השטרודל שהרג את מכונת הכתיבה
ממכונת כתיבה למייל המוקלד, מתקליטים ישנים לקליפים שמשתחררים ליוטיוב, ממצלמות בשחור-לבן למצלמה במכשיר הנייד, מקריאה רגילה לקריאה דיגיטלית. בשלוש העשורים האחרונים צריכת האמנות שלנו עברה מהפך. ומה אנחנו מרוויחים מכך?
האימייל הראשון בהיסטוריה
פעם בשביל לכתוב מכתב רשמי, רשימה או אפילו ספר, לא היה צריך חשמל. מעבד התמלילים הראשון הומצא ב-1874, והיה למעשה מכונת כתיבה שהיוותה כלי חשוב להפקת מסמכים שונים במשרד ובבית. מתי מכונת הכתיבה הפכה לפריט נוסטלגי שנמצא רק בשווקי פשפשים ובבתי אספנים?
הכל בזכות ריי טומלינסון, איש צנוע שאתם לא מכירים אבל בהחלט שינה את חייכם לנצח, כששלח את הדואר האלקטרוני הראשון על גלי האתר של האינטרנט בשנת 1972, ואף המציא את המונח "שטרודל" שהופך את הדואר האלקטרוני שלנו לאמיתי. המהנדס החרוץ ממסצ'וסטס בנה את תוכנת האימייל הראשונה, ואף הטמיע בה את אפשרות הוספת הקבצים ואת אפשרות העריכה. והשאר, וגם המעטפות המבוילות בדואר - הם היסטוריה.
הקליק החדש של המצלמה
אז אם הסבים שלנו הצטלמו אצל הצלם בעיירה רק בחגים או בזמן החתונה, וההורים שלנו הצטלמו, צעירים ויפים, במצלמות פולרואיד ישנות בשחור לבן, הילדים שלנו כבר מצלמים את עצמם בסלפי באיכות הייצ'-די, בסמארטפון החכם והמגניב שלהם. איך כל זה קרה? סטיבן ששון היה מפתח מצלמות שעבד בחברת "קודאק" והופקד על המצאת המצלמות הדיגטליות.
מקור ההמצאה שלו היה חיישן שעתיד ללכוד תמונה והוא בעל מנגנון הפעל דיגיטלי בלבד. בעבור הצילומים הדיגיטלייים הראשונים בעולם ששון בנה מצלמה בגודל של טלוויזיה שמנה, שהיוותה את המודל הראשון לצילום הדיגיטלי שתקף את שנות ה-2000 בדגמי מצלמות שונים, ושכיום נמצא בכל מכשיר נייד.
אבל למרות ההמצאה החדשנית, בקודאק השאירו את המוצר והפיתוח שלו על המעבדה. בינתיים חלפו עוד כמה שנים וחברות ענק אחרות פיתחו בעצמן מצלמות דיגיטליות, כך כשהגיע המוצר לראשונה למדפי החנויות, מצאה את עצמה קודאק רודפת אחרי יריבותיה ובראשן פוג'יפילם, המפיצה הראשונה של המצלמה הדיגיטלית - ולא נהנתה משינוי חוקי המשחק בעקבות המצלמה שהיא עצמה הקדימה להמציא. בכל מקרה, הצילום הדיגיטלי כבש את כולנו כבר מזמן, ואם מרוב תמונות נגמר לכם הזיכרון במכשיר - הגיע הזמן לעבור לענן.
לדפדף בספר על המסך
ספרים דיגיטלים היו קיימים בעולם כבר בתחילת שנות ה-70. המיזם הראשון בתחום הספרות הדיגיטלית היה "פרויקט גוטנברג" שנועד לקריאת ספרים אלקטרוניים, אך לא שווק ברחבי העולם. עם התפתחות האינטרנט ואיתו מוצרים דיגיטלים שונים כמו לפטופים, מצלמות דיגיטליות ומחברות דיגיטליות, הופיעו שוב קבצי קריאה אלקטרוניים בפורמט "כמו מודפס" ונגיש למשתמשים, בתחילה על מסך המחשב האישי - ובהמשך על גבי הפלאפונים הניידים והטאבלטים.
עוד לפניהם נולדו מכשירי הקריאה הראשונים כמו "קינדל" של חברת אמזון, ו"סוני רידר" מבית סוני. בשנת 2010 נכנסה לתמונה גם חברת אפל, שהשיקה לצד האייפד המוכר, גם את ה"אייבוק" - אפליקציה למכירת ספרים דיגיטליים על גבי כל מסך באשר הוא. בישראל ובעולם הקריאה הדיגטלית צוברת תאוצה בזכות נוחיות השימוש בה, האופן שבו ניתן לקחת מלאי של ספרים לכל מקום בלי לצבור אותם בבית, וגם בשל מחירי הספרים הנמוכים במיוחד, ללא הוצאות ההדפסה וההפצה.
בשנת 2015 מכירות ספרים דיגיטליים בישראל עלו ב-17 אחוז יותר ביחס לשנה הקודמת. האם כבר נפרדתם מריח הנייר המודפס והכריכה הקשה? בין אם כן ובין אם לא - הקריאה הדיגטלית כובשת את העולם.
לאן נעלמו חנויות המוזיקה והווידאו?
כנראה שלתוך המחשבים והניידים שלכם. בסוף שנות ה-90 עולם המוזיקה כולו עבר מהפך כאשר מוזיקה הפכה להיות זמינה להורדה ברשת, במחיר של פחות מדולר לסינגל - על ידי תוכנת "נאפסטר" שכבשה את העולם. רבים בתעשיית המוזיקה העולמית סירבו ללכת עם רוח הזמן והתנגדו למהלך, ביניהם להקת "מטאליקה" שתבעה את יצרני התוכנה, אך מן הסתם לא הצליחה לעצור את מהפכת הקדמה ששינתה את עולם המוזיקה לעד.
הורדות המוזיקה החוקיות והפיראטיות השפיעו תוך שנים אחדות גם על תעשיית הקולנוע והטלוויזיה, וגרמו לאתרי הורדות מוזיקה וסרטים רבים לצוץ ברשת כמו החול אשר על שפת הים.
מהפכת המוזיקה שינתה את התנהלות חברות התקליטים וגרמה לקריסת חנויות הדיסקים בארץ ובעולם. עשור אחרי המהפכה, אמנים שמחשיבים את עצמם משחררים סינגלים חדשים בקליפ יוטיביים לרשת עוד טרם השקת אלבומם בערוצי הרדיו השונים.
ומה קרה לחנויות הווידאו וה-DVD? רשת בלוקבסטר ז"ל, למשל, לא הצליחה
לקרוא את המפה התחרותית ולא זיהתה את עולם הפצת התוכן הדיגיטלי בזמן. בשנת 2000 ריד הסטינג, המייסד של חברה צעירה בשם "נטפליקס" טס לדאלאס להציע שותפות לבלוקבסטר. הסטינג הציע למנכ"לי החברה שנטפליקס תריץ את המותג של בלוקבסטר באינטרנט, ובלוקבסטר מהצד שלה תקדם את נטפליקס בחנויות שלה. היזם הצעיר "הועף" אל מחוץ לחדר הישיבות כשבלוקבסטר טרקה עליו את הדלת. וכולנו יודעים מה קרה לאחר מכן.
כיום תשתיות רשת יעודיות כמו "נטפליקס" מעניקים לצופיהם עונות שלמות לצפייה מראש, ומתאימות את התוכן האמנותי החדש שלם לאופן הצריכה העכשווי שלו.
במילים אחרות, היום בשביל לשמוע את השיר החדש של אדל, לראות פרק בעונה החדשה של "בית הקלפים", לצפות בסרט החדש של וודי אלן ואפילו לקרוא ספר - ממש לא צריך לעבור בשום חנות, אלא בעיקר באפליקציות השונות במכשיר הנייד. המהפכה הדיגיטלית השפיעה על כל תחומי החיים שלנו, והשפיעה גם על כל הדרכים החדשות שבהם אנו צורכים, ועוד נצרוך, אמנות.
לפנייה לכתב/ת 
