יהודים, כדאי לכם להיות חילונים
האם רק לאורתודוקסים יש אמונה וסיבות לאושר? החילוניות הישראלית מציעה אמונות וערכים לא פחות חשובים, רק צריך להכיר אותם. וגם, למה דווקא החילונים נחשבים לשומרים על המסורת ואחראים לאחדות העם היהודי. הרב סיוון מס מזמינה אתכם לגלות את החילוניות המשמעותית
בשיתוף עמותת שערים
בואו נשים את הדברים על השולחן. אנחנו חיים בתפיסה שאומרת שלהיות יהודי זה אומר לסבול בעולם הזה בשביל לזכות בעולם הבא.
אבל לא. אחד הדברים הכי משמעותיים שהביאה איתה התנועה החילונית הייתה, שאפשר להיות מאושר ויהודי בעולם הזה. התפיסה הדתית היא שתכלית בריאת האדם אינה חיי העולם הזה. ושהעולם הזה דומה לפרוזדור. דרכו עוברים לטרקלין, שהוא העולם הבא.
הנצרות אמצה תפיסה דומה ובמשך מאות שנים קנו ההמונים מהכנסייה והשלטון המלוכני בפרוטות האחרונות שהיו בכיסם, את הזכות להיכנס לגן עדן. הם מצידם דאגו להגיד לעמים עליהם שלטו, שהאושר אצלם - כך נוצר מצב הזוי שבו העמים היו מרוצים מהסבל שלהם, זאת כדי להיכנס בחיים שלאחר המוות לגן עדן.
תומאס ג'פרסון, הנשיא השלישי של ארצות הברית ומהאבות המייסדים של האומה האמריקנית. חיבר את הכרזת העצמאות של ארצות הברית, ושם כתב כי זכות האדם לחתירה לאושר. מאותו רגע כל התרבות המערבית משתנה. היהדות החילונית אומרת אנחנו לא יודעים אם יש חיים אחרי המוות - ייתכן וייתכן גם שלא. אבל בחיים שאנו חיים יש לנו הזכות להיות מאושרים, חיים שלמים שאנו מאמינים בהם וחירות לעשות מה שעושה לי טוב ומרגיש לי נכון, מבלי לפגוע בזולת – ובכל זאת להרגיש חלק מהעם היהודי.
יש חדש מהתורה
אם כן, כיצד תפיסה זו מתיישבת עם המסורת היהודית? התפיסה החילונית אומרת שיש חדש מהתורה. אנחנו ריבוניים - אנחנו מחליטים את ההחלטות. החילונים לא שונים מחז"ל (חכמינו זיכרונם לברכה) שלאחר חורבן בית המקדש באו ואמרו שניתנו שתי תורות לעם ישראל - אחת בכתב ואחת בעל פה. חז"ל הבינו אחרי החורבן שההישרדות תלויה בפרשנות של אנשים שלומדים את התורה ומאפשרת להם לקבוע מה היא התורה שבעל פה. אם כן, החילוניים הם בכלל נחשבים למסורתיים משום שהם ממשיכים מסורת שמאפשרת לנו לקבוע מהי הדרך חיים שלנו.
אולם אליה וקוץ בה. כל זה תלוי אך ורק אם יהודים חילוניים ייקחו על עצמם מהלך אחראי של למוד ויבינו שיש להם מהלך אחראי של הכרעה - ולא רק לימודים במגדל השן האקדמי. אנחנו צריכים ללמוד כיצד אנחנו רוצים לחגוג את בר המצווה או כיצד להינשא על-פי הערכים והאמונות שלנו וזה לא רק לגיטימי - אלא חלק מהיהדות - זה מה שאיפשר את הישרדותו של העם היהודי בכל הדורות.
מה ההבדל בין אמונה לערך?
כאן אבקש להפריך עוד אחד מהאמונות הרווחות. החילונים נמצאים כל הזמן בתחושה שאומרת: כיצד ניתן להתמודד עם האמונות שמרכיבות את הזרם האורתודוקסי? הלוא הם אנשים מאמינים - ואנחנו לא. ולכן אין לנו דרך להתמודד מול הזרם הזה. אך זו תפיסה אשר טעות ביסודה - לחילונים יש ערכים אשר מחליפים את האמונות ואם נעמיק בכך נגלה שאמונה וערכים הם כמעט מילות נרדפות.
אדם חילוני הוא אדם מאמין - הוא מאמין בערכים אנושיים: אמונה במרכזיות האדם, בזכויותיו, בחירותו ומחויבותו לכללי צדק, אמונה ביהדות כתרבות רבת תרבויות חילוניות ודתיות, אמונה בציונות ההומניסטית כמוצהר ב-"מגילת העצמאות", אמונה כי חוקי המדינה היהודית ודמוקרטית יעניקו חופש בחירה לכל אזרח ולכל מיעוט - עדתי, תרבותי, דתי, חופש לחיות בתרבותו ובאמונתו כל עוד אינם פוגעים בזכויות האדם כיחיד. ערכים אלו הם הבסיס האמוני שלנו.
עלינו להעצים את החילוניות ולהילחם למען הערכים שבהם אנו מאמינים. זאת חילוניות משמעותית ומועצמת שיש לה את הכוח לשנות את המציאות לטובתה. עלינו לקרוא את האוצר הנפלא של היהדות ולהתאים אותו לתפיסת העולם שלי רק כך אני יכול להיות יהודי חילוני ובעל ערך משל עצמו.
היהודים החילונים דואגים לאחדות עם ישראל
ונקודה אחרונה: הבסיס המרכיב את העם היהודי היה ועודנו - מחלוקת. בסיס התלמוד היהודי היה המחלוקת וריבוי הדעות. כך גם כאן עלינו להאמין ביכולת שלנו לחלוק ובכל זאת להיחשב עם אחד. היום תמצאו רבים בעם היהודי (גם בקרב חלק מהדתיים) שמאמין באחדות כשהבסיס הוא פלורליזם אידיאולוגי - כל קבוצה חיה ביושרה עם אמונותיה וערכיה אך בלי לסתור את האחר המטרה היא אחדות ולא אחידות. אחדות שנובעת מהחיבור של השונים - בדיוק כמו הרמוניה במוזיקה שנחשבת הרמוניה רק כאשר הצלילים שונים. היהודים החילונים דואגים לאחדות עם ישראל.
כשהקמנו את "תמורה" ליהדות חילונית, רצינו לאפשר לאנשים בחירה מושכלת ביהדותם. הנחת היסוד הייתה שעלינו להשכיל אנשים על מנת לאפשר להם לבחור מה מתאים להם. על בורות וחוסר מידע לא ניתן לבסס בחירה. על החילוני לדעת בבואו לחג החנוכה מה האפשרויות שהיהדות נותנת לו ומה הוא מעדיף לבחור, ובבואו לעשות בת מצווה לבתו או בר המצווה לבנו, עליו להכיר את סוגי הבר מצווה שהוא יכול לחגוג, וכנ"ל בנוגע לטקס החתונה. ככל שיהיה לנו אוצר גדול יותר של מידע וכלים מעשיים, כך נוכל לבחור מה לעשות.
אל לנו להתעלם מהמסורת היהודית בגלל בורות, פחדים או חולשה, עלינו להעצים ולמצות את האוצר היהודי משום שאנחנו חילונים ויהודים. לא לומר למה לא - אלא למה כן. אם היהדות החילונית תישאר במקום המוחלש והלא מודע, נביט ביהדות דרך פריזמה צרה של כפיה דתית מדכאת.
ואפשרויות לא חסרות, מקהילות חילוניות שקמו וקמות עדיין ברחבי הארץ, מאות קבלות שבת לחילונים וקבלות שבת משותפות לחילונים ודתיים שמתקיימות בכל שבוע, בתי מדרש חילוניים וזהו רק קצה הקרחון. בואו לחוות איתנו את היהדות החילונית.
הכותבת היא ממנהיגי התנועה העולמית ליהדות חילונית הומניסטית, יו"ר יהדות חילונית ודיקן "תמורה- יהדות ישראלית" המכון להכשרת רבנים חילונים הומניסטים.
לפנייה לכתב/ת 
