שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    להיות ילד מאומץ: להתגבר על חרדת הנטישה
    ילדים מאומצים מגיעים למשפחות שרוצות בהם, אך פעמים רבות העבר שלהם ממשיך לרדוף אותם גם במשפחתם החדשה. איך אפשר לעזור להם להרגיש רצויים ולפתח תחושת שייכות?

    כאשר אנחנו מדברים על משפחות עם ילד מאומץ, לרוב מדובר על החוויה של ההורים או האחים המאמצים. אבל מה עובר על הילד המאומץ וכיצד הוא מרגיש בתוך המבנה המשפחתי שנכפה עליו? לקראת כנס האימוץ השנתי של ת.ל.מ - מרכזי מומחים בפריסה ארצית לטיפול, ייעוץ והכשרה, אנשי המקצוע ניסו לספק הצצה נדירה לעולמו הפנימי של הילד המאומץ.

     

    לאמץ ילד: כל מה שצריך לדעת על התהליך

     

    לפי נתוני השירות למען הילד, בשנת 2014 אומצו בישראל 372 תינוקות וילדים. 121 ילדים (33%) מהם אומצו בישראל, 35 (9%) אומצו בחו"ל, 163 (44%) מהילדים אומצו על ידי חד מיניים - לרוב אימוץ ילד ביולוגי של בן/בת הזוג. ו-53 (14%) הם במסגרת אימוץ קרובים.

     

    "האם גם ההורים המאמצים ינטשו אותי?"

    הילדים המאומצים מגיעים למשפחות שמצפות להם לעיתים במשך זמן רב. למרות הגשמת החלום עם בוא הילד למשפחה, לא הכול ורוד ועומדות בפני המשפחות והילדים התמודדויות לא פשוטות הנובעות מהרקע ממנו הגיע הילד.

      

    הילד חווה פרידה מהמשפחה הביולוגית בד בבד עם הקבלה למשפחה המאמצת (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    הילד חווה פרידה מהמשפחה הביולוגית בד בבד עם הקבלה למשפחה המאמצת(צילום: shutterstock)

     

    ד"ר שני מנשקו, פסיכולוגית קלינית, ומנכ"ל ת.ל.מ, מספרת כי טיפלה במשפחה שאימצה ילד בן 4, לאחר שהיה קודם לכן במשפחת קלט. "היה ידוע שהילד עבר תהליך התעללות משמעותי על ידי הוריו הביולוגים", מתארת ד"ר מנשקו, "ההורים המאמצים קיבלו את הילד והשקיעו בו, ועל אף השקעתם, הילד ניסה לשחזר חוויות נטישה. הוא היה בדיכאון ובהסתגרויות וסבל מבעיות התנהגות מאוד קשות.

     

    דיכאון אחרי אימוץ: יש דבר כזה

     

    "ההורים המאמצים היו צריכים לקבל את העובדה שאחרי שהשקיעו בו כל כך הרבה, פתאום צצות בעיות קשות ויש להתמודד איתן. בתהליך עם ההורים היה צריך להבין שהילד בעצם משחזר ברמה הלא מודעת את חווית הנטישה שלו ואת פחד שאם הוא לא יתנהג טוב, ההורים המאמצים ינטשו אותו כמו שנטשו אותו הוריו הביולוגים.

     

    "גם להיסטוריה המשפחתית הקודמת שלו יש משמעות ניכרת בחייו הנוכחיים ולא ניתן למחוק אותה. אצל ההורים המאמצים עולות שאלות כמו: 'למה זה קורה לנו', 'למה הוא עושה לנו את זה', אך יש לזכור ולהבין שהילד לא עושה זאת במודע. קיימים תהליכים שאותם הוא עובר והמשפחה המאמצת צריכה להבין את ההקשר ההיסטורי שלו ומאיפה הוא מגיע".

