שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    "בוגד סדרתי הוא אדם חולה שזקוק לטיפול"

    בשיחה עם תומר און, שופך ד"ר יניב אפרתי אור על תופעה שכמעט ולא מדברים עליה: אנשים שמכורים למין, וחיים בתוך מעגל סגור שעלול למנוע מהם כל סיכוי לזוגיות טובה ובריאה

    רובנו הגדול אוהב סקס, אבל האם יש הבדל בין לאהוב סקס ובין ממש להיות מכור לדבר? ד"ר יניב אפרתי, שעומד בראש המרכז הישראלי לקידום מיניות בריאה, מלווה בשנים האחרונות אנשים שמאובחנים כסקסוהוליסטים, ולדבריו יש לא מעט כאלו. "יש בארץ מעל 90 קבוצות המונות בסביבות 550 חברים", הוא אומר. "אנחנו רואים בשנים האחרונות שזה רק הולך ומתפתח ונפתחות יותר ויותר קבוצות, למרות שהמודעות בישראל לסקסוהוליסטים דלה עד כמעט ולא קיימת".

     

    למה המודעות כזאת נמוכה?

    "כשמדברים על בגידות בתקשורת, כמעט ולא מועלית האופציה של התמכרות למין כגורם, וזה מאוד מוזר לי לראות את זה. מדברים על בגידות, מדברים על יחסים, אבל אף אחד לא מעלה את הסוגיה שבגידה יכולה להיות תוצר של מאפיין התמכרותי בהקשר המיני, ובגידה כרונית בהחלט יכולה להיות פונקציה של היבט התמכרותי למין".

     

    "אני מתכוון לאדם שבוגד פעם אחר פעם מתוך חוסר שליטה, ולמקרים בהם אדם מלא בחרדות ובדיכאונות מוצא את עצמו בורח פעם אחר פעם למרחב מיני רק כדי לטשטש את הכאב. במקרים כאלו ניתן לזהות פונקציה התמכרותית".

     

    דוקטור אפרתי מספר על אנשים שפנו אליו ואמרו לו "יניב, אני עם העיניים ברצפה. אני לא רוצה להגיע למקום הזה, אני לא רוצה לחפש את זה, אבל זה נותן לי הנאה, עושה לי טוב. שם אני לא מרגיש את הכאב, לא חווה שוב את הדברים שעברתי".

     

    והינה הכאב חזר כמו במעגל קסמים (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
    והינה הכאב חזר כמו במעגל קסמים(צילום: Shutterstock)

     

    האנשים האלה בעצם משקרים לעצמם?

    "אני לא מדבר על הונאה עצמית, על אנשים שמשקרים לעצמם. יש אנשים שמתמודדים עם טראומה, לעיתים טראומה מינית. יש כאלו שקיימים בחייהם מאפיינים של ניכור ובדידות, והם בורחים פעם אחר פעם. זו אסטרטגיה לא נכונה ולא בריאה שאדם מפתח לעצמו כדרך התמודדות, בדיוק כמו שאנשים בורחים לסמים או לאלכוהול. זה מקום לשכוח את הכאב, לברוח ממנו, וזו פונקציה חסרת שליטה".

     

    וזו לא תופעה שולית?

    "מחקרים בארה"ב מדברים על 2-5 אחוזים מהאוכלוסייה עם נטייה להתמכרות למין. אם ניקח את זה במספרים של הארץ ונגיד שיש אפילו רק אחוז בודד, אנחנו עדיין מקבלים מינימום של 80 אלף מכורים למין".

     

    זאת עיר קטנה של מכורים למין.

    "ממש ככה. זה המון".

     

    איך ההתמכרות למין משפיעה על היכולת ליצור מערכת יחסים רומנטית ובריאה?

    "היכולות של אנשים כאלו מלכתחילה דלות עד לא קיימות. החבר'ה האלה עושים תהליך של אובייקטיביזציה של האחר, החפצה שלו. אתה לא באמת יכול לפתח קשר רומנטי אמיתי ככה לאורך זמן".

     

    אתה אומר שאתה לא יכול לפתח קשר רומנטי עם בקבוק האלכוהול שלך.

    "בדיוק. ממש ככה. אתה חייב להמשיך לראות אותו כאובייקט כדי לספק את חוסר השקט שלך, או את החרדות שלך. בסופו של דבר, זה מקום מאוד אגואיסטי ונצלני".

    "שני טיפוסים מאפיינים את המכורים למין". ד"ר יניב אפרתי (צילום: רונן מחלב) (צילום: רונן מחלב)
    "שני טיפוסים מאפיינים את המכורים למין". ד"ר יניב אפרתי(צילום: רונן מחלב)
     

    פורנוגרפיה, זנות וקושי ביצירת מחוייבות

    יניב מספר שהמכורים למין מתחלקים לשני טיפוסים: האחד פועל מול עולם פורנוגרפי, מול עולם של זנות, בעוד השני מתרכז בלנסות ולפתות את בני המין השני, ובדרך כלל יכולותיו בתחום הפיתוי, אינן רעות כלל.

     

    היית אומר שלמכורים למין קשה יותר להתאהב?

    "כן. לדעתי כן. זה חלק בלתי נפרד בסופו של דבר מהסיפור, כי המכור תמיד רואה את האחר כאובייקט. לכן הוא גם בורח לעוד פרטנר מיני ועוד אחד כי זה לא משביע אותו. הוא לא באמת מצליח ליצור את האינטימיות שהוא צריך. בטיפול והחלמה עובדים בדיוק על המקום הזה".

     

    למה מכור למין לא יכול להסתפק בשותפה אחת?

    "זה קצת כמו ששתית בקבוק אלכוהול וזה לא מספיק. אי אפשר לרצות מכור למין. הוא לא יכול להיות שבע. המין הוא רק חלק מהסיפור כדי לטשטש כאב או להוריד חרדה. זה כמו שתגיד לאלכוהוליסט 'תשתה רק בקבוק אחד בשבוע'. גם כאן - הפרטנר שלו לא מספיק והוא צריך למצוא עוד דרכים. אלכוהוליסט יסיים את הבקבוק שלו והוא יסתכל שמאלה ויסתכל ימינה ויגיד 'בא לי עוד בקבוק'".

     

    אז מכור למין בזוגיות בהכרח יהפוך לבוגד?

    "תראה, יש בזוגיות רמות שונות של אינטימיות, רמות שונות של שביעות רצון. אצל מכורים למין היכולות הללו מורכבות. על כן, חלקם יפנו באמת לבגידות. זה יקרה מאחר שאלו אנשים שחייבים את הסם שלהם. יש כאן התמכרות לתאווה שלא נרגעת, והיא מחלה לכל דבר. הבעיה היא שמשרד הבריאות מכיר בקושי בהתמכרות הזאת. אם אתה מתקשר היום למחלקת הרווחה ואומר להם 'שלום, אני מכור למין ואני צריך עזרה' – אין להם מה לעשות איתך! הם ישלחו אותך למכון גמילה פרטי אבל זה המעט שבמעט".

     

    מה רע במכון גמילה? האם הטיפול אינו זהה?

    "כן ולא. המענה דומה, 12 הצעדים. אבל היום, אם אתה מתקשר לרווחה עם התמכרות לסמים - שולחים אותך למרכז גמילה; אתה מקבל כסף מביטוח לאומי; שולחים אותך למרפאה לקבל תחליף סם; כלומר, יש תהליך מובנה וברור. גם בהתמכרות להימורים יש עמותות שנותנות מענה. את כל אלו אין כשזה מגיע להתמכרות למין. אין לך למי לפנות. נכון, נפתחו קבוצות לעזרה עצמית (כמו SA ישראל ו-SAAישראל) אבל אלו לא קבוצות שהרווחה מפעילה, שיש עליהן פיקוח מקצועי של עובדים סוציאליים ופסיכולוגים. אלו קבוצות שקמו מתוך צורך של השטח".

     

    אפרתי מצביע על בעיה נוספת: "לאלכוהוליסט אתה יכול לקחת את הבקבוק. אבל מכור למין – תיקח מאדם את עצמו מעצמו? אם יש פה מצב של אוננות כפייתית, מה אתה יכול לעשות? תקשור לו את הידיים?".

     

    אז מה עושים? רק מדברים על זה?

    "היום מנסים ללמד אנשי מקצוע על הנושא הזה. המטפלים במין, מטפלים בזוגיות, סקסולוגים – כל אלה יודעים לטפל במין, אבל הם לא יודעים לטפל בהתמכרות למין. פסיכיאטר ייתן לך כדור שיוריד את החשק המיני, אבל עדיין חסר מידע כיצד ניתן לעזור טוב יותר בהתמודדות עם ההתמכרות עצמה".

     

    מטפלים רק בסימפטום.

    "בדיוק. ברמת ההחלמה, צריך שיהיה מרכז, צריך הכשרה. כשאני מדבר עם אנשים על התמכרות למין יש לרוב הרמת גבה שמלווה בשאלה – 'יש כזה דבר'?"

     

    הגיוני. הם סתם נשמעים חרמנים מידי.

    "לשבת עשר שעות ברצף מול פורנוגרפיה נשמע לך סביר? ללכת כל ערב ולהוציא אלפי שקלים בחודש על זנות? אלו חבר'ה שמסתובבים ברחובות, במועדונים, משוללי רסן".

     

    אובדן שליטה כרוני.

    "ממש".

     

    מכור למין מועד יותר לבגידות מאדם אחר (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
    מכור למין מועד יותר לבגידות מאדם אחר(צילום: Shutterstock)

     

    ממה זה נובע?

    "לרוב המכורים למין יש פגיעות מאוד גבוהה. יש אחוזים מאוד גבוהים של טראומה, לא בהכרח מינית אבל גם. אנחנו יודעים להגיד שטראומות מיניות הן בהחלט טריגר שגורם להתמכרות מינית להיות גדולה יותר. הערכה עצמית מאוד נמוכה".

     

    "הטיפוס של הצייד הזה שדיברנו עליו - כשהוא כובש, כשהוא מקבל את הסם שלו, יש לו תחושה אומניפוטנטית, תחושת כל-יכול. ברגע שאתה תחת השפעה של סם, אתה מרגיש כל-יכול. כזה הוא הכיבוש המיני, וזה פיצוי על תחושה פנימית שחסרה. אנשים מספרים על קריז מחד, ומנגד גם על תחושת אופוריה. בקשר זוגי, כשהאישה אמרה להם משהו שפגע בהם, הם ישר חושבים ש'היא לא אוהבת אותי יותר, היא לא רוצה להיות איתי יותר'. העולם הפנימי שלהם מאוד פגיע".

     

    דוקטור, תכניס אותנו לראשו של מכור למין. אשתו אומרת לו משהו והוא נפגע מזה ואז מה קורה?

    "זה מדהים. יש פה משהו מאוד פרדוקסלי ואירוני. הרי הנפגעים, גם לפי מחקרים, אלו אנשים שרוצים קשר. כשהיא אומרת לו שהיא כועסת עליו, הוא שומע אותה אומרת שהיא לא אוהבת אותו יותר. זה מחזיר אותו לתחושת הבדידות והניכור. הוא מרגיש לבד בעולם. באופן פרדוקסלי הוא בורח לפורנוגרפיה, לשותפים מיניים, לפרוצות, דווקא מתוך רצון בקשר, כשבפועל הרי זה הכי פחות קשר שיש".

     

    אז איך זה עובד? איך זה מזין אצלו את הצורך? או שזה לא מזין ובגלל זה הוא חוזר לזה שוב ושוב ושוב.

    "בול. הוא מחפש את הקשר ולכן הוא הולך לפרוצה. אבל פרוצה לא מציעה לו קשר, אין לו איתה אינטימיות, אין פה כלום. באופן מאוד אירוני, הוא בורח מקשר כדי לחפש קשר ובעצם כל החיים שלו בורח ורודף אחרי קשרים. החוויה הפנימית שלו בודדה ומנוכרת".

     

    "הוא למעשה בורח למקום לא מציאותי. מקום בו מדלגים על האינטימיות, על שלב יצירת הקשרים. ובאופן הזה הוא לא יכול להיפגע. בקשר רגשי עם אישה שאתה אוהב אתה יכול להיפגע. הפרוצה לא תפגע בך. הציידים יחפשו טרף שיהיה להם קל איתו".

     

    בוא נדבר רגע על טיפול זוגי. זוג שיושב מול המטפל ומספר על ההתמכרות למין של אחד הצדדים.

    "אם זוג או משפחה מגיעים למטפל כדי לטפל בנושא - הם כבר עברו כברת דרך. יש פה עבודה לגעת בעולם הפנימי של המכור. לשקם את הערך של ה'עצמי'. להתמודד עם העולם וללמד אותו להתמודד עם כל מה שמסביבו ולא לברוח. לאורך שנים הוא פיתח אסטרטגיה של בריחה, אז עכשיו אנחנו עוזרים לו לבנות אסטרטגיה של לדבר על זה, על מה הוא מרגיש".

     

    "אחד הדברים הכי יפים בהחלמה של מכורים, מתרחש כשהם מספרים לי: 'אני סוף סוף מרגיש. אני סוף סוף מסוגל לבכות'. כי ברגע שאתה בונה במשך שנים אסטרטגיה של בריחה, אז אתה כבר לא יודע לבכות, אתה לא יודע להגיד נפגעתי. ברגע שקורה משהו אתה ישר בורח. טיפול עובד על להחזיר את היכולת להרגיש, את היכולת לדבר על הרגש, את היכולת לדבר על הטראומה. אלו אנשים שחוו ניכור, בדידות חברתית, פרידה מאוד כואבת שהשאירה עליהם רושם מאוד חזק, שאי אפשר לסמוך על אף אחד יותר".

     

    לא קל להיות בזוגיות עם מכור למין ומרבית בני הזוג נשברים (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
    לא קל להיות בזוגיות עם מכור למין ומרבית בני הזוג נשברים(צילום: Shutterstock)

     

    יש מקרים של פוסט טראומה?

    "אני מניח שאפשר להגיד שכן. זה עולה לעיתים תוך כדי תהליך הטיפול וההחלמה. שאלה שאני שואל הרבה פעמים היא: 'מתי אתה חושב שכבר היית מכור?'. יש בחור שאמר לי: 'רק אחרי 7 שנים הבנתי שאני מכור'. היכולת להגיד 'יש לי בעיה' משתקפת גם בחברה שלנו. הטיפול מציף דברים שהודחקו בעבר ומאפשר לגלות אותם".

     

    איך גורמים לבן או בת הזוג של מכור למין לסלוח? לקבל? להיות חלק מהטיפול?

    "אחד המקרים הכי קשים שחוויתי בתפקידי, ארע כשהייתי בכנס של מכורים למין, ולפתע אישה באה, הסתכלה לי בעיניים ואמרה לי: 'יניב, תגיד לי שהוא יצליח להירפא מזה. שהוא יצליח להפסיק עם זה'. זה עשה לי בום בפנים. כי מה אני יכול להגיד לה? אני כן יכול להגיד שחשוב לקבל את בן הזוג החולה, כי אם אתה לא מקבל ומשאיר את בן הזוג המכור שלך במקום מנוכר, מקום של אי קבלה – אתה רק מעצים אצלו את הבעיה".

     

    "חשוב להכיר בזה שהוא בורח להתמכרות והוא לא יודע איך לספר שהוא נפגע או להתנהל בצורה נכונה עם הרגשות שלו. להכיר בכך שיש פה מחלה. בת זוג יכולה לבוא ולומר: 'אני עם מחלה כזו, לא רוצה להישאר'. זכותה! הרבה זוגות מתפרקים בדרך. קשה ללוות כזה קשר ולהגיד שיהיה בסדר. אם בן הזוג שלך חולה ואתה לא רוצה להתמודד עם זה - מותר לך, אבל כשאני שומע בת זוג שאומרת 'אנחנו נתמודד עם זה ביחד' - אני נפעם. זה מדהים אותי. הבנאדם דפק כל מה שבסביבה, והיא מבינה שיש לו בעיה ובוא נראה איך עוזרים לו. בעיני – זו גדלות".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: Shutterstock
    התמכרות למין היא מחלה ככל ההתמכרויות
    צילום: Shutterstock
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים