מעשים טובים ולא בסתר
יש הרבה ארגונים יהודיים בארה”ב שמתמקדים בעזרה לישראל מהמקום הנדיב ביותר. אבל במאה ה-21 מישהו צריך גם לעשות להם יחסי ציבור. כאן נכנס לתמונה אריק פודר
פעם, מתן בסתר היה הדרך האולטימטיבית להעניק לנזקקים, אבל היום, אם זה לא מיוחצן זה כמעט ולא קיים. באופן נטול ציניות ובבחינה בהירה של התנאים והדרכים, ארגונים אשר מעוניינים להרחיב את מעגל התרומות והתורמים שלהם נדרשים לספר, לדבר, לפרסם וליחצן את עצמם.
אריק פודר, הבעלים של משרד יחסי הציבור הניו יורקי Puder Public Relations, מייצג במשרדו כמה מהארגונים היהודיים הגדולים בעולם. בזכות הרקע הישראלי, הוא מאפשר חשיפה שיחצנים מקומיים לא מכירים את כל הדרכים המובילות אליה. ״כל ארגון יהודי מעניק חלק חשוב מהפעילות וההוויה שלו לישראל״, הוא מסביר, ״כשהם מחפשים משרד יחסי ציבור ישראלי, בדרך כלל יהיו חוסמי שפה ותרבות שלא ידעו למקסם את הקשר הזה ולתווך ברמה מיטבית את המטרות בישראל. יש קודים שאי אפשר לתרגם. ההימצאות שלי פה, לא רק חיברה אותם לתקשורת הישראלית אלא גם מלווה את הארגונים עם ייעוץ ששום חיפוש בגוגל לא יספק״.
פודר נולד בראשון לציון ולמרות שמאז ומתמיד ניו יורק הייתה יעד, הוא חשב שילך ללימודי רפואה. ״הייתי אמור להיות רופא, הייתי חובש קרבי בצבא, התנדבתי במגן דוד אדום, אבל ככל שנחשפתי לעבודה של הרופאים מקרוב, כך ראיתי עולם שלא רציתי להיות חלק ממנו, וקיבלתי רגליים קרות״.
כשפודר שמע על מה שאז היה מסלול לימודים חדש וחם - לימודי תקשורת - הוא מיד נרשם. ״הדליק אותי להיות עיתונאי או פרסומאי. תוך כדי הלימודים, התחום שנמשכתי אליו יותר היה פילוסופיה פוליטית, השקפות עולם, איך מדינות צריכות להראות. בכלל רציתי להיות קרוב לתקשורת פוליטית״. הוא זוכר את הפעם הראשונה בה הגיע למרכז העצבים שכל כך רצה להיות חלק ממנו, כנסת ישראל. ״אחד המרצים שלי היה אז דן סממה, והוא לקח אותנו לכנסת. פתאום את רואה את כל הפוליטיקאים לידך, והידיעה שפה הכל מתעצב משכה אותי״.
יש חוסר הבנה בין האוכלוסיה בישראל לאוכלוסיה היהודית כאן”. פודר עם הנרי קיסינג’ר | צילום: שחר עזרן
משם הכל התגלגל לכיוון הנכון. ״מהר מאוד התקבלתי לצוות של התכנית ‘פופוליטיקה’, שהייתה אז בתקופת השיא שלה וזה היה החלום שלי, ששילב את כל מה שאהבתי לעשות״. במקביל ללימודי התואר השני באוניברסיטה העברית בירושלים, נבחר אריק לכהן כדובר של ועדת מנגנון הכנסת, ומשם עבר לכהן כיועץ תקשורת ודובר לשר לענייני מיעוטים דאז, סאלח טריף. אחרי שעבר כראש הלשכה, טאריף עזב את התפקיד ופודר עבר למשרד הקליטה כיועץ ודובר לשר יולי אדלשטיין.
בהמשך זכה להיות גם יועץ התקשורת הראשון של ציפי לבני. ״בלי שום קשר לדיעות פוליטיות, היא פטריוטית אמיתית והלוואי והיו עוד אנשים מסורים כמותה בפוליטיקה הישראלית״.
פודר הופך להיות רציני יותר כשהוא משחרר את התרשמותו מהאופן שבו מונעים התהליכים בבית הנבחרים. ״באופן כללי כשאת נמצאת בכנסת וישיבות ממשלה או ועדות שרים שבכולן לקחתי חלק, רבות מהן חשובות, גיליתי עד כמה הפוליטיקה שלנו נגועה בשיקולים לא עניניים, איך פעמים רבות פוליטיקאים מחליטים החלטה שאיננה בהכרח טובה למדינה ויותר טובה להם. אנשים לא מודעים לעד כמה פוליטיקאים מייחסים חשיבות לתקשורת ולהופעתם בה. הציבור לא מבין עד כמה אפילו ההחלטות של אותם פוליטיקאים כרוכות חשיפה תקשורתית תוביל כל החלטה והכרעה״.
אחרי שובע מהעולם התובעני של מסדרונות הכנסת, החליט, כמו יועצי תקשורת פוליטיים נוספים בישראל, לפתוח משרד יחסי ציבור עצמאי. ״עוד במסגרת עבודתי בכנסת נחשפתי ופיתחתי קשר עם הארגונים היהודיים, וגיליתי עולם מרתק. לאט לאט התבהר לי שהמקום שלי הוא בניו יורק, בעיקר כי שם היו מרבית הלקוחות שלי. כשהגעתי גיליתי שיש לי משהו שלא היה פה. אני היחצן הישראלי הראשון בניו יורק שפתח חברה אשר ההתמחות שלה היא בתחום העולם היהודי. זה פתח אופק חדש לארגונים בזירה הישראלית״.
כשאני מנסה להבין למה בעצם זה חשוב כל כך לארגונים, פודר מסביר שרק מי שמכיר את ההוויה היומיומית של ישראל יכול לתעל את הכוונות הטובות של הארגונים למקום הנכון ביותר. ״הרבה פעמים ארגונים יהודיים מעורבים בפעילויות חברתיות בישראל ועושים זאת דרך מתן כספים לגופים קיימים בארץ, כל הגופים האלו עושים עבודה חשובה והפעילות שלהם היא נגזרת של מצב שקיים בחברה בישראל. כשאת כאן, את לא לגמרי מבינה את המשמעות של המצוקה. לאן לנתב את העזרה ואיך להציג אותה באופן שיסייע לתת אפילו יותר״.
המצאותו של פודר בעיר הגדולה הובילה גם לאפשרויות חדשות עבור הישראלים שרוצים להעתיק את העסקים שלהם לכאן, או לקדם מטרה מסוימת באזורינו. ״כמו שהבאתי לקוחות לשם, הפכתי גם כתובת לגופים מישראל שמחפשים חשיפה לתקשורת אמריקאית. גופי תיירות, נדל״ן ועוד. העובדה שאנחנו כאן הופכת את זה לפשוט יותר. מצד אחד יש לנו יכולת לתקשר ברמה שלאמריקאי אין, ומאידך יש לנו יכולות של משרד מקומי לכל דבר. הרבה פעמים חשוב ללקוח בישראל שהאיש שמאחורי השיווק יבין בדיוק מה הוא מוכר. אם יש לו למשל יתרונות שקשורים בגיאוגרפיה, יחצן מקומי לא ידע לתרגם אותם״.
בין הארגונים שמייצג אריק תמצאו את קרן שוסטרמן, הפדרציה היהודית של ניו יורק, הקונגרס העולמי היהודי, ארגון נפש בנפש, FIDF, קרן הידידות, שבת פרוג’קט ועוד. פודר גאה לספר שכניסתו לארגונים הייתה פשוטה ממה שצפוי אולי לחשוב. ״עניתי על צורך שקיים, לכן כל הזמן יש פניות והצעות״.
לא בכדי מציג פודר את העבודה שלו כייחודית, שכן נראה שנדרשת אדפטציה תרבותית כפולה בכדי להציג ללקוחות של משרד היחצנות תוצאות. ״יש בזה הרבה מאוד אתגרים. קודם כל יש פער משמעותי בין שתי הקהילות. עם עיתונאים וגופים כאן יש להתנהל אחרת, יש גבולות ברורים יותר, יש קודים וחשוב לעבוד דרכם. מול הישראלים העבודה אחרת ודורשת פעמים רבות את ההיפך. בנוסף, יש חוסר הבנה של אוכלוסיה אחת את האחרת. מרבית הציבור הישראלי לא מבין את הקהילה היהודית כאן ויש בורות. אף אחד בישראל, למשל, לא יודע מה זו התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית. אין הכרה של שום זרם חוץ מאורתודוכסי, מה שמוביל לדיכוטומיה בישראל בכל הקשור בדת ונוצרת קוטביות. יש אנטי, ואולי גם בצדק, אך זה נובע מכך שאין מודעות ליהדות חילונית כמו שיש כאן, וזה מאוד חבל״.
אריק פודר
מומלצים