     

    ד"ר מנשקו מבהירה כי במקרה המתואר המשפחה הצליחה להתגבר על הקושי, לאחר שההורים המאמצים הצליחו להבין לעומק כי הילד צריך רצף שיעזור לו לקשר בין העבר שלו להווה. הם הצליחו להעביר לו את תחושת הבטחון שלא יחווה איתם נטישה נוספת.

     

    "המשפחה המאמצת יכולה, צריכה ומסוגלת להעניק לילד תמיכה שתיצור אצלו הרגשה שהוא נאהב על ידם בדרכים שונות", מוסיפה ד"ר מנשקו, "המשפחה יכולה להפגין את קשת הרגשות החיוביים והחמים שקיימים, ועל ידי כך לתרום להעלאת הדימוי העצמי של הילד ואף לסייע לו לפתח את המיומנויות החברתיות שלו".

     

    כבר עשיתם לייק לערוץ ההורים בפייסבוק?

     

    לדברי ד"ר מנשקו, על הילד המאומץ להתמודד במקביל עם שתי סוגיות: מחד, אובדן משפחה הביולוגית, ומאידך הקבלה למשפחה מאמצת. "משפחה מאמצת שעברה תהליך הכנתי טוב, תהיה מסוגלת להתמודד עם הסוגיות האלה ולעבור ביחד עם הילד את התהליך במהלכו הילד יהפוך מילד שונה לילד עם תחושת שייכות", היא מעודדת.

     

    התמודדות עם דיכאון וחוסר בטחון עצמי

    למרבה הצער, לא כל המשפחות מצליחות להתמודד היטב עם הקושי. "טיפלתי במשפחה מאמצת שלא מצאה את הכוח הנפשי לטפל בילד", מודה בצער שלמה גולני, עו"ס קליני, מתמחה בטיפול בילדים ונוער מספר על משפחה, "המציאות פגשה את הפנטזיה ולבני הזוג שאימצו את הילד היו קשיים משלהם בזוגיות, שיצרו קשיים רבים בתהליך האימוץ. כשהילד הגיע לטיפול ההורים אמרו לי שלא אקרא להם יותר, ושאני אהיה זה שאטפל בו ושאעזוב אותם כי אין להם כוח לילד.

     

    "זו משפחה מאמצת שכביכול עשתה נטישה שניה לילד: ההורים המאמצים היו שם עבור הילד רק באופן טכני, אך הם לא עמדו לרשותו באופן רגשי. הם היו זקוקים לעזרה מאוד גדולה ולא היה להם את הכוח. בגלל זה הילד נכנס לדיכאון מאוד עמוק והפסיק לתפקד. הוא יצר סביבו בעיות התנהגות מאוד גדולות ולא יצא במשך שנים מתוך הפינה שלו, מכיוון שלהורים המאמצים לא היה את הכוח להתמודד עם הקשיים שלו ולסייע לו עם הבעיות הללו".

     

    גולני מספר כי טיפל באותו ילד לאורך שנים, עד שבגר והצליח להתגבר על הדיכאון.  "עם הזמן נוצרו לו חוויות חיוביות יותר והיום הוא לומד באוניברסיטה, הוא עצמאי ומתמודד עם החיים, כשההורים המאמצים אמנם נוכחים ונמצאים ברקע, אבל עדיין הוא מאוד לבד", מוסיף גולני.

     

    "שתי ילדות זרות, שעומדות להיות בנותיי"

     

    גולני מדגיש כי מדובר במקרה קיצוני, וכי ניתן למצוא בקצה השני משפחות מאוד תומכות המוכנות לקראת הקושי ומחבקות אותו. "רוב המשפחות להערכתי נמצאות באמצע", הוא ממשיך, "ככלל, ילדים מאומצים תמיד חווים קשיים, אם אלה קשיים נוירולוגיים, לימודיים או רגשיים שבעצם מציבים בפני ההורים אתגר מאוד גדול , והם צריכים להתמודד עם הקושי הזה. הורים מאמצים צריכים המון הכלה והכוונה ולהיות מסוגלים לסבול את הקושי הזה".

