שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    צילום: AFP

    רונית אלקבץ הלכה לעולמה בגיל 51

    השחקנית והבמאית המוערכת רונית אלקבץ, זוכת פרס אופיר, הלכה לעולמה בגיל 51 לאחר מאבק במחלת הסרטן. מאחוריה הותירה מורשת קולנועית אדירה, שכוללת את "שחור", "חתונה מאוחרת", "שבעה", "גט" ועוד סרטים רבים בישראל ובצרפת

    מהלומה קשה נחתה היום (ג') על הקולנוע הישראלי, שאיבד בטרם עת את אחת מהכוכבות הגדולות שהיו לו מאז ומעולם - רונית אלקבץ. השחקנית הנערצת הלכה לעולמה בגיל 51 אחרי מלחמה ארוכה במחלת הסרטן. הלווייתה תיערך מחר ב-15:00 בבית העלמין בקריית שאול, וטקס לזכרה יתקיים לפני כן בסינמטק תל אביב, בשעה 12:00.

     

    מותה של אלקבץ הגיע בתום שנתיים של שגשוג בקריירה, עם הזכייה בפרס אופיר כבמאית "גט - המשפט ויויאן אמסלם" ב-2014 - אותו יצרה עם אחיה ושותפה ליצירה שלומי אלקבץ, והמועמדות של הסרט לפרס גלובוס הזהב, שלקחה את השניים לטקס בלוס אנג'לס בתחילת 2015. בטקס פרסי אופיר בספטמבר האחרון, העניקה לצוות הסרט "באבא ג'ון" את פרס הסרט הטוב ביותר. 

      

    אלקבץ, ששמרה את דבר מחלתה הרחק מעיני הציבור, הותירה אחריה תאומים בני שלוש וחצי, אותם ילדה בגיל 47 וגידלה בשנותיה האחרונות בדירתה בתל אביב, את בעלה האדריכל אבנר ישר, לו נישאה ב-2010, ושלושה אחים - יחיאל, שלומי ואסי אלקבץ. מעריציה יוכלו להתנחם אחרי לכתה במורשת עשירה ומגוונת שהשאירה אחריה בקולנוע, בטלוויזיה וגם בתיאטרון.

     

    עושים כבוד לרונית אלקבץ בטקס פרסי אופיר האחרון (צילום: אבי רוקח) (צילום: אבי רוקח)
    עושים כבוד לרונית אלקבץ בטקס פרסי אופיר האחרון(צילום: אבי רוקח)
     

    אלקבץ היתה השחקנית המצליחה ביותר בישראל בשני העשורים האחרונים, עם שלל הופעות מבריקות בלא מעט סרטים חשובים בתולדות הקולנוע המקומי - בהם "שחור" של שמואל הספרי (1994), "חתונה מאוחרת" של דובר קוסשווילי (2001), "עליה" של עמוס גיתאי (2003), "אור" של קרן ידעיה (2004), "ביקור התזמורת" של ערן קולירין (2007), וכלת הים" של ידעיה (2009). היא אף זכתה בשלושה פרסי אופיר כשחקנית הטובה ביותר על השתתפותה בשלושה מהם: "שחור", "חתונה מאוחרת" ו"ביקור התזמורת" - שיא זכיות אותו חולקת עמה דאנה איבגי החל מ-2014.

     

    אל שלל עיטוריה הצטרפה כאמור ב-2014 הזכייה בפרס אופיר לסרט הטוב ביותר על "גט" שיצרה עם אחיה שלומי, ועליו היא גם היתה מועמדת על תפקידה כגיבורת הסרט ויויאן אמסלם, הנאבקת להשתחרר מזרועות בעלה והממסד הרבני התומך בו. את דמותה של אמסלם גילמה אלקבץ גם בשני הסרטים הקודמים שביימה ביחד עם שלומי "ולקחת לך אישה" מ-2004 ו"שבעה" מ-2008 (גם עליהם היתה מועמדת לפרס אופיר לשחקנית הטובה). "גט" חתם את הטרילוגייה, אך בראיון ל-ynet טענה אלקבץ: "בראש שלנו ויויאן ממשיכה לחיות ויש לנו כבר סרט רביעי וחמישי. אולי בעתיד נשוב אליה".

