מה סמכות בית הדין הרבני לגבי מזונות ילדים?

עד היום היה ידוע שבהיעדר הסכמה, הדיינים לא מוסמכים לדון במזונות ילדים. אך לאחרונה נראה כי עמדה זו שונתה בפסיקה של בית המשפט העליון

עו"ד טלי ברמן-טלפורסם: 31.12.15 , 23:01

(צילום: גיל יוחנן)

חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין) קובע כי לדיינים יש סמכות לדון בכל העניינים שאותם כורך צד לתביעת גירושין, לרבות מזונות אישה וילדי בני הזוג. עם זאת, בשורה של פסקי דין קבע בית המשפט העליון כי משמעות סעיף זה היא לכל היותר סמכות בית הדