לילה ראשון בלי אמא
המפקדים, המדים, האוכל הצבאי, החברות שמחכות בבית • מדי שנה בחודש נובמבר יוצאים לדרך מחזורי הגיוס הגדולים של היחידות הלוחמות בצה"ל • לרגל מחזור הגיוס שמתחיל היום, "ידיעות אחרונות" מביא את התמונות והזיכרונות של חמישה מח"טים קרביים מהיום הראשון שלהם בצבא • אדוה כהן
חברים לחיים
מח"ט צנחנים, אל"מ נמרוד אלוני
"אני זוכר את ימיי הראשונים בצבא כימים מיוחדים במינם, מהזמנים הקצובים שבהם נדרשנו לעמוד ועד לטעם הלוף ואחוות הלוחמים. למדנו להכיר את הארץ דרך הרגליים, בצניחות ובמסעות הניווטים. בעיקר אני זוכר את הפנים הזוהרות של מי שהפכו לימים לחבריי לכל החיים"
הבגרות האמיתית
מח"ט גבעתי, אל"מ ירון פינקלמן
"עבר זמן מאז חורף 93' אך חוויית הגיוס עדיין טרייה אצלי. הגעתי עם תחושות של אי־ודאות, רצון לתרום והבנה שהצבא זה כבר עניין רציני ושעם הגיוס מתחילה הבגרות האמיתית. רק במהלך השנים הבנתי עד כמה צדקתי. הרבה דברים השתנו מאז, אבל החשובים שבהם נשארו כשהיו. הלוחם והמפקד — ערכיו, יכולתו ושליחותו — הם הדברים הקובעים"
החששות נעלמו
מח"ט 401 (שריון), אל"מ יאיר וולנסקי
"לעולם לא אשכח את יום הגיוס שלי. הגעתי לבסיס בתל־השומר עם תחושה של חוסר ודאות והרבה חששות. אבל ברגע שלבשתי את המדים ועשיתי היכרות עם חבריי לטירונות, כל החששות נעלמו ועד מהרה מצאתי את עצמי בחטיבה שבה משרתים לוחמים ומפקדים איכותיים וערכיים בעלי רוח לחימה וחתירה לניצחון"
המתנה הכי גדולה
מפקד אגד 215 (תותחנים), אל"מ ירון לביא
"כשהתגייסתי לפני 27 שנים ליחידת 'מיתר', לא הבנתי מה מצפה לי, והזיכרון הכי חזק שלי מיום זה הוא תחושת האי־ודאות. עם השנים למדתי שהתמזל מזלי ונוסף על הזכות להפעיל אמצעי לחימה מהמובלים בעולם, הגעתי ליחידה ולחיל שאיכות האנשים שמרכיבים אותם היא המתנה הכי גדולה שיכולתי לקבל מהשירות הצבאי"