     

    אלקבץ נולדה ב-27 בנובמבר 1964 בשכונה ד' בבאר שבע, אולם את מרבית חייה הצעירים בילתה בקריית ים שבצפון. למרות שמעולם לא למדה משחק באופן מסודר, זכתה להזדמנות כשלוהקה ב-1990 על ידי הבמאי דני וקסמן לסרטו "המיועד" לצד שולי רנד. הופעתה של השחקנית האלמונית בת ה-26 הפתיעה רבים. אחרי שכיכבה כפאם-פטאל מסתורית ב"אדי קינג" של גידי דר (1992), בחר בה הספרי, שנמנה על כותבי תסריט "המיועד", כשחקנית ראשית בסרטו "שחור" העוסק באמונות תפלות במשפחה מרוקאית. מכאן והלאה הפכה למועמדת פוטנציאלית לכל תפקיד גדול בקולנוע הישראלי.

     

    מכאן ואילך ההצעות התחילו לזרום ואלקבץ צצה גם על המסך הקטן בסרט הטלוויזיה "בן גוריון" מתוך האסופה הטלוויזונית "סיפורים קצרים על אהבה" (1997) ובסדרה "פלורנטין" (2002). ההצלחה בישראל פתחה לה צוהר גם להפקות זרות. באמתחתה הופעות במספר סרטים צרפתיים: "Made in France" של אחמד וזאקיה בושאללה (2000), "הנערה על הרכבת" של אנדרה טשינה (2009), "Ashes and Blood" של פאני ארדן (2009), "Tête de turc" של פסקל אלבה (2010), ו"Les mains libres" של בריז'יט סיי (2010).

      

    עם זאת, אלקבץ תיזכר בעיקר בזכות הופעותיה הבלתי נשכחות בשירות הבמאים הישראלים, ובשירות עצמה כיוצרת. מהדיאלוגים במרוקאית ב"שחור", דרך סצנת הסקס הנועזת עם ליאור אשכנזי ב"חתונה מאוחרת", הרכות האימהות הנוגה ב"מבול" של גיא נתיב ב-2010, והמבטים מלאי המשמעות שלה כוויויאן אמסלם ב"גט" ועוד ועוד.

     

    חלק מהסצנות המדוברות בהשתתפותה אף ביטאו את דעותיה הפוליטיות של אלקבץ, ולא פעם גררו תגובות נזעמות מן הציבור: המונולוגים הנוקבים שלה המביאים לידי ביטוי את פשעי הכיבוש ב"עדות" שיצר שלומי אלקבץ ב-2011 (סרט שעורר הדים בפסטיבל קולנוע דרום); הופעתה כאישה שמנסה להשתקם אחרי אונס שעברה ב"לא רואים עלייך" של מיכל אביעד (2011), וגם מאבקה לשחרור האישה מלפיתת הממסד הרבני ב"גט", שלווה בקמפיין תקשורתי ודיון ציבורי שהובילה. כל אלו הזכירה לנו כי אלקבץ מעורבת במציאות חיינו ולא רק דרך הסרטים.

     

    רונית אלקבץ ושלומי אלקבץ ב"גלובוס הזהב" (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    רונית אלקבץ ושלומי אלקבץ ב"גלובוס הזהב"(צילום: EPA)
      

    יש גם מי שיזכור אותה כמובן מתקרית השמלה שנקרעה בדרך לבמת פרסי אופיר אשתקד. ואכן, אלקבץ נודעה גם כאייקון אופנה, וכיכבה במדורי האופנה השונים כשהיא לבושה במיטב השמלות שעיצב עבורה בין היתר מעצב האופנה אלבר אלבז. כשנשאלה לגבי המראה החדש שלה בשיער קצוץ בטקס פרסי גלובוס הזהב מול צוותי תקשורת בכל העולם. "זה המראה החדש שלי", טענה, והותירה את דבר מחלתה בסוד.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: AFP
    רונית אלקבץ בפסטיבל קאן. 1964-2016
    צילום: AFP
    לאתר ההטבות
    מומלצים