     

    ההורים צריכים להיות מוכנים לאתגר הגדול שבאימוץ (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    ההורים צריכים להיות מוכנים לאתגר הגדול שבאימוץ(צילום: shutterstock)

    לא להתעלם מחייו הקודמים של הילד

    "על מנת להעשיר את החוויה המאמצת ולצמצם את הטראומה של הילד, מאוד חשוב שההורים המאמצים יכירו את החוויה שהילד עבר, וילוו את התהליך שהוא צריך לעבור כמעבר ממקום אחד לאחר ללא ניתוק, ללא הכחשה, הסתרה או מחיקת מוצאו או חייו הקודמים ולא משנה כמה זמן נמשכו", מבהירה וייס, "היכולת של הורים להתייחס לילד כמו שהוא, לצד היכולת להכיר וללמוד לאהוב - מאפשרות לילד להרגיש שייך וכך להסתגל היטב לסיטואציה המורכבת".

     

    לא רק המשפחה המאמצת, אלא הסביבה הרחבה יכולה אף היא להעניק לילד המאומץ רשתות תמיכה שיסייעו לו להתמודד ולמצוא את המקום שלו. כדוגמה מספר גולני על ילד מאומץ, בעל כישרון ציור יוצא דופן מצד אחד, וקושי בביטוי ורבלי מצד שני. הילד היה בדיכאון במשך השנים בעקבות האימוץ. 

     

    "בשלב מסוים נוצר חיבור מאוד חזק בין הילד לגורמים בתוך הקהילה", מתאר גולני, "בשלב הראשון הילד קיבל עבודה בפינת החי ביישוב בו הוא גר, הוא קיבל אחריות וזה עשה לו טוב. בשלב מתקדם יותר הוא עבר לעבוד במסגריה חקלאית, ובעצם הפך לבעל מקצוע ממדרגה ראשונה והיה לבעל מקצוע מוערך.

     

    "זהו ילד בעל יכולות גבוהות מאוד שלא היה יכול ללמוד בבית הספר, אז נתנו לו שיעורי עזר שהשלימו לו את הלימודים. כיום הוא במכינה להנדסאים ומכין את עצמו ללימודי הנדסאות באוניברסיטה", מחייך גולני, "הילד הצליח לצאת מהדיכאון העמוק לאחר שנים, בין השאר בזכות העובדה שהיישוב שבו הוא גר איפשר את הטיפול והיציאה שלו לעולם, למרות שההורים המאמצים לא יכלו לתת לו זאת. זה היה סוג של נטישה שנייה".

     

    "משפחה מאמצת זקוקה להכנה מאוד יסודית לפני האימוץ שכוללת תובנות לגבי המשמעת של האימוץ, והקשיים שעלולים להיות", מוסכים גולני, "בנוסף להכנה המוקדמת, גם אחרי שהילד מגיע למשפחה המאמצת, ההורים זקוקים לליווי ומעקב, במיוחד אם נוצרות סיטואציות חריגות של דיכאון, של חוסר התאמה בין הילד להורים, של קשיים התנהגותיים מאוד קשים שדורשים מההורים כל הזמן לשמור על גבולות ולהיות במקום של משטר הדוק כלפי הילד.

     

    "תפקיד ההורים הוא לבנות איכויות אישיות שיאפשרו להם לחבק את הילד מצד אחד, ומנגד, לשים לו גבולות ברורים. התהליך דורש בניית תשתית להתמודדות עבור ההורים המאמצים ועבור הילד באמצעות ייעוץ, ליווי, הדרכה הורית וקשר מערכתי, גם במוסדות החינוך וגם במשפחה המורחבת".

     

    ביום א' 27.12.15 בשעה 08:30 יתקיים במועדון קיבוץ מגן, כנס האימוץ השנתי ביוזמת ת.ל.מ. הכנס פתוח לקהל הרחב. לפרטים: 08-9982629 או 077-3191172

     



     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    ההורים המאמצים משקיעים רבות, ומאוכזבים לגלות שלילד יש בעיות קשות
    צילום: shutterstock
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים