שאמא של אולגה פרידמן הייתה בהיריון מתקדם, ניגש אליה בעלה, המיליונר היהודי־אוקראיני אולג פרידמן, וביקש שתבטיח לו לעשות הכל כדי להגשים את החלום שלו: שבתו הבכורה תהפוך לטניסאית מקצוענית מצליחה. כשאולגה הייתה בת חמש החליטה האם, נטליה, שהגיע הזמן להתחיל לקיים את ההבטחה.
"היא לקחה אותי למגרש הטניס בפעם הראשונה והתחלתי להתאמן, בהתחלה רק לצורך הנאה", נזכרת פרידמן בראיון מקיף ראשון לעיתון ישראלי. "זמן קצר אחרי שהתחלתי לשחק טניס, ההורים שלי הבינו שאני עושה עבודה טובה והחליטו שצריך לעבור לאימונים קצת יותר רציניים. ואז הם שכרו לי מאמן אישי כדי לסייע לי להתקדם".
17 שנים וחודשיים לאחר שאבא אולג העז לחלום, ההבטחה מומשה בגדול ואולגה פרידמן עשתה צעד נוסף בדרך למעלה: לפני כשבועיים, בסיומו של משחק קליל שארך 47 דקות בלבד, היא הוכתרה לאלופת ישראל בטניס, תוך שהיא גוברת על האלופה הקודמת יוליה גלושקו בת ה־25, שממוקמת כ־150 שלבים לפניה בדירוג העולמי (מקום 127 לגלושקו מול 276 לפרידמן). בכירי הטניס בארץ לא הופתעו מהזכייה. כבר כמה שנים שהם עוקבים אחרי ההתקדמות של פרידמן, במטרה מוצהרת להפוך אותה ליורשת המוכתרת של שחר פאר, שמתקרבת במהירות לפרישה.
לפרידמן יש אזרחות כפולה, אוקראינית וישראלית. מרכז החיים של המשפחה הוא בקייב, אך היא מגיעה לביקורים תדירים בישראל ומחזיקה בה דירה. פרידמן מאוד מחוברת ליהדות שלה. היא עונדת שרשרת עם תליון מגן דוד, המשפחה חוגגת את החגים היהודיים, ובמהלך "צוק איתן" היא פירסמה באינסטגרם שלה תמונה של ילד המחזיק בבלון עם דגל ישראל וצירפה את הכיתוב: "מתפללת בעבור ישראל".
פרידמן בהחלט מודעת לגודל ההישג, כמו גם לכובד הציפיות ממנה. אחרי שקיבלה את גביע האליפות בטקס חגיגי במרכז הטניס ברמת־השרון יחד עם דודי סלע, שזכה בתואר האליפות לגברים, היא כתבה באינסטגרם שלה: "נחמד לשנות משהו בהיסטוריה".
איך התכוננת לקראת אליפות ישראל?
"אני בעצמי הצעתי לצוות שלי לעשות את ההכנות לעונה בישראל, פשוט בגלל שאני אוהבת להיות בארץ. המאמנים הסכימו, והתחלנו להתכונן בישראל לעונת 2016. הדבר הכי חשוב היה לעבוד על הכושר הגופני שלי לקראת התחרות".
הופתעת מהזכייה בתואר הישראלי?
"כשאני משחקת בטורניר כלשהו אני תמיד שואפת לנצח. ציפיתי למשחק קשה בגמר, אבל יוליה לא הייתה בשיאה, ועשיתי את המקסימום שיכולתי. הדבר הכי חשוב מבחינתי זה לשמור על הפוקוס שלי ועל רמת אינטנסיביות גבוהה. מה שבטוח, הייתי מאוד גאה ושמחה כשזכיתי בתואר".
עד כמה גלושקו הייתה מופתעת מההפסד שלה?
"לא דיברנו יותר מדי. היא שחקנית נהדרת והבכירה מבין הישראליות ויש לה הרבה ניסיון. היא הייתה מדורגת במאייה הראשונה, אבל לרוע מזלה נפצעה והתקשתה לשמור על הדירוג שלה. אני משוכנעת שהיא עוד תחזור".
לאן את שואפת להגיע?
"המטרה שלי היא להיות בין מאה הטובות בעולם בסוף השנה הבאה. עוד קודם, במאי 2016, אני מקווה להגיע למוקדמות הרולאן גארוס בפריז. זה יהיה הגראנד סלאם הראשון שלי".
איכות של כוכבת
מהרגע הראשון שעלתה על מגרש טניס, פרידמן הפגינה כישרון חריג ולא הפסיקה להתקדם. היא זכתה באליפות אירופה לנוער עד גיל 14 ושנה אחר כך כבר נחשבה לאחת מ־12 טניסאיות הנוער הטובות בעולם. "הקריירה שלי התפתחה די מהר, והפכתי לאחת מהשחקניות הטובות ביותר עד גיל 14 באירופה", היא מאשרת. אחרי ההצלחה המטאורית בסבב הנוער, פרידמן החליטה להקדים את הכניסה לטורנירי הבוגרות, ובשלוש השנים האחרונות שיחקה בטורנירים קטנים בסבב, כאלה שסכום הפרסים בהם קטן מ־100 אלף דולר. הכניסה המוקדמת שלה לסבב הבוגרות נועדה לאותת שהיא רואה את עצמה כמי שמסוגלת להתמודד מול הטובות בעולם.
לפרידמן יש צוות מקצועי שאפשר רק להתקנא בו. המנהל האישי שלה הוא סוכן השחקנים אלון חכשורי, שבין השאר ניהל את הקריירה של נובאק ג'וקוביץ', הסרבי המדורג ראשון בעולם, כמו גם של האחים הטניסאים הרוסים מאראט ודינארה סאפין. מאמן הכושר שלה הוא רונן בגה, גם הוא אימן בעבר את ג'וקוביץ', ומאמנה האישי הוא הבלגי אלן דה־ווס, שיש לו מוניטין מעולים בסבב. "יש לי את הצוות הכי טוב בעולם. אני חושבת שכל טניסאי אחר יכול לקוות שיהיו לו יחסים כאלה עם האנשים שעובדים איתו", היא אומרת.
"לאולגה יש שלושה דברים שמייחדים אותה. היא מאוד כריזמטית, קולית ואטרקטיבית במשחק שלה", אומר הסוכן והמנהל האישי חכשורי. "היא עובדת קשה מאוד, ואני רואה בה אחת שמסוגלת להגיע בעתיד לרשימת עשר הטניסאיות הטובות בעולם. המפתח מבחינתה זה לשמור על יציבות. היא ספורטאית חזקה מנטלית. נוכחתי בזה בשנה שעברה: היו לה הרבה פציעות, וספורטאים נמדדים ברגעים של קושי. יש לה איכות של כוכבת. אני בקלות יכול לראות אותה מתמודדת על תוארי גראנד סלאם. יש לה אישיות נפלאה והיא אדם מדהים. כל מאמן שעבד איתה עד עכשיו התרשם ממנה מאוד והאמין בה".
קפטנית נבחרת הנשים, ציפי אובזילר, מוסיפה: "אולגה היא שחקנית כישרונית מאוד שמכה את הכדור בעוצמות. היא מתקדמת בקביעות במשך הזמן, ויש פה חומר ברור לטופ העולמי. העוצמות הגבוהות של החבטות שלה מייחדות אותה, יחד עם יכולת דיוק גבוהה מאוד. אם היא תחליט להצטרף אלינו ולשחק בנבחרת ישראל, נזכה בשחקנית ברמה גבוהה, אבל כרגע זה עדיין לא רלוונטי".
בישראל אין הרבה טניסאיות ברמתה של פרידמן. כדי שהיא תוכל לייצג את המדינה בתחרויות בינלאומיות, היא תצטרך לוותר על האפשות לשחק במדי נבחרת אוקראינה, מולדתה. עד כה היא לא זומנה למשחקי נבחרת אוקראינה, מדינה עם עתודת טניס גדולה שבה היא מדורגת רק עשירית בין הנשים, כך שבינתיים הדילמה נחסכה ממנה. אבל אם היא תמשיך להתקדם בסבב העולמי, אין ספק שהזימון יגיע. "הטניס שם מצוין", היא אומרת כשהיא נדרשת לשאלה בדבר סיכוייה להגיע לנבחרת אוקראינה. "יש שם שלוש שחקניות בין מאה הטובות בעולם".
בחודשים האחרונים פנו ראשי ענף הטניס בישראל למשפחתה בהצעה שהיא תייצג אותנו. בינתיים, בני המשפחה לא נתנו את הסכמתם. הסיבה העיקרית, אומרים מקורבים, קשורה להשלכות האפשריות של זיהוי כזה, שעלולות לפגוע בהמשך הקריירה של פרידמן: הפגנות בטורנירים ברחבי העולם, בעיות בקבלת ויזות לתחרויות שמתקיימות במדינות ערביות כמו דובאי — שם שיחקה פרידמן לפני כמה שבועות עם הדרכון האוקראיני שלה.
"מאז שהתוודענו אליה ולהישגים שלה, אנחנו מנסים להביא לכך שאולגה תשחק תחת דגל ישראל ותשחק גם בנבחרת ישראל", מאשר מנכ"ל איגוד הטניס, שלמה גליקשטיין. "הצענו לה שהיא תתאמן ותחיה פה יותר. אפילו הגשנו לה הסכם תמיכה שכולל גם הטבות כספיות, למרות שהעניין הכספי פחות קריטי במקרה שלה. קיווינו להביא למצב שהיא תשהה כאן משהו כמו חודשיים־שלושה בשנה, הרי המשפחה שלה מאוד אוהבת את ישראל ומגיעה לפה לעיתים קרובות. מהשיחות עם אבא שלה הבנו שזה קשור למצב המדיני ולמעמדה של ישראל בעולם. דיברנו רבות עם האבא וניסינו לשכנע, ואנחנו מחכים בסבלנות. כרגע הדברים עדיין לא מתגלגלים בכיוון החיובי, אבל הדבר הכי חשוב זה שהיא מרגישה פה בבית. מעבר לזה שהיא שחקנית מצוינת, היא בחורה נהדרת".
חכשורי הוא הצינור בין הפנטזיות של האיגוד הישראלי לרצונות הוריה של פרידמן. "אולגה מאוד נרגשת לשחק עבור ישראל. שוחחתי עם ההורים בנושא, אמרתי להם מראש שאני לא אובייקטיבי, כי החלום שלי הוא לראות אחת כמוה מייצגת את ישראל", הוא אומר. "ההורים אמרו שהם רוצים עוד זמן. מבחינתם, לעבור לייצג מדינה אחרת זה צעד גדול. אולגה עצמה רוצה לייצג את ישראל, ההורים מעדיפים לתת זמן עד שיגיעו להחלטה סופית בנושא. אבא שלה מבין שמדובר בהחלטה משמעותית לקריירה של הבת שלו. אולגה מרגישה בישראל בבית, יש לה פה הרבה חברים, היא נהנית להיות פה. יש לה הורים מדהימים שתומכים בה, ואני מאמין שהזמן יעשה את שלו".
כך או כך, בקרוב מאוד, אחרי שתחגוג 18, פרידמן תוכל להחליט בעצמה את מי היא רוצה לייצג. "אני אוהבת את ישראל, אוהבת להיות בה ומחשיבה את עצמי ישראלית", היא מצהירה. "נכון לעכשיו אני קטינה, אז ההחלטה היא של ההורים שלי. אני מאוד רוצה להגיע לפה ולייצג את ישראל ולשחק בנבחרת הפדרציה, ואני מאמינה שזה יקרה בסופו של דבר".
איך את מסבירה את הקשר שלך לישראל?
"המדינה הראשונה שהגעתי אליה מחוץ לאוקראינה הייתה ישראל. בגיל תשעה חודשים ביקרתי פה בפעם הראשונה. לאבא שלי יש אזרחות ישראלית, אז אני הכי ישראלית".
אמא ואני
פרידמן כבר סיימה את התיכון באוקראינה, כך שהיא יכולה להתמקד בקריירת הטניס שלה בלי הסחות דעת כמו מבחנים ומסיבות כיתה. היא קמה מוקדם בבוקר, מתחילה את היום באימון בחדר הכושר, ואז עוברת למגרש הטניס. אחר הצהריים יש לה אימון טניס נוסף. "אני משתדלת להתאמן לפחות חמש שעות ביום", היא אומרת.
חלק ניכר מזמנה מבלה פרידמן בטיסות בין טורנירים ברחבי העולם. כמעט תמיד מלווה אותה האם נטליה. זו פרקטיקה מקובלת בסבב העולמי, שלא פעם מחייבת הורים של כישרונות טניס בגיל הנעורים להקדיש את חייהם לקריירה של ילדיהם. "לחיות מחוץ לבית תקופה ארוכה כל שנה, לנסוע לטורנירים מקצועניים — זה חלק מהעבודה שלי", אומרת פרידמן. "אני בקשר נהדר עם ההורים שלי, שניהם תומכים בי מאוד, לא יכולתי לבקש יותר מזה. יש לי מזל גדול שאמא שלי מלווה אותי, מספקת לי חברה כדי שלא אסבול בדידות. אבל ברור שאני מתגעגעת לכל המשפחה שלי כשאני נמצאת בחו"ל תקופות ארוכות".
ההורים שלך לא היו באצטדיון ברמת־השרון ולא ראו אותך לוקחת את תואר אלופת ישראל.
"טוב, ישראל הרי היא כמו בית. חוץ מזה, סבא וסבתא שלי צפו בי מהיציע ותמכו בי לאורך כל האליפות".
הרבה טניסאיות בגילך בוחרות לעזוב את הבית ולהתאמן באקדמיות מיוחדות ברחבי העולם. את בחרת לא לעשות את זה.
"מעולם לא התאמנתי באקדמיות. אני מאמינה שכשאתה רוצה להשיג משהו, אתה צריך שיהיה לך המאמן האישי שלך, שמתכנן רק עבורך ומתאים את הליך העבודה במיוחד בשבילך, יודע מה נכון ומה לא נכון. מבחינתי זה עדיף על עבודה עם עשרות מורים באקדמיה".
בטניס הנשים מרבים להתעסק בחזות החיצונית של השחקניות, וכבר כינו אותך "שראפובה היהודייה".
"נחמד להיות מושווית לשחקנית צמרת ברמתה, אבל אני לא אוהבת את זה יותר מדי ואני גם לא חושבת שאני נראית כמוה. זה נכון שכמו שראפובה, גם אני נחשבת אגרסיבית מהקו האחורי, אבל אני מעדיפה להיות אני עצמי ושלא ישוו אותי לאף טניסאית אחרת".
מי מהטניסאים הבינלאומיים נותן לך השראה?
"אני מאוד אוהבת את רוג'ר פדרר ואת סרינה וויליאמס. סרינה היא המודל שלי בין הטניסאיות. שניהם נותנים לי השראה גדולה".
מה עם שחר פאר, הטניסאית הישראלית שהגיעה הכי גבוה בעולם?
"אני מתאמנת להיות השחקנית הכי טובה שאני יכולה ואני צריכה להתקדם צעד אחר צעד, לפתח את היכולות שלי ולהתמקד במשחק שלי. מה ששחר פאר השיגה בקריירה שלה זה נהדר, אבל אני צריכה להסתכל על עצמי ולא להשוות את עצמי לאחרות".
על פי חוקי איגוד הטניס הבינלאומי, כמי שבחרה לעזוב את סבב הנוער ולהצטרף לבוגרות, פרידמן מוגבלת לשחק ב־16 טורנירים בעונה — שתיפתח רשמית בשבוע הבא. במהלך חודש ינואר היא תשתתף בשני טורנירים על חימר שיתקיימו בארה"ב. פרידמן מאמינה שהיא קיבלה החלטה נכונה כשהצטרפה לסבב הבוגרות בשלב כה מוקדם בקריירה שלה. "החלום שלי הוא להפוך לשחקנית בצמרת העולמית והרגשתי שזה הזמן הנכון, מבחינתי, לעבור ולשחק בסבב המקצועני. משחקים בבוגרות הם גם אתגר מקצועי וגם מאפשרים לי להוכיח יסודות עקביים במשחק שלי. בחרתי לפתוח את העונה בשני טורנירי אתגר בארה"ב, ולאחר מכן אמשיך על פי התוצאות. אני מאמינה שההצלחה שלי תימשך עם אותה רמת התלהבות וכבר השנה אכנס לדירוג מאה הטובות בעולם".
עם כל הנסיעות, התחרויות ומשטר האימונים הקשה, את לא מרגישה שבעצם החמצת את הילדות שלך?
"אני מאוד מחויבת לטניס, משחקת מתוך תשוקה ובהתלהבות רבה. מאז שהייתי ילדה היה לי חלום להצליח כטניסאית מקצוענית. אז ברור שאני צריכה להקריב כמה דברים. נכון שאני עובדת מאוד קשה, אבל אני אוהבת את האתגרים ולא מרגישה לרגע שהחמצתי משהו מהילדות הנפלאה שלי". •
