קבוצות תמיכה לחולות בסרטן שד גרורתי
אפשר לשאול בקבוצות האלה את כל השאלות הקשות והמטרידות נשים שחולות בסרטן שד גרורתי. למה הן כל כך חשובות לנשים, איפה ניתן למצוא אותן ומתי הן יוצאת מגבולות הרשת?
בשיתוף פייזר
כשמיכל כהן מלמד חלתה בסרטן שד גרורתי לפני כשמונה שנים, היא לא חשבה בכלל על כך שהיא זקוקה לקבוצת תמיכה. רק שנה אחר כך כשהיא הבינה שיש עוד נשים שעוברות את מה שהיא עוברת ומתמודדות עם המחלה - היא החליטה לחפש קבוצות כאלה שבהן תוכל לקבל כוחות.
הצעד הראשון שלה היה להגיע לקבוצת תמיכה של האגודה למלחמה בסרטן. "הקבוצה עוטפת אותך בכוח, והצעד הראשון הוא להודות שאת צריכה את הקבוצה, כי מי שחולה ויודעת שהיא חולה, עוברת טלטלה עצומה בחיים וגם אם אנחנו לא רוצות להודות בכך, לא תמיד יש לנו כוחות להתמודד עם כל מה שקורה לנו לבד", היא אומרת.
קיראו עוד במדור סרטן שד גרורתי
היא מספרת כי בשנים האחרונות חל שינוי עצום בזמינות של קבוצות התמיכה לנשים החולות. "היום יש המון קבוצות און ליין, בפייסבוק ובאתרים. זה כוח עצום וכל אישה יכולה להירשם ולקבל שם מידע אינפורמטיבי וכמובן המון המון תמיכה נפשית שזו המטרה העיקרית של הקבוצה".
כבר 3 שנים שהיא מנהלת את קבוצת התמיכה "גמאני חליתי בסרטן השד", שהקימה יחד עם אורטל דרי. "יש לנו בקבוצה 130 נשים בקבוצת סרטן השד הגרורתי שיכולות לשאול כל שאלה שעולה בדעתן. על הזוגיות, על הילדים, על העבודה, על הטיפולים ובעצם על הכל.
"בהתחלה הקבוצה שהיא כמובן סגורה רק למשתתפות, הייתה משותפת גם לחולות סרטן שד גרורתי וגם לחולות סרטן שד מקומי, אבל אז הבנתי שיש צורך אמיתי בקבוצה נפרדת. כי יש הבדל בין השניים. זה לא אותן התמודדויות ולא אותן שאלות.
"הרי יש הבדל בין אמא שצריכה לספר לילדים שלה שהיא תיאלץ לחיות עם סרטן שד כל החיים, לבין אמא שתסיים את הטיפול בעוד כמה חודשים ותחזור לחיים שלה".
"נשים מפחדות להודות שהן זקוקות לתמיכה"
כשנשים חולות והן מקישות בגוגל בחיפוש אחר קבוצת תמיכה, הן תגענה ברוב המקרים לקבוצה הגדולה - המשותפת. "במקרה כזה, אנחנו מהקבוצה הגרורתית כבר נאתר אותה. יש לנו גם קבוצות ואטסאפ שמחולקות לפי אזורים, ואז מתאפשרים גם פגישות.
"לפני חודשיים הצלחנו לעשות לראשונה מפגש פנים מול פנים שקראתי לו "יום שכולו טוב". הגיעו מעל 50 נשים והייתה התרגשות גדולה מאוד. בשאיפה שלי להצליח לעשות את זה פעם בחצי שנה.
"אני יודעת שנשים אוספות את הכוחות שלהן ומצליחות לומר איזה יום יפה היום כל יום, הפגישה עם נשים אחרות מחזקת אותן ומאפשרת להן לעבור את היום יום. להגיע לקבוצת תמיכה, גם פיזית, זה חלק מהמאמץ. יש נשים שקשה להן להגיע, אבל זה מכריח אותן להודות בכך שהן חולות".
היא מספרת כי העזרה והתמיכה יוצאת לא מעט גם מגבולות הרשת. "לפעמים נוצר מצב שאחת הנשים זקוקה לתרופה שלא כלולה בסל הבריאות. ההתגייסות מצד הנשים החברות בקבוצה היא מדהימה. וזה קורה גם, לדאבון הלב, כשיש מקרה מוות. כולנו הולכות ללוות את האישה בדרכה האחרונה. היחד הוא זה שמחזיק אותנו, ביחד זה כוח".
לפנייה לכתב/ת 
