שתף קטע נבחר

תתעוררו כבר!

האם אנחנו מתקרבים לחורבן הבית השלישי? לפי ההתנהגות הרווחת בקרב הציבור לאחרונה, נדמה שאיבדנו כל רסן ואנחנו עומדים בפני איבוד הזהות שלנו תוך הידרדרות מוסרית מוחלטת. שי גולדן בוחן האם הגענו לנקודת האל-חזור או שיש משהו שיוציא אותנו מזה

בשיתוף מיזם 929

 

מאד פופולארי לאחרונה להזכיר את צירוף המילים "חורבן בית שלישי". אופנתי מאד, ולא במקרה. הרי הימים היום הם קצת (בעצם, הרבה) כאז. ימים של התבהמות, של הידרדרות מוסרית - עד לשפל המדרגה (מעשה הפילגש בגבעה) - ימים בהם אין מלך בישראל ואיש הישר בעיניו יעשה, פשוט כי אין מי שיגיד "עצור", פשוט בגלל שהרוב כל כך דומם, עד שהוא מתעורר רק לעתים נדירות, במקרים בהם העין אינה יכולה לשאת את המראות והנפש את המחשבה (מי אמר אלנבי 40 ולא קיבל?).

 

האם אי פעם היה לנו מנהיג שכולם היו מרוצים ממנו או שאולי העם עצמו הוא הבעיה?

 

ואז, בדיוק אז, כשהדרך למטה נדמית לא סלולה, כי אם משתרעת לרוחב שישה נתיבים רחבים, עליהם אפשר פשוט לטוס, מתערבים שניים: 1. השריד האחרון של המידות ושל המוסר שעדיין מקננים בעם הזה. 2. הקדוש ברוך הוא.

 

נפתח בעם הזה, שמשחר היותו העם הזה מסוכסך עם הרעיון שנבחר על ידי בורא העולמות ומלך מלכי המלכים להיות אור לגויים - להפיץ את בשורת המוסר, דרך הארץ והעליונות הרוחנית בעולם שכולו טומאה, עבודת אלילים ותחתית החבית. את סיר הבשר הם רוצים, להתייוון הם רוצים, להיות גוי ככל הגויים הם רוצים. ולא מועילות בכלום הבריתות עם השם, האותות והאזהרות, גם לא המופתים, השיעורים והניסים. פעם עגל הזהב, פעם מעמד הר סיני.

 

איפה המצפון המוסרי של העם? (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
איפה המצפון המוסרי של העם?(צילום: מוטי קמחי)

פיצול אישיות שכזה - הוא בחר בנו מכל העמים, אבל אנחנו דווקא רוצים להיות כמותם, אחד מהחבר'ה, סתם עוד עם. ואז לרגע, לפני שהזהות נמחקת, לפני שמבול נוסף הופך לאופציה הריאלית היחידה - משהו מתעורר ברוחו של העם. אי אפשר יותר לעמוד מנגד, לראות את מעשה הפילגש בגבעה, מתאחדים אחד עשר השבטים כולם ויוצאים להילחם, בפעם הראשונה מזה הרבה זמן, באויב משותף - ההידרדרות המוסרית. כי הם מבינים, עמוק בליבם, בתודעתם היהודית, שמחילה על העניין פירושה סופו של העם הזה, של הרוח הזאת, של המקום הזה.

 

ואז, כשכל העם מחליט להיאחז במעט שנותר לו מרוחו וממידותיו, להציל אל עצמו, נכנס גם השם לתמונה ומביא לו את הגדול והרוחני בבניו מאז משה רבנו - שמואל. מצפן מוסרי, עמוד ענן שילך לפני המחנה המבולבל והמבוהל הזה. ושמואל הוא האור בקצה המנהרה

שבסופה מלכות דויד ושלמה ותור הזהב של העם הזה. כי כאשר העם הזה מתלכד סביב מוסר וסביב צדק וסביב הגינות אנושית, הקדוש ברוך הוא שולח לו שליחים ומלאכים ומתגמל.

 

כי הדרך לתקומת בית שלישי אינה עוברת בהתבהמות המוסרית ובהתרסקות הערכית שהעם הזה חווה בתקופה האחרונה. לא, אלה סימניו של חורבן. אותות לשעות הרות גורל עבור זהותה של האומה המיוחדת הזאת. ומרגע שהעם הזה אומר "ננהג כעמי האזור", ננהג באויבינו כפי שהם נוהגים אלה באלה ואפילו בנו, הוא מפסיק להיות עם ישראל, עם הבחירה והנה תיכף יגיע המבול.

 

כשיחליט העם הזה שברצונו להציל את עצמו, לשוב ולהתלכד סביב ערכים של מוסר ורוחניות וצדק ויושרה, יגיע גם שמואל הבא, ובעקבותיו גם דוד ושלמה המלך. כרגע, עם כל יום שעובר, העם הזה מרחיק מעליו את הסיכוי לגאולה ולתקומה. תיכף יבוא גל גדול וישטוף את הכל. והיינו ככל העמים. ואבדנו כמותם.

 

  • לאתר מיזם 929  - תנך כפי שלא הכרתם
  • את מיטב הפרשנויות ניתן גם לקרוא באפליקציה החדשה של המיזם, שמושקת בימים אלה
  • 929 מוציא את התנך גם לשטח : מפעיל מעל 100 קבוצות לימוד ברחבי הארץ ובכל שבוע יוצא טיול על פי סיפורי התנך

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים