מקרצפות את הטיימס סקוור

בערך 350 אלף איש עוברים בטיימס סקוור בכל יום, ובטווח של עשרה רחובות כל אחד מהם שומע בסביבות 100 שפות שונות, מבלי שאפילו ישים לב.

צריך אומץ כדי לפתוח במקום הסואן הזה, אולי הכי סואן בעולם, חנות של סבונים ונרות, ממש בין עשרות מרכזי הג'אנק פוד, מלכודות התיירים, בתי הכלבו הענקיים והאנשים המוזרים שמטרידים אותך על הדרך.

אבל הסניף החדש של "ללין", רשת הסבונים והנרות הישראלית של רויטל לוי־צוברי ומירב כהן, נראה כל כך שונה וממש מזמין ביקור.

הסניף השתכן, לא פחות ולא יותר, מתחת למלון מריוט בטיימס סקוור. חנות לבנה, מאירת עיניים, שבמרכזה כיור גדול ואנשים שיוצאים מהסאבוויי מוזמנים להיכנס ולרחוץ ידיים בפילינג, ואחר כך אולי גם לקנות סבון, קרם גוף או קרם ידיים.

בשבועיים הראשונים אחרי פתיחת החנות היו שם לוי־צוברי וכהן מדי יום, עד השעות הקטנות, חגרו סינרים וצבטו זו את זו כדי להיות בטוחות שזה לא חלום ושאף אחד לא היפנט אותן.

"זה היה כמו אמן שבא להופעה והקהל שר איתו", מספרת לוי־צוברי, "להיות פה ולראות אנשים נכנסים, מצלמים, קונים את הדברים שייצרנו במו ידינו, זו הרגשה שאי־אפשר לתאר".

"הרגשנו כאילו היינו שוב בחנות הראשונה שלנו בכיכר המדינה", אומרת כהן, "כשרק התחלנו לא היו לנו עובדים. אנחנו היינו מקבלות את כל מי שנכנס ומובילות אותו לפילינג. עכשיו עשינו את אותו הדבר כאן. התחלקנו במשמרות עד אחת בלילה וכל מי שנכנס השפרצנו עליו ריחות והבאנו אותו לכיור. בסוף היום את מתה מעייפות ועדיין לא נרדמת מההתרגשות".

זה חתיכת סיכון להשקיע בחנות בטיימס סקוור.

לוי־צוברי: "זה באמת הימור כלכלי גדול, אבל אנחנו לא מרגישות שזה סיכון כי אין לנו ספק שנצליח. לא רצינו לצאת החוצה סתם, רצינו לבוא ולבדוק את עצמנו במקום הכי מרכזי בעולם. כל מה שעשינו מתחילת הדרך היה סיכון כלכלי, אבל כזה שלרגע לא היה לנו ספק שהוא מוצדק".

הסיפור של החנות במרכז העולם התחיל ב־1999 כשהשתיים, בנות דודות, נפגשו במקרה ברחוב בתל־אביב. "אמא שלי ואבא של מירב ז"ל אחים והיינו קרובות מילדות", אומרת רויטל, "יום אחד נפגשנו בשינקין והחלטנו לשבת לכוס קפה ב'אורנה ואלה'. מירב אמרה 'בואי נפתח יחד עסק של נרות וסבונים'. זהו, ככה זה התחיל. מצאנו חנות בכיכר המדינה ושכרנו אותה עוד לפני שידענו איך נקרא לה, איך היא תיראה, מה בדיוק נמכור. הייתה לנו תחושת בטן והלכנו איתה. בהתחלה לא חשבנו על זה אפילו במונחים של למכור, או לעשות כסף. רק רצינו לפזר את הפינוקים שאנחנו אוהבות בחיים הפרטיים שלנו. אחרי עשרה חודשים פתחנו עוד שתי חנויות די במקביל ופתאום נהיה בום כזה והמדפים התרוקנו".

בשנת 2007 חברו השתיים להראל ויזל מ"פוקס", והפכו מרשת של 14 חנויות לרשת של 120 חנויות כיום. החנות בטיימס סקוור היא כמובן רגע השיא של בנות־הדוד, אבל כשמדברים איתן מבינים שהן לגמרי מאמינות כי טיימס סקוור הוא זה שמרוויח מהעובדה שהן פתחו שם חנות.

"בניו־יורק יש הכל מכל, ועכשיו גם אנחנו כאן. מהיום הראשון האמנו שכל העולם צריך להכיר וליהנות מהמוצרים שלנו. זו האמונה כבר 16 שנה ועד היום היא אף פעם לא איכזבה אותנו".