נתיבי רוח לישראל | טורבינות רוח ומערכות סולריות: אולי תרצו טורבינה בחצר?

בעלים: דן ריטוב (32) וארז הסיון (32)

איפה: מושב אלמגור

ההתחלה: דן ריטוב הוא סוג של דון קישוט ישראלי, כזה שנלחם בטחנות רוח, או אם להיות יותר מדויק – למען תחנות רוח. ב־2009 הוא שמע שרשות החשמל מעוניינת להסדיר את נושא הפקת האנרגיה מטורבינות רוח ותאים וולטאיים (לוחות סולריים). הוא החליט ללכת על הטורבינות, "דווקא משום שכל השוק הלך על התאים". מהר מאוד הוא גילה שהביורוקרטיה תוקעת את הכל: "גילינו שכמות משרדי הממשלה שאנחנו צפויים לעבור דרכם, ולו בשביל לשים עמוד אחד שיפיק את הרוח, היא כמעט בלתי נגמרת". ב־2012 הוא ושותפו הקימו סוף־סוף את הטורבינה הראשונה בצפון רמת הגולן.

הרעיון: הטורבינות מיועדות לבתים צמודי קרקע עם כ־2 דונם לידם, באזורים עם רוח כמו רמת הגולן והגליל, הכרמל, יו"ש וצפון הנגב".

רגע של נחת: "הטורבינה הראשונה שהצלחנו להקים. לקח לנו שנתיים עד שהשגנו את כל האישורים הרגולטוריים".

הקהל: "כרגע החברה היא בשלב הבנייה והחזון לפני הפריצה הגדולה. עד היום הוקמו מעט טורבינות לאנשים פרטיים, אבל יש תזוזה בתחום של היתרי בנייה, ואנחנו מקווים ש־2016 תהיה שנת מפנה ונתחיל לראות יותר ויותר אנשים פרטיים שיש להם בחצר טורבינת רוח".

מי בעסק: כרגע רק ריטוב ושותפו הסיון, שהצטרף ב־2013. ריטוב: "ארז ואני הכרנו בתיכון. הוא עבד בעבר בחברה שהתקינה לוחות סולריים, וכשהיא נסגרה הוא החליט לחבור אליי. כרגע כשיש הזמנות אנחנו מתקינים את הטורבינות לבד. עברנו לשם זה הדרכה מסודרת בסקוטלנד, ואפשר להגיד שאנחנו ממש מומחים בזה".

האתגר: ב־2014 הנושא הוסדר בחקיקה, אולם החקיקה לא פתרה את שלל הבעיות הביורוקרטיות. ריטוב ממשיך לנסות לשנות את החקיקה, ובעוד שבועיים תיערך ישיבה של ועדת הכלכלה שתדון בנושא.

מה הסוד: "הייתי רוצה להגיד שטוב שאנחנו העסק היחיד בתחום, אבל דווקא הייתי רוצה שתהיה תחרות ושהעסק יתעורר".

מה באופק: "אנחנו מריצים היתרי בנייה לכמה פרויקטים בבעלותנו שייצרו חשמל, בשאיפה למכור אותו לחברת החשמל".