להתעורר! הגיע שלב המעשים נגד דאעש
ההתקפה על צרפת חייבת לשנות את הדרך שבה העולם מטפל בתופעה החולנית הזאת הנקראית המדינה האיסלאמית
המדינה האסלאמית, דאעש, היא ארגון רצח. חד וחלק. מומחים באקדמיה יסבירו מאיפה צומחים שורשיו וימצאו את הקשר האידיאולוגי שלו למערכים אחרים בעולם האסלאם, מן האידיאולוגיות הסעודיות-והאביות, ומפלגת האחים המוסלמים ועד אל-קאעידה. אבל ממש כשם שהקשר בין הנאציזם לאנטישמיות הקלאסית, לתורת הגזע המודרנית, או להשפלה שחוותה גרמניה במלחמת העולם הראשונה אינו מסביר את היטלר, גם כאן מדובר בתופעה שחרגה מן הסדר הנורמלי של הדברים. אם יש לארגון הזה קשר רופף כלשהו לדת האסלאם, זהו קשר שהעולם המוסלמי צריך לקטוע בעודו באיבו. זוהי מפלצת שיש לחסלה במהירות.
לכל העדכונים על מתקפת הטרור - בלוג חי ב-ynet
ההתקפה על צרפת חייבת לשנות את הדרך שבה העולם מטפל בתופעה החולנית הזאת. עד עתה ניסה הנשיא אובמה לומר שהדרך הנכונה לטפל בכך היא תמיכה לוגיסטית בכוחות השפויים באזור וסיוע בהתקפות אוויריות. זהו לקח מן המלחמות שלנו בעיראק ובאפגניסטן, טען מנהיג העולם החופשי. המעורבות האמריקנית שם לא הביאה יציבות, אלא השקיעה את הצבא בבוץ המקומי וגרמה נזק מתמשך. אולם בשנה האחרונה למדנו שלושה דברים: ראשית, יש אמנם אנשים שפויים לא מעטים גם באזור
אי-נכונותן של ארה"ב ואירופה לספוג אבדות במלחמה אפשרה למדינה האסלאמית ללמוד להתגונן מפני התקיפות מן האוויר, וגם להרים את ראשה ולפתח יכולות במישור הבינלאומי, כשהיא מאמצת דפים מהמדריך למשתמש של אמה הורתה, אל-קאעידה. הפיגועים האחרונים באנקרה, בבירות ובפריז, הם כולם חלק מהשינוי המתגבש. לצד "השראה" שמעניק הארגון הרצחני לתומכיו במדינות אחרות, הוא מתחיל לאתר את הסדקים בשריון האבטחה של המדינות הללו ולפתח מנגנון למבצעים בינלאומיים יזומים.
"מגפיים על הקרקע"
זמן הדיבורים והתקיפות מרחוק נגמר. אם אירופה, ארצות הברית והעולם הערבי לא יתעשתו, ומיד, הנזק רק יגבר. צריך להוביל קואליציה בינלאומית של כוחות צבאיים שתפעל בשטח עצמו, ותציב "מגפיים על הקרקע" כמאמרם של האמריקנים.
אופציה אחת היא לוותר על הניסיון לבנות מחדש את המפטי-דמפטי הסורי שנפל והתרסק, ולהתמקד רק בדאעש. יתרונה בכך שזו פעולה מוגבלת. הדיוויזיה המוטסת ה-182 לבדה תוכל לטפל בקובץ הלוחמים הדי-עלובים האלה במהירות רבה. חסרונה בכך שתותיר חלל ממשלי גדול בסוריה ובעיראק, שבהיעדר שלטון מרכזי חזק יתמלא עד מהרה בשרידי הארגון שישובו לשלוט שם, אולי אף בגרסה רצחנית ומטורפת יותר.
האופציה השנייה היא להיכנס ולארגן את סוריה מחדש - לפרק את המדינה האסלאמית ובמקביל גם את משטרו של אסד, ולנסות להציל מה שניתן מן המדינה ההרוסה הזאת. ספק אם אפשר יהיה לייצר שם מציאות התואמת את השאיפות המערביות. דמוקרטיה לא תצמח שם רק בגלל שהמערב רוצה בכך. לתוכנית זאת יש חסרון נוסף - הצורך להתעמת עם רוסיה ואיראן באשר לעתידה של סוריה. רק מדיניות נחושה של המנהיגות במערב תוביל את שתי המדינות הללו להימנע מפעולה להכשלת המהלך.
המטרה, אם כן, צריכה להיות מיסודו של שלטון חזק, עם מרכיבים של הגינות וייצוגיות, הקשור למערב ומחויב לו.
ישראל תשמח להעניק לקואליציה בינלאומית כזאת סיוע ככל שיידרש, אבל בשלב זה אי-התערבות תהיה התמיכה הגדולה ביותר. אם מבצע כזה אכן ייצא לפועל, הדבר הנכון לעשותו הוא לחזק את היחסים עם טורקיה, מצרים וסעודיה ולפעול איתן יחד כדי לצמצם ככל האפשר את השפעתה של איראן על המשטר הסורי שייכון בעתיד.
הכותב הוא מרצה באוניברסיטה העברית וחבר בפורום לחשיבה אזורית
לפנייה לכתב/ת 
