ג'רי כאן

המפגש עם אגדות תמיד מפחיד אותך. ואם הוא לא יהיה חד, שנון, מהיר ומצחיק כמו בסדרה? בכלל, האיש בן 61. אולי הוא כבר הרבה מעבר לשיא? ומה יקרה אם לא נבין את האנגלית האמריקאית ההו־כה־מתוחכמת־שלו, עם בדיחות על דיינרים דהויים בשביעית על 56? זו יכולה להיות טראומה תרבותית שתיחרת לנצח.

אבל ג'רי סיינפלד לא היה צריך יותר מכמה שניות כדי להפריך את כל הספקות שריחפו כאן מאז שנודע על הגעתו בישראל. כבר אחרי המשפט הראשון, הקהל היה שלו, אלא שהפעם קולות הצחוק לא היו מוקלטים. הם הדהדו בהיכל מנורה־מבטחים שוב ושוב עד סוף ההופעה. שובו של הג'די.

"תראו כמה גאים אתם", להטט סיינפלד בפתיחה – והתכתב עם סימני השאלה. "יש לכם כרטיסים למופע. בכלל לא אכפת לכם אם תיהנו. אתם כבר תגידו שהייתם פה. אתם רק רוצים לגרום לאחרים להרגיש רע. בטח אמרתם זה לזו, 'ראיתי את הבנאדם מיליון פעמים בטלוויזיה. שלושת האחרים יהיו שם? מה הביג דיל? אבל אם אתה רוצה ללכת, נלך".

אלה היו 80 דקות של בית ספר לסטנד־אפ מהמאסטר הכי טוב שיש. בדיוק כמו שהסדרה של סיינפלד (ולארי דייוויד) נבנתה על הדברים הבסיסיים ביותר בחיים ופירקה אותם לדקויות חדות של הומור, כאלה שנוגעות כמעט בכל אחד, כך הורכב המופע שלו. אותם נושאים כביכול משעממים מהיומיום: נישואים, זוגיות, גברים־נשים, התמכרות לסלולר, אוכל, טכנולוגיה, ההתבגרות.

צילום: יובל חן

לא תמצאו בתפריט של סיינפלד אף סעיף תוכן שלא משמש את הקומיקאים האחרים ביקום. ובדיוק כאן מתגלה הגאונות שלו. היכולת לפשט את הדברים ולנסח אותם בצורה צינית, מרומזת, סיינפלדית, רלוונטית להמון פרקים שהיו בחיים לך – או לאלה שיושבים שלוש שורות מאחוריך, בלי להתחכם מדי, אבל לשנייה גם לא לרדת נמוך, אפילו אם המשפט הבא כולל שלוש פעמים "תחת". בשילוב עם שפת גוף מהפנטת, הקול הזה שעולה ויורד וטונות של כריזמה, מתקבלת הופעה מושלמת.

"מוכן זו מילה בסיסית בנישואים", ירה סיינפלד, "כמה זמן ייקח לך להיות מוכנה ליציאה? ואז אתה מגיע לפה וזה לא נראה כמו תיאטרון, אלא כמו היכל כדורסל. אתם משתמשם פה בווייז, לא? ואז תמצאו את המושבים, ואי אפשר יהיה למצוא את המספרים עליהם. כל העבודה שלי היא להעביר לכם את הזמן כשבעצם אתם יושבים על כיסא שונה. בכלל, אתה אף פעם לא מבסוט לקום מכיסא כלשהו, אלא אם אתה קם למיטה. זה סיפור אחר. שם יש שמות כמו קינג וקווין".

הבסיס, לפי סיינפלד, הוא חיים בתנועה. "תמיד המקום הבא יהיה טוב יותר, אבל אתה רוצה תמיד לצאת גם מהמקום הבא, מהבית, מהמטוס. אני כאן כי אין לי שום דבר יותר טוב לעשות. אחרת אני יושב בבית משועמם, פאתטי. הציעו לי לבוא לישראל. אמרו לי שייקח מיליון שעות לבוא לפה ואז אופיע בהיכל כדורסל. אמרתי 'כמובן, אני לא יכול לחכות'. ישראל היא מהמדינות היפות בעולם. אנשים נחמדים, אבל יש להם רק שתי תשובות: אין בעיה או בלתי אפשרי". 

על הסלולר פרש סיינפלד פרק שלם בהופעה, מהודק כדרכו. "אתם לא יכולים להניח את המכשיר הזה. הולכים ברחוב ובודקים אם יש לכם את הטלפון בכיס. יש שני קווי חיים, אחד מהם של הסוללה של הטלפון. כל אחד יודע בדיוק כמה אחוזי סוללה יש לו ברגע זה. אלה יחסים אינטימיים. כשהטלפון שלך חלש, אתה חלש. כשמישהו מתקשר אליך, תענה: 'אני לא יודע כמה זמן נשאר לי. תגיד לכולם שאדבר איתם מחר'. בכלל, אנשים כבר לא רוצים לדבר פנים כל פנים. מי רוצה לראות שאריות מזון בפה של מישהו. אגב, אם אתם פה רוצים – אני יכול לשלוח לכם הכל בסמס ונעוף מפה".

הייתה לו גם הצעת ייעול לדואר. "אם אתם רוצים להיות שירותיים, תפתחו את המכתבים, תקראו ותשלחו לנו במייל".

אחר-כך הגיע מונולוג על חייו. "אני בן 61, נשוי 15 שנה, שלושה ילדים. אם שואלים אותי אם אני רוצה לעשות משהו, אני אומר לא. בגיל 70, כנראה כבר לא אענה בכלל. התחתנתי בגיל 45, היו לי כמה אישיוז. נהניתי באותו זמן. עכשיו, אם אתה לא נשוי, אין לי על מה לדבר איתך. יש לך חברה? אתה משחק פיינט בול. נשוי זה להיות באפגניסטן". 

הסוד לנישואים טובים לפי סיינפלד? "אתה צריך להיות עם תשובות כי לנשים יש המן שאלות. אין שום דבר שמוח נשי לא יכול לעשות. היא צריכה לדעת איך תגיב לדברים שאולי יהיו פעם. 'חלמתי על זה, עכשיו תענה'. כשאת אישה, את מוצאת את עצמך מתפעלת גבר. זה קל. גבר הוא כלב מתקדם. לא יותר. הרי איך כלבים הפכו החברים הטובים של האדם? ומה רוצה הגבר מנישואים? אותו דבר שהוא רוצה מהתחתונים, תמיכה וחופש. אגב, טון הדיבור שלי לא ממש רצוי בבית ולכן אני פה. בנישואים, כל העניין הוא שמנסים להישאר יחד בלי לומר 'אני שונא אותך'. אף פעם אל תגידו את זה".

בהמשך הוא דיבר על ילדים וההתבגרות ("מי מאיתנו לובש חיתולים בסוף"), על הבחירות של ההורים ("קרקס, למה בעצם? הורים חושבים שזה כיף לילדים, ילדים חושבים שההורים רוצים. אף אחד לא נהנה לצפות בחבורה של מהגרים גמישים. ליצנים? כולם יודעים שמאחורי האיפור מסתתר אדם שהוא לא לגמרי בסדר"), וגם נכנס לשירותים: "למה לא מאריכים את הדלתות שם? כמה זה כבר עולה? למה אני צריך לראות את הנעליים של החבר שלי לעבודה. ואם כבר, למה לא לעשות בדלתות חור לפרצוף?".

את ההדרן הקדיש סיינפלד לשאלות של הקהל. הראשונה הייתה על ניומן (ווין נייט), אחת הדמויות האהובות בסדרה. "ראיתי את ניומן לפני כמה שבועות בדיינר בניו־יורק", סיפר, "היו שם אוסטרלים שביקשו ממני תמונות וחתימות. ניומן נכנס למקום בדיוק בדקה הזו והאוסטרלים השתגעו לגמרי. הם חשבו, 'הסדרה עושה קאמבק. אלוהים'". 

אחד הצופים ביקש מסיינפלד לומר כמה משפטים בעברית. "עשיתי את זה בבר מצווה וזה היה מספיק. איך 'שלום' בשבילכם", הוא ענה. 

גם בקשת סלפי הגיעה מהקהל. "אתה רוצה תמונה?", תהה סיינפלד, "זה מאוד יהודי לבקש דבר כזה כשיש אלפי אחרים פה. אתה יודע, זה לא שהכל סביבך".

השאלה האחרונה, במבטא בריטי, הגיעה מצופה שתהתה מה היה עושה סיינפלד אם היה צריך לעבוד במשהו אחר. "מה הייתי עושה בלי המקצוע הזה?", ענה, "הייתי בנאדם רציני, כמוך".

וכמו בסיינפלד, יהיו היום שני שידורים חוזרים.