שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הישרדות איי מרשל: האיים שיטבעו בגלל האקלים
    לקיריבטי, טובלו, המלדיביים ואיי מרשל אין שום משקל בדיפלומטיה הבינלאומית. מה הפלא? כולן מדינות איים קטנטנות עם כמה אלפי תושבים. אבל כשזה נוגע להתחממות הגלובלית, אפילו אובמה מפנה זמן בשבילן: אם האקלים לא יתייצב, הן יימחקו מעל לפני האדמה. זה סיפורן

    האיים המלדיביים. רק מטר וחצי מעל לפני הים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    האיים המלדיביים. רק מטר וחצי מעל לפני הים(צילום: shutterstock)

    הם נישאים רק בקושי מעל לפני האוקיינוס, אבל בדיונים הבינלאומיים בנוגע לעצירת ההתחממות הגלובלית שגורמת בין השאר לעלייה במפלס פני הים, למדינות איים קטנות יש משקל משמעותי מאוד. "המדינות האלה מנהלות משא ומתן על הישרדות – פשוטו כמשמעו", אומר אכים שטיינר, ראש התוכנית של האו"ם לענייני איכות הסביבה.

     

    עוד סיפורים מרתקים מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ

     

    עוד חדשות בעולם :

    נסגר דוכן הספרים של עזמי בשארה בסעודיה

    עימות בים: רוסיה ירתה לעבר סירה טורקית

    המפלגה נגד טראמפ: רומני יישלף מהכובע?

    יום היסטורי בסעודיה: 4 נשים זכו בבחירות

     

    בעוד מדינות רבות מתייחסות לשינויי האקלים כדבר בעל השפעות כלכליות, לשוניות אלמוגים באוקיינוס השקט ולקבוצות איים מבודדות באוקיינוס ההודי ובקריביים מדובר בסכנה ממשית: הן רואות לנגד עיניהן באמת ובתמים מפה עולמית שבה הן אינן מופיעות עוד. העלייה בגובה פני הים פוגעת כבר עכשיו בקווי החוף של המדינות האלה ומזהמת את חופיהן. רבות מהמדינות הללו ניצבות במסלול של סופות טייפון והוריקן, שמדענים מזהירים כי עלולות להפוך לחזקות יותר בעקבות ההתחממות הגלובלית.

    באיים המלדיביים. הגידולים וקו החוף כבר נפגעים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    באיים המלדיביים. הגידולים וקו החוף כבר נפגעים(צילום: shutterstock)

    "כבר עכשיו אנחנו צולעים מאסון אקלים לאסון אקלים, ואנחנו יודעים שבעתיד יהיה גרוע יותר", אמר בשבוע שעבר כריסטופר לואק, נשיא איי מרשל, בוועידת האקלים הבינלאומית ההיסטורית בפריז.

     

    פגיעותם של חלק מהאיים הקטנים נותנת להם את האפשרות להשמיע קול חזק מאוד בנוגע לשינויי האקלים יחסית לגודלן הפיזי ולהשפעה שיש להן בדרך כלל על היחסים הבינלאומיים. בתחילת ועידת האקלים בפריז, לפני שבועיים, נפגש נשיא ארה"ב ברק אובמה עם חמישה מנהיגים של מדינות איים, ומזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי קיים דיונים עם כמה אחרים, בהם ראש ממשלת טובאלו, מדינת איים שבה חיים 10,000 תושבים בלבד.

     

    קיריבטי קנתה אדמות בפיג'י: "נעבור לשם כשנוצף"

    גם מדינות אירופה הקדישו תשומת לב למנהיגים של מדינות איים קטנות, שבהם הן ראו בנות ברית חשובות במסגרת הניסיון שלהן לגבש הסכם אקלים חזק ומחייב בוועידה בפריז. "המדינות האלה לא מגיעות אפילו לגודל של רוב הערים בארה"ב", אמר ג'ייק שמידט מ"המועצה להגנת משאבי הטבע" שמושבה בניו-יורק, "אבל מדינות המערב רוצות בהן כבנות ברית משום שהן מדברות בבהירות מוסרית גדולה כל-כך על האתגר הזה. הן מסמנות לגוש גדול יותר של מדינות מתפתחות שמדובר בנושא שחייבים לטפל בו".

    איי מרשל. אפילו לאובמה וקרי אכפת פתאום (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    איי מרשל. אפילו לאובמה וקרי אכפת פתאום(צילום: AFP)

    אחת הדרישות החשובות ביותר של מדינות האיים הייתה הפחתה של פליטת גזי החממה כך שניתן יהיה לשמור את ההתחממות על רמה של מתחת ל-1.5 מעלות צלזיוס ביחס לטמפרטורה שהייתה בעידן של לפני המהפכה התעשייתית – סף שלהערכתן קריטי לא לעבור אותו כדי לאפשר להן לשרוד. עמדתן זו הציבה את מדינות האיים בעמדת התנגשות עם סעודיה, יצרנית נפט ענקית, ועם הודו, המודאגת מהאפשרות שיאלצו אותה לבצע קיצוצים גדולים כל כך בפליטת גז החממה עד שצמיחתה הכלכלית תיפגע. מדינות האיים ביקשו גם לכלול מערכת פיצויים שתתמוך בהן כששינויי האקלים יגרמו לתופעות מזג אוויר קיצוניות שיפגעו בהן.

     

    האיים המלדיביים שבאוקיינוס ההודי נמצאים בגובה ממוצע של כמטר וחצי מעל לפני הים. מדענים צופים שמפלס הימים יעלה בערך במטר עד לסוף המאה הנוכחית. כבר היום כמה מהאיים הקטנים ביותר ב-196 האיים המיושבים במלדיביים מתמודדים עם מחסור במים מתוקים במהלך העונה היבשה שהולכת ומתארכת. באחד הפרויקטים הראשונים שאושרו על-ידי "קרן האקלים הירוק" שהוקמה לאחרונה, תוכנית של האו"ם למדינות עניות שנפגעות עם שינויי האקלים, יקבלו האיים המלדיביים 23.6 מיליון דולר כדי להבטיח אספקת מים מתוקים לעיים החיצוניים שלהם.

    איי מרשל. המים המתוקים מזדהמים (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    איי מרשל. המים המתוקים מזדהמים(צילום: AFP)

    שינויי האקלים מציבים גם איום חיצוני לאיי מרשל, שרוב שטחיהם נמצאים רק כשני מטרים מעל לפני הים. שם מתמודדים עם הצפות, זיהום מים, הרס גידולים וקו חוף שנשחק.

     

    בקיריבטי, מדינה באוקיינוס השקט המורכבת מ-33 שוניות אלמוגים, הנשיא אנוטה טונג כבר עורך תוכניות לקראת האפשרות שלא ניתן יהיה עוד לחיות באיים האלה. קיריבטי רכשה רצועת אדמה בגודל 20 קמ"ר בפיג'י למקרה שלא תהיה ברירה אלא להעביר את

    תושבי קיריבטי מבתיהם לצמיתות.

     

    "יש לנו בתים שסחפים, זה קורה יותר ויותר וזה חמור יותר", אמר טונג בפריז. כשתושבי כפרים שואלים אותו מה לעשות בנוגע למי ים שחודרים לאדמותיהם והורסים את אספקת המים שלהם ואת גידוליהם, תשובתו אינה מבטיחה. "אני אומר להם 'אתם יכולים לעזוב את הכפרים שלכם כי אין שום דבר שאנחנו יכולים לעשות כדי להגן עליכם'".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים