צפו: נחמה הכרישה הלוויינית הראשונה בישראל

הכירו את "נחמה", כרישת הסנפירתן הראשונה בישראל שנמצאת תחת מעקב לווייני במסגרת מחקר מהמעבדה של ד"ר דן צ'רנוב בבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה. בשבוע שעבר הגיע הרגע הגדול בו הצליחו חוקרים ללכוד כריש למטרות מחקר ולהצמיד לו מכשיר מעקב.

(צילום: עדי ברש)

סוד כמוס: לאן נודדים הכרישים ומהיכן מגיעים?

"הכרישים הגדולים מעניינים אותנו באופן מיוחד מאחר וכרישים חופיים גדולים נכחדו כמעט לחלוטין ממערב הים התיכון, ובישראל אנחנו נתקלים בהם לא מעט. התיוג הלוויני יועד לכרישי סנפירתן שהם המין הנפוץ יותר מבין הכרישים החופיים", אומרת ל-ynet עדי ברש, חוקרת כרישים מהמעבדה של ד"ר דן צ'רנוב בבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה.

ברש חוקרת במסגרת הדוקטורט שלה את מיני דגי הסחוס בישראל - כרישים ובטאים - המוכרים בכינויים העממי חתולי ים. "מעניין אותנו מאוד למה דווקא פה הם לא נכחדו, ממה הם מתקיימים ובעיקר מאין הם באים ולאן הם שוחים מישראל. המידע חיוני בשביל לאפשר את ההגנה עליהם".

כריש סנפירתן שנידוג שלא כחוק בחיפה והושב לים(צילום: דליה רווה)

כריש סנפירתן באזור תחנת הכח בחדרה(צילום: עדי ברש)

מסע בים עם חוקר כרישים מסקוטלנד

מאחר ומעולם לא התבצע תיוג של כריש בישראל, הגיע חוקר הכרישים ג'יימס ת'ורבורן מאוניברסיטת אברדין בסקוטלנד, כדי ללמד ולהדריך את החוקרים בשטח. בשבועיים האחרונים יצאו החוקרים לחמש הפלגות ארוכות בים כדי לנסות וללכוד כריש. הכרישים בישראל נחשבים לבעל חיים מוגן ולכידה שלו גם למטרות מחקר, מותרת בהיתר מרשות הטבע והגנים.

עד כה מישדרו בישראל חיות בר שונות עם משדרי רדיו ומשדרים לווייניים, ביניהם בעלי כנף (נשרים מקראיים, עיטמים לבני זנב, בזים אדומים, רחם מדברי, חיוויאי נחשים, עקבים עיטיים, חסידות לבנות, עגורים אפורים ומינים נוספים), יונקים שונים (יחמורים פרסיים, צבאים, איילי כרמל, צבועים מפוספסים)  וזוחלים ימיים (צבי ים חומים וירוקים).

(צילום: עדי ברש)

(צילום: עדי ברש)

"המשדר הלווייני מותאם למחקר כרישים ונעשה בו שימוש מחקרי ברחבי העולם. עם זאת, כיוון שכרישים לא עולים אל פני המים באופן קבוע, אין אפשרות לשדר נתונים ללוויין כמו לדוגמא במשדרים של צבי ים ויונקים ימיים", מסבירה ברש. "לכן המשדר אוגר נתונים של כמות וזויות אור, זמני זריחה ושקיעה".

כריש הסנפירתן: טורף סרטנים, דגים ודיונונים

כריש הסנפירתן ניזון בעיקר מסרטנים, חלזונות, דגים ודיונונים. מצוי בים התיכון ובים סוף. כרישים נחשבים לערך טבע מוגן בישראל, שהדיג שלהם אסור. פקודת הדיג המקומית אוסרת כיום על דייגים בעלי רשיון חוקי לדוג בים התיכון צבי ים ודגים ממינים שונים, אך עם זאת עדיין מתבצע דיג לא חוקי של כרישים בישראל. 

(צילום: עדי ברש)

תיוג מהיר כדי להחזיר את נחמה לים

בתחילה שיערו החוקרים כי הנסיון האחרון לא צלח, אך בקרס האחרונה שנמצאה, זוהתה צללית בהירה במים. "הכרישה הועלתה לסיפון. בכדי לאפשר לה לנשום בזמן התיוג הכנסנו צינור עם מי ים לפה של הכרישה", אומרת ברש. לכרישה ניתן השם "נחמה" שהוענק לה על ידי מנהל המעבדה, ד"ר דן צ'רנוב. אורכה היה 1.80 סנטימטרים והיא תוייגה בתג מספרי שעשוי מסיליקון ובמשדר הלווייני.

בהליך התיוג לאחר לכידת הכריש והוצאתו מהמים, משתדלים החוקרים לבצע את הפעולה במהירות האפשרית. "בכל עבודה עם חיית בר יש סיכונים גם למתייג וגם לחיה. משום כך אנחנו עובדים על פי פרוטוקולים קיימים ממחקרים בעולם ובציוד המתאים ביותר בכדי לצמצם את הסיכויים לפגיעה בנו או בכרישים", היא מפרטת. 

בתום ההליך, הושבה הכרישה נחמה בחזרה לים הפתוח.  "רק ביום החמישי שהיינו בים הצלחנו. אלה היו שבועיים ארוכים וקשים" היא מסכמת. לחוקרים תידרש סבלנות רבה עד שיוכלו לצפות בנתונים שיגיעו רק בעוד חצי שנה, אז מציינת ברש כי המשדר יתנתק מנחמה הכרישה, יצוף אל פני המים וישדר את הנתונים המבוקשים ללוויין.

(צילום: עדי ברש)

(צילום: עדי ברש)

הנתונים על מסעות נחמה - רק בעוד חצי שנה

"החברה ממנה נקנה המשדר, תנתח את נתוני האור ותחשב את המסלול שעברה נחמה הכרישה. רמת הדיוק בשיטה זאת לא גבוהה ונותנת תמונה כללית של הנדידה ולא מסלול מדויק", היא מדגישה ומציינת כי היא מעוניינת לגלות את אחת החידות הגדולות מבחינת עולם המדע המקומי - האם אוכלוסיית הכרישים היא מקומית או שהיא נודדת לאזורים אחרים בים התיכון?

מחקר המתבסס על משדר בודד אינו מספק את החוקרים והם מקווים כי ניתן יהיה בעתיד לרכוש משדרים נוספים כדי לקבל מידע ברור ומקיף יותר על עולמם של הכרישים. עלות כל משדר היא אלפי דולרים, בנוסף לעלויות של קבלת הנתונים הלווייניים.

כרישי סנפירתן באזור תחנת הכח בחדרה(צילום: עדי ברש)

"זאת הפעם הראשונה שנקבל מושג על תנועת כרישים בים תיכון. מעט מאוד מחקרים נעשו על דגי סחוס בים שלנו, ובעיקר באגן המזרחי. התיוג הלוייני הוא אינו עיקר המחקר אלא איסוף מידע בסיסי בכדי לקדם את המשך העבודה ואת ההבנה שלנו על תנועת הכרישים", היא מסכמת.