כשהגשתי את 'יותר מזל משכל' הוריי החרימו אותי. הם ממש התביישו בזה. בגדול, הם צדקו

דני רופ, נשוי בשנית ואב לשלושה, נולד בשנת 1965 וגדל בירושלים. עד גיל 18 היה שחקן טניס פעיל ובהמשך שימש כמאמן במשך שמונה שנים. שירת בצה"ל כחזאי בחיל האוויר. ב־1989 הצטרף כחזאי לערוץ 1 ומילא את המשבצת בפעם הראשונה בתולדות הטלוויזיה הישראלית. עבר לערוץ 2 ב־1993, עבד בזכיינית טלעד ובהמשך בחברת החדשות מ־1995. הגיש במהלך השנים שעשועוני טלוויזיה, תוכניות בוקר, שידורי ספורט מהאולימפיאדה וגם הנחה את משדר קדם־האירוויזיון. בשנת 2005 עבר לערוץ 10, שם הוא משמש כחזאי גם בימים אלה. יועץ לחברת MUV אינטראקטיב שעוסקת בפיתוח טבעות שהופכות כל משטח למסך מגע.

מהו הזיכרון הכי מוקדם שלך?

"אף אחד במשפחה לא מאמין לי שאני באמת זוכר משהו מגיל כזה, אבל זה קרה בסביבות גיל שנתיים־שלוש: גרנו בירושלים ברחוב טשרניחובסקי. ההורים שלי השאירו אותי במיטת התינוק והלכו לשחק קלפים אצל השכנים, היו בטוחים שלא אתעורר. אבל כמובן שהתעוררתי, קראתי להם ואף אחד לא בא. טיפסתי מהמיטה והתחלתי לצעוק ולדפוק בדלת עד שהם הגיעו. מה שמדהים זה שבגלל הטראומה הזו, עד היום, מיליון שנה אחרי, אני זוכר בדיוק את המבנה של הבית הזה, בית שעזבנו כשהייתי בכיתה ג'".

מה הפחד הכי גדול שלך?

"כל מה שקשור למים. יש לי פחד עצום לעבור על גשר כשמתחת מים גועשים, כמו בבניאס נגיד. אם הגשר הוא מעץ ולמטה יש מים, אני באימה. לא יודע למה זה קורה. אני גם מאוד לא אוהב חושך".

על מה אתה מתחרט? רמז, מיקי חיימוביץ', 20 ס"מ.

"זו אכן הייתה שטות. אבל יש הסבר. כשהיינו בחדשות 2, מיקי חיימוביץ' אמרה לי איזה ערב שהיא רוצה להשאיר את הילד שלה בירושלים, לראות שלג. ואז לא ירד שלג ובשידור היא אמרה לי, 'דני, איפה ה־20 סנטימטר שהבטחת לי אתמול בלילה'. הייתה מבוכה באולפן ורצו דאחקות אצל אדיר מילר. אחרי הרבה שנים, בערוץ 10, היה אמור לרדת שלג ושוב זה לא קרה. יעקב אילון הגיש ומיקי הייתה בבית. מנהל הבמה אמר לי באותו יום שהוא נזכר בקטע שמיקי עשתה לי עם ה־20 סנטימטר. זה כנראה ישב לי במוח במקום אפל וכשיעקב אמר לי מה קרה, פלטתי בטמטומי 'מיקי שוב לא קיבלה את ה־20 סנטימטר שלה אתמול בלילה', והוספתי כחכוח בגרון. היה בלגן והטלפונים לא הפסיקו לצלצל ואיימו להשעות אותי, אבל הסתדר. עד היום, כשיש משהו עם 20 בשידור, אני תמיד משנה את זה ל־19 או 21 כדי לא להתחיל לצחוק".

איזה כוח־על היית רוצה?

"לשלוט במזג האוויר, לא רק לחזות אותו".

מה ההורים שלך לא הבינו לגביך?

"כשעברתי מערוץ 1 ל־2, הם לא הבינו למה אני עוזב חממה שנותנת לי משכורת קבועה של 1,700 שקל בחודש ולוקח סיכון לעבוד כפרילנס בערוץ חדש, שלא ברור מה יהיה איתו. הם פשוט החרימו אותי איזו תקופה. הגשתי אז שעשועון בשם 'יותר מזל משכל' והם ממש התביישו בזה והיו באנטי עליי. בגדול, הם צדקו, אבל בטלעד לא הייתה לי ממש ברירה".

מה ההישג הכי גדול שלך לדעתך?

"מקצועית, זה שאני מצליח לשרוד כל כך הרבה שנים בתחום המטורף שנקרא תקשורת. לא איבדתי את הראש. הציעו לי פעם לככב בסרט 'נשיקה במצ"ח' בתפקיד שעשה שרון אלכסנדר. זו הייתה הצעה מפתה כספית אבל אמרתי לא, כי אני לא שחקן. ועוד דבר, ב־1996 זכיתי במקום הראשון בעולם בהגשת מזג אוויר בטלוויזיה מבין 120 תחנות טלוויזיה מ־90 מדינות. זה כמו האוסקר של המקצוע הזה. במישור האישי, ההישג הגדול היה לשמור על משפחה מאוחדת בתוך המקצוע הזה".

מה הג'וב הכי גרוע שהיה לך?

"למדתי מינהל עסקים ומינהל בתי מלון. עברתי הכשרה בהייאט ירושלים והחלטתי שאני רוצה ללמוד הכל מלמטה. נכנסתי למטבח ושם נתנו לי לקלף לשונות של פרות. זה היה מזעזע. אתה שם את הלשונות בתוך מים רותחים וזה שורף לך את היד. עשיתי המון דברים, אבל בזה סבלתי מאוד".

איזו עצה היית נותן לדני רופ בן ה־16?

"לא להתחתן מהר. התחתנתי מוקדם מדי, בגיל 26. לא הייתי בשל מספיק ולא ידעתי מה אני עושה, הייתי במרוץ אחרי הקריירה. העצה השנייה: תפתח עור של פיל ותעבוד יותר עם השכל ופחות עם הרגש, זה יעזור לך בחיים. אני נפגע לא מעט מאנשים כי אני מאוד מאמין להם, מאוד נותן ואז לא מקבל בחזרה. הצד השני מנצל אותך. הייתי רוצה שהרגש יישאר בבית".

מי היה משחק בדמותך בסרט על חייך?

"הבת שלי, מאי רופ. היא בת 23 ולומדת כבר שנה שנייה בבית הספר למשחק של יורם לוינשטיין".

מתי היית הכי קרוב למוות?

"היו כמה אירועי סקי שבהם חשבתי שזה הסוף. אבל לפני חודש וחצי היה משהו יותר גרוע. נסעתי עם צוות הפקה לאוגנדה ואתיופיה כדי לצלם סדרה לערוץ 20 שנקראת 'יהודי עולמי' עם הרב אליהו בירנבוים. בדרך לאוגנדה, אחרי שהזהירו אותנו לא לנסוע בלילה, הלכנו לאיבוד עם הנהג. הוא עשה סיבוב באמצע הכביש ופתאום נצמד אלינו ג'יפ. חמישה חיילים חמושים בקלצ'ניקובים קפצו על הג'יפ ודחפו את הקנים מול הפרצופים שלנו. עבר לי סרט בראש שהם פשוט מעלימים אותנו עכשיו. הנהג לקח אותם הצידה, נתן להם קצת כסף והם הלכו. אלה היו רגעי אימה ארוכים".

מה התסרוקת הכי גרועה שהייתה לך?

"בילדות וקצת בנעורים הסתפרתי כמו אלי אוחנה, עם שביל כזה, ושיער מאחורה עם שוונצים. משהו נורא. היום אני לא יכול לראות את התמונות האלה".

האם יש לך כישרון מפתיע?

"אני מקוטלג כל כך עם מזג אוויר שברגע שאני עושה משהו אחר, זה נראה כמו כישרון מפתיע. אני יכול לדבר עם אנשים על פוליטיקה ואומרים לי, 'אה, יש לו דעות. מדהים'. אבל יש משהו, אני מנגן על השיניים, מעין מומחיות כזו שפיתחתי. אני יכול גם לדובב. בכלל, אני יכול לעשות הרבה דברים. מרגיש קצת מבוזבז".

מתי בכית לאחרונה?

"הילדים מביאים אותי לדמעות בקלות. זה קורה כשאני רואה את הבת שלי בהצגה, או את הבן החייל באחד הטקסים שלו או כשהבן הקטן משחק טניס. אגב, בני החייל הוא גם חזאי".

מאיזה הרגל היית רוצה להיפטר?

"אכילת ציפורניים. לא זוכר מתי אי פעם גזרתי ציפורניים בידיים. אני אפילו כבר לא שם לב לזה".

מה יהיה כתוב על המצבה שלך?

"Every Where You Go, Always Take The Weather With You"