא היה רוצה לגור בשכנות ליהודים.

     (צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה) (צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)

     

    יהודית או דמוקרטית?

    מקרב היהודים עולה כי יש קונפליקט בחשיבות שאותה הם מקנים להגדרת אופי המדינה. 36.5% טענו שחשובה להם יותר הגדרת המדינה כיהודית, בעוד 35.5% ענו שההגדרה של ישראל כדמוקרטית חשובה יותר. 27% בלבד אמרו ששתי ההגדרות חשובות באותה מידה.

     (צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה) (צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)

     

    צה"ל הגוף הפופולרי ביותר, המשטרה בתחתית

    צה"ל שומר על מעמדו כגוף הפופולרי ביותר בקרב הציבור וזוכה לאמון של 85% מהאזרחים. אחריו ברשימה נשיא המדינה עם 70%, ובית המשפט העליון עם 62%. בתחתית הרשימה נמצאת המשטרה, שמשלימה ארבע שנים של ירידה באמון הציבורי, עם 42%, ונבחרי הציבור – הממשלה (36%), הכנסת (35%) והמפלגות (19% – לעומת 37.7% לפני שנתיים).

     

    רוב הישראלים סבורים שהשחיתות השלטונית בישראל שכיחה. רובם גם חושבים שחברי הכנסת לא עובדים קשה ולא מבצעים את תפקידם באופן מיטבי (54%). רבים מאוד מהאזרחים מרגישים שהם אינם מסוגלים להשפיע באמת על מדיניות הממשלה (78%).

     

    רוב בחברה (55%) סבור כי אין לקחת מבית המשפט העליון את הסמכות לבטל חוקים שהתקבלו בכנסת, לעומת 32% בלבד שתומכים בלקיחתה.

     (צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה) (צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)

     

    חופש הביטוי

    רוב הציבור (69% מהיהודים ו-76% מהערבים) מתנגד לאיסור בחוק על הבעת ביקורת חריפה ופומבית נגד המדינה. אך כשמציבים שיקולי ביטחון אל מול חופש הביטוי, רוב היהודים (59%) סבורים שיש להתיר למדינה לעקוב אחר הדברים שאזרחיה מפרסמים באינטרנט. בנוסף, 56% מהיהודים חושבים שארגוני זכויות אדם מזיקים למדינה.

     (צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה) (צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)

     

    42%: סיכוי גבוה לרצח פוליטי נוסף

    20 שנה לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין נראה שהמרכזיות של האירוע בזיכרון הקולקטיבי הישראלי הולכת ונשחקת. רק מיעוט מבוטל מהנשאלים – 3.6% – הזכירו את רצח רבין ביוזמתם כאירוע המשמעותי ביותר בהיסטוריה של ישראל כמדינה דמוקרטית, לעומת 77% לפני עשור.

     

    51.8% מהנשאלים סבורים שביקורת הימין על רבין בשעתו לא הייתה מוצדקת. 48% מהיהודים חושבים שגם השמאל תרם לפילוג בעם לאחר הרצח, משום שהטיל האשמה גורפת על כל הימין והדתיים.

     

    בסוגיית חומרת העונש של רוצחו של רבין, יותר ממחצית מן היהודים ומחצית מן הערבים סבורים שעל יגאל עמיר להינמק בכלא כל ימי חייו (57.5%). בקרב היהודים, ככל שהגיל צעיר יותר, יורד שיעור האנשים הסבורים כך.

     

    ומה באשר לעתיד? הן בקרב היהודים והן בקרב הערבים הדעות חצויות בעניין ההיתכנות של רצח פוליטי נוסף של מנהיג יהודי על ידי מתנקש יהודי. 41.9% חושבים שהסיכוי גבוה, לעומת 45.8% שחושבים שהוא נמוך.

     

    ובאשר לשאלת התמיכה באלימות פוליטית ככלי לגיטימי – רוב גורף מתנגדים לשימוש בנשק כדי למנוע מהממשלה לבצע את מדיניותה, אך קרוב לעשירית, גם יהודים וגם ערבים, מסכימים שבמצבים מסוימים יש לאחוז בנשק כדי לסכל מדיניות לא ראויה.

     

    וקצת אופטימיות לסיום

     (צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה) (צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)
     

    הישראלים נשארים בארץ – 84% מהנסקרים, ערבים ויהודים גם יחד, מעדיפים להישאר בארץ גם אם יקבלו אזרחות אמריקנית או של מדינה מערבית אחרת. 75% מהציבור (65% בקרב הערבים) חושבים שמצבם האישי טוב.

     

    נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה אמר: "התוצאות משקפות מגמות מדאיגות של התגברות הניכור כלפי הממסד, וממחישות את עומק השבר ביחסים שבין יהודים לבין ערבים. ראוי שהנתונים יניעו את המנהיגים לפעול לשינוי בנושא".

     

    פרופ' הרמן הוסיפה: "הציבור הישראלי הוא דמוקרטי בתיאוריה, אך הרבה פחות מחויב ליישום העקרונות הדמוקרטיים בפועל". 

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים