שתף קטע נבחר

בין שתי חזיתות: יהודי אוסטריה בין הפליטים לקיצונים

בקהילה היהודית באוסטריה חוששים מצד אחד מפני קיצונים איסלאמים שיגיעו בין הפליטים ויחפשו גם מטרות יהודיות - ומצד שני, מפני עליית הימין הקיצוני במדינה והקשר ההיסטורי שלו לאנטישמיות. נקודת האור: נראה שהאוסטרים סוף סוף מתחילים להתמודד עם חלקם בשואה

אולם קבלות הפנים המהודר של עיריית וינה מלא המולה לא רגילה. כמה עשרות מראשי וילדי קהילת יהודי וינה התכנסו בו, כדי לציין יחד עם ראש עיריית בירת אוסטריה, מיכאל הוייפל, את חג החנוכה. בשנים האחרונות מקפיד הוייפל לכבד את הקהילה היהודית של עירו בציון חגיה העיקריים. מתחת לדיוקנאות ענק של קודמיו בתפקיד, צפה הוייפל בהדלקת נרות החנוכה ונשא נאום קצר, שעסק ברובו באתגר הראשי העומד בפניו ובפני תושביה של וינה: התמודדות עם סוגיית קליטתם של רבבות פליטים ומהגרים, רובם מהמזרח התיכון, שהגעתם אינה פוסקת.

ראש העיר הוייפל עם הקהילה היהודית (צילום: אלדד בק) (צילום: אלדד בק)
ראש העיר הוייפל עם הקהילה היהודית(צילום: אלדד בק)

"האנטישמיות עדיין חוגגת". חיים גלאון (צילום: stefan seeling) (צילום: stefan seeling)
"האנטישמיות עדיין חוגגת". חיים גלאון(צילום: stefan seeling)
 

בימין הקיצוני החלו לתמוך בישראל

אוסטריה משמשת בעיקר תחנת מעבר לגלי הפליטים והמהגרים, המבקשים להגיע, בדרך כלל, לגרמניה. אך רק השנה נרשמו מאה אלף מהם שהחליטו להישאר באוסטריה. הוייפל, סוציאל-דמוקרט המכהן כראש עיריית וינה כבר 21 שנים, פתח את שערי עירו בפני הבאים, וכמעט שילם על כך בכסאו. בבחירות העירוניות, שנערכו באוקטובר האחרון, רשמה "מפלגת החופש" הימנית-לאומית - המתנגדת להגירה ולתכתיבי האיחוד האירופי, הישג חסר תקדים בתולדותיה, והפכה למפלגה השנייה בגודלה במועצת העירייה. רק התגייסות של מצביעי מפלגות השמאל לחסום את "מפלגת החופש" מנעה מהעומד בראשה, היינץ-כריסטיאן שטראכה, לזכות בבחירות, בשל ההתנגדות העממית הנרחבת להגירה המוסלמית.

 

"מפלגת החופש", אותה הנהיג בעבר הלאומן יורג היידר - שנטה חיבה לנאצים, פועלת בשנים האחרונות לנתק את עצמה מכל גורם בעל עמדות אנטישמיות ולהביע תמיכה מוחלטת בישראל. בראיון נרחב שהעניק לאחרונה לטלוויזיה הציבורית האוסטרית הפתיע שטראכה בדחייה חד משמעית של כל הגורמים הערבים והמוסלמים, השוללים את זכות קיומה של ישראל, והבהיר כי כל עוד קיימת גישה זו לא יכול להיות שלום במזרח התיכון. וותיקי הקהילה היהודית באוסטריה מתקשים לזכור, מתי נשמעו דברי תמיכה בישראל כה ברורים מפיו של פוליטיקאי אוסטרי כלשהו. וכך, נוצרה מציאות חדשה באוסטריה: במוזיאון היהודי של וינה ניתן לראות התייחסויות לשטראכה ולמפלגתו כנציגי האנטישמיות הפוליטית החדשה במדינה. אך, בכירים בצמרת הקהילה היהודית מודים, במבוכה מה, שהם עוקבים בעניין רב אחר ההתפתחויות בשורות "מפלגת החופש".

 

"הדאגה העיקרית: האנטישמיות המוסלמית"

כשאני שואל את אוסקר דויטש, ראש הקהילה היהודית באוסטריה, מה היא כיום הדאגה העיקרית של יהודי אוסטריה, הוא עונה מיד: "יש אנטישמיות מוסלמית, שמתחזקת באוסטריה ובכל אירופה. הפוליטיקאים נדרשים להילחם בתופעה הזו. כמובן שמפריעה לנו גם העובדה ש'מפלגת החופש' קיבלה 30% מקולות המצביעים בבחירות בוינה. אך, לדעתי הנושא הבוער כעת הוא האנטישמיות האסלאמית, כי היא הופכת למסוכנת. ראינו בפאריז, בבריסל, בקופנהגן מה היא עלולה לגרום, וצריך להילחם בכך. יש ברחובות התנכלויות ליהודים, שניתן לזהותם כיהודים. בהפגנות שנערכו כאן הונפו צלבי קרס והושמעו קריאות 'מוות לישראל' ו'מוות ליהודים'. הקהילה היהודית התגייסה לסייע לפליטים. זו מסורת יהודית. אך, חשוב לדעת שרבים מהם גדלו עם אנטישמיות ושנאת יהודים, שהוחדרו בהם בבתי הספר ועל ידי אמצעי התקשורת. קשה לי להאמין ש-8 שעות חינוך שהם יקבלו כאן באוסטריה יעניקו להם תפיסת עולם שונה בעניין".

ראש העיר הוייפל. "לדאוג להיווצרות מציאות, שבה פחות ופחות אנשים ירצו להצביע ל'מפלגת החופש'" (צילום: אלדד בק) (צילום: אלדד בק)
ראש העיר הוייפל. "לדאוג להיווצרות מציאות, שבה פחות ופחות אנשים ירצו להצביע ל'מפלגת החופש'"(צילום: אלדד בק)
 

מיכאל הוייפל, ראש העיר, אינו רואה סיבה לחשוש - לא מ"מפלגת החופש" ולא מהפליטים. "אסור לשכוח, ש-70% מתושבי וינה לא הצביעו עבור 'מפלגת החופש'. אני מבין, שקיים חשש ממפלגה שהמדיניות שלה כה מלאה בשנאה ובהסתה. אנחנו צריכים להיות ערניים ולא לשכוח, שבדמוקרטיה כל המצביעים מחליטים. עלינו לדאוג להיווצרות מציאות, שבה פחות ופחות אנשים ירצו להצביע ל'מפלגת החופש'. אשר לפליטים, הם בורחים מרעב ומטרור המוות של דאעש בארצותיהם. הטרוריסטים אינם זקוקים לפליטים הללו. הם מסתובבים די בקלות ברחבי אירופה ורוכשים כאן נשק. אנחנו צריכים ללמוד איך להגן על עצמנו מפני הטרור הזה, ולפעול עם בני בריתנו לסיום המלחמות במזרח התיכון".

 

שתי פרשנויות שונות ביותר למציאות, שדומה כי היא הולכת ומסתבכת מדי יום - לא רק באוסטריה, אלא ברחבי אירופה כולה.

 

האוסטרים מתחילים לדבר על הפשעים נגד היהודים

חששות הקהילה היהודית מתגברים דווקא בשעה, בה נראה כי אוסטריה - ובעיקר וינה, מתחילות סופסוף, באיחור של 70 שנה להתמודד עם חלקן בשואה. בזהירות רבה, שכן רוב האוסטרים עדיין מאוהבים באגדה שהם המציאו לעצמם ולעולם, לפיה ארצם הייתה הקורבן הראשון של הנאצים. ובכל זאת: יש יותר ויותר יוזמות - פרטיות וציבוריות, לאזכור הפשעים שבוצעו נגד יהודי אוסטריה על ידי אוסטרים.

 

בניגוד לחברת הרכבת הגרמנית, "דויטשה באהן", שהערימה קשיים בפני מארגני תערוכת הנצחה נודדת לקורבנות, שהוסעו בקרונות הרכבת הגרמנית למחנות הריכוז וההשמדה, יזמה חברת הרכבות האוסטרית - ה-ÖBB - תערוכה מקיפה על חלקה ההיסטורי בהשמדת היהודים וברדיפת מיעוטים אחרים בימי הנאצים. התערוכה עוברת מעיר לעיר ואלפי אוסטרים, בעיקר תלמידי תיכון ביקרו בה. אחד הממצאים המעניינים שגילתה אוצרת התערוכה, מילי סגל, קשורה למימדי ההתנגדות לנאצים בקרב עובדי הרכבת האוסטרית. "היו כל כך הרבה פעולות חבלה מצדם של עובדי רכבת, שבאו מרקע סוציאל-דמוקרטי או קומוניסטי, שהנהלת הרכבת שגרה מכתב נזיפה להנהלת הרכבת בוינה, שציין שמספר מקרי החבלה עולה בהרבה על אלו שנרשמו בגרמניה. 150 איש מעובדי הרכבת הוצאו להורג בגלל גרימת חבלה מכוונת. קרובי משפחתם היו צריכים לשלם את עלות ההוצאה להורג".

 

אחת היוזמות הוותיקות לקירוב בין אוסטריה והיהודים שעזבו אותה לפני ואחרי השואה, היא "המרכז היהודי לקבלת פנים", שהוקם על ידי ניצול השואה לאון זלמן, אשר הלך לעולמו לפני שמונה שנים. המרכז מארח מדי שנה עשרות צאצאים של משפחות יהודיות אוסטריות, שהתפזרו ברחבי העולם לאחר סיפוחה של אוסטריה לגרמניה הנאצית ב-1938. סירובה העיקש של אוסטריה להכיר בחלקה בשואה ולשלם פיצויים הוגנים לקורבנות הנאצים, גרמו לסלידה רבה מאוסטריה בקרב קהילות יוצאים היהודיים. בשנים האחרונות, חל עם זאת שינוי מה. "הדור השני של יוצאי אוסטריה, בעיקר בישראל, מתחיל להתעניין בעבר המשפחתי", מספרת סוזאנה טראונק, היסטוריונית אוסטרית, המנהלת כעת את המרכז. "משפחות שלמות נרשמות לתוכנית הביקורים, שאנחנו מארגנים, שכוללות שבוע של ביקורים באתרים היסטוריים, באתרי הקהילה היהודית, פגישות עם פוליטיקאים בכירים. הדור השני ביקורתי יותר כלפי מה שנעשה למשפחות שלהם מצד האוסטרים, בתקופת המלחמה ולאחריה. אך, יש גם עניין גדול בהיסטוריה. מגיעות אלינו הרבה שאילתות על מידע שנמצא בארכיונים של הקהילה ושל העיר. וינה משתדלת בשנים האחרונות להתמודד עם העבר. קיימת תמיד אמביוולנטיות. 'מפלגת החופש' מתחזקת. אך יש גם חברה אזרחית שהיא מאוד מגוייסת לפעולות ולמיזמי זיכרון".

 

רק 10% פיצויים

אחד מאורחיו של "מרכז קבלת הפנים היהודי" היה חיים גלאון, רופא שיניים ישראלי, שנולד בוינה בסוף יוני 1939, כחודש לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. אביו של חיים היה פעיל ציוני, וכך הצליחה המשפחה לצאת מווינה לקונגרס הציוני ה-21 שנערך בג'נבה ערב פרוץ המלחמה, ומשם לעלות ארצה עם סרטיפיקאט עלייה רשמי. "לאבי היה בית חרושת לייצור סיגריות", מספר גלאון, "מיד לאחר האנשלוס בא נציג נאצי והחרים את המפעל. אבי, שנפטר בגיל צעיר מהתקף לב, לא רצה לשמוע יותר על אוסטריה. כשאמי חגגה 80, פניתי ל׳מרכז קבלת הפנים׳ בבקשה שיזמינו אותה לשוב למולדתה. אמרו לי אז, שאין להם יותר כסף בתקציב. הם חזרו אליי אחרי ארבע שנים, אך אז אמי כבר הייתה בכיסא גלגלים ולא יכלה לעמוד בנסיעה שכזו. כשאני הגעתי לגיל 70, פניתי שוב למרכז, ואמרתי להם שאני רוצה לבקר באוסטריה, לפני שאגיע למצבה של אמי. הפעם לא היו בעיות. הוזמנתי והאירוח היה אדיב ביותר".

גלאון בכנס להנצחת הרופאים היהודים בווינה (צילום: stefan seeling) (צילום: stefan seeling)
גלאון בכנס להנצחת הרופאים היהודים בווינה(צילום: stefan seeling)
 

לחיים גלאון, החבר בהנהלת ארגון יוצאי אוסטריה בישראל, חשבון ארוך עם האוסטרים. הוא מראשי המאבק ב"הסכם וושינגטון", שנחתם ב-2000 ואפשר לאוסטרים לצמצם באופן משמעותי ביותר את תשלומי הפיצויים על רכוש יהודי, שהופקע באוסטריה בתקופה הנאצית. רכוש זה הוערך במעל ב-15 מיליארד דולרים. הסכום שממשל. אוסטריה הסכימה לשלם עמד על כ-150 מיליון בלבד. מומחים מטעם ממשלת אוסטריה היו צריכים לאשר את בקשות הפיצויים ולקבוע את שווי הרכוש שהופקע. בתום הליכים אלו הוחזרו לנרדפים ולצאצאיהם 10% מערך התביעה שאושר על ידי האוסטרים. שווי בית החרושת לסיגריות של אביו של גלאון הוערך ב-100.000 דולר. הפיצוי שאושר היה 10.000 דולר.

 

"המדינה הזו לא השתנתה הרבה"

לאחרונה, החל חיים גלאון, ביוזמתו, במפעל היקר לליבו: הנצחת שמותיהם של כל הרופאים היהודיים, שעבדו באוסטריה עד לסיפוחה לרייך הנאצי. "70" מכלל הרופאים באוסטריה היו יהודים", מדגיש גלאון, "מתוך 4900 רופאים, 3200 היו יהודים. שלושה מארבעת חתני פרס נובל לרפואה האוסטריים היו יהודים. בשיתוף פעולה עם הסתדרות הרופאים האוסטרית, אנחנו מחברים כעת ספר הנצחה לכל הרופאים שנרדפו בידי הנאצים - יהודים, קומוניסטים, סוציאליסטים והומוסקסואלים. לצורך השלמת ספר ההנצחה, אנחנו מחפשים עדיין קרובי משפחה של רופאים יהודיים אוסטריים, שנרדפו, גורשו או נרצחו על ידי הנאצים".

 

בנובמבר האחרון נערך בוינה כנס אקדמי, שעסק בסוגיית הנצחתם של הרופאים היהודיים-האוסטרים. למרות השתתפותם של בכירים מהסתדרות הרופאים האוסטרית ומחלקות הרפואה באוניברסיאטות השונות, האירוע שיקף את קשייהם של אוסטרים רבים להתמודד עם עברה הנפשע של ארצם. שוב ושוב דברו מרצים והטעמים על "הגירתם של יהודים לפלסטינה ולארצות הברית, עד שקרובה מארצות הברית של אחד הרופאים המונצחים הפסיקה את הדיונים בכעס: "זו לא הייתה הגירה, זרקו אותם מכאן". "באוסטריה", מעריך חיים גלאון, "האנטישמיות עדיין חוגגת. המדינה הזו לא השתנה הרבה, לצערי הרב".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: stefan seeling
חיים גאון בכנס להנצחת רופאים יהודים בווינה
צילום: stefan seeling
מומלצים