כעס במחנה הפליטים: 'כל הריסת בית מגדלת עוד מחבל'

"הבעיה היום היא לא הדור המבוגר - אלא הצעיר. מה שעשיתם היום הוא שגרמתם לילדים האלה להפוך את עצמם לאיברהים עכארי החדש". אחד האנשים המוכרים במחנה הפליטים שועפט, כמו רבים מאנשי המחנה, משוכנעים שהריסת הבית של המחבל שרצח בפיגוע דריסה את פקד ג'דעאן אסעד ושלמה אהרון בעדני – לא תעזור. מיד לאחר ההריסה כבר החלו תושבי המחנה לשקם את ההריסות ומבטיחים שתוך כמה ימים יהיה למשפחתו של עכארי בית חדש.

תושבי המחנה הרגישו בשעות הבוקר המוקדמות אתמול, בהתנהלות חריגה של כוחות הביטחון. פקק התנועה הקבוע במחסום היציאה משועפט לירושלים נעלם כמעט כלא היה. כוחות משמר הגבול שמאיישים את המחסום המעיטו בבדיקות הקבועות ואלפי תושבים יצאו מתחום המחנה במהירות לא שגרתית, מבלי שאיש מהם יבין מדוע. שעתיים אחר כך הכול התברר.

לתוך המחנה, הנחשב למקום הקשה והעוין ביותר מבין השכונות הפלסטיניות במזרח ירושלים, זרמו לא פחות מ-1,200 אנשי כוחות הביטחון. הם הגיעו בעשרות אוטובוסים וכלי רכב ממוגנים כדי לאבטח את הריסת את ביתו של עכארי, שביצע פיגוע דריסה ורצח את פקד אסעד ובעדני. "הם עשו זאת בשעה חריגה, לאור היום. הם חשבו שכך יהיה פחות בלאגן כי האנשים יצאו מהמחנה והתלמידים נמצאים בבתי הספר", העריך ג'מיל סנדוקה, יו"ר ועד שכונת ראס חמיס במחנה.

(צילום: חטיבת דובר המשטרה)

כחות ביטחון מאבטחים את הריסת הבית(צילום: חטיבת דובר המשטרה)

במשך שלוש שעות נסגרו לחלוטין הכניסות והיציאות של מחנה הפליטים, עד לסיום הריסת הבית וליציאת אחרון השוטרים מהמקום. עם סיום המבצע נהרו מאות בני אדם לעבר הבניין שבו הייתה דירת משפחתו של עכארי, בקומה הגבוהה בבניין בן שלוש קומות בשטח צפוף מאוד. לפיכך החליטו הכוחות לפוצץ את הבית באמצעות חומרי נפץ ולהביא לקריסתה המוחלטת של הקומה השלישית.

"הרסתם את הבית, אבל אני מבטיח לך שצ'יק-צ'ק אנשי המחנה יאספו כסף ויבנו למשפחה בית חדש או שיתנו להם דירה מוכנה", אומר חמזה, שכנו של עכארי. כמה זמן זה ייקח, שאלנו. והתשובה של כולם הייתה – "ימים ספורים".

נערים צעירים, חלקם רעולי פנים, החלו כבר לפנות את השברים הרבים כתוצאה מהפיצוץ.

אחרים מיהרו לתלות על הבית ההרוס דגלי חמאס וכרזה שפיארה את 'השהיד עכארי'. במחנה הפליטים כולם תמימי דעים שמדיניות הריסת הבתים אינה אפקטיבית ולא תמנע את יציאת המפגעים הבאים. "אתם חושבים שאם תהרסו בית אנשים יפחדו לעשות פיגועים", אומר איברהים חטיב. "למה, מה זה בית? הרסתם כבר הרבה בתים, אז מה? הפיגועים הפסיקו?".

הצעירים המשיכו לפנות את השברים וחבריהם משלהבים אותם בקריאות 'אללה אכבר'. בני משפחתו של עכארי נמצאים גם הם ליד הבית ומקבלים את פני הבאים להביע עימם סולידריות. "אם מדינת ישראל ונתניהו חושבים שמדיניות ההרתעה תצליח לשבור את הרצון העז של העם הפלסטיני להגן על המקומות הקדושים לו, אז הם משלים את עצמם", צעק אחיו של עכארי ליד הריסות הבית וזכה לקריאות עידוד מצד התושבים שעמדו לצידו.

ביציאה מהמחנה נתקלנו בנערים רעולי פנים שהחלו להתעמת עם שוטרי מג"ב סמוך למחסום. הם יידו בקבוקים ואבנים, הציתו בלון גז שהתפוצץ והשתמשו במתקן מאולתר מברזל לירי זיקוקים לכיוון השוטרים. ספק אם הריסת הבית פגעה במוטיבציה שלהם, אולי להיפך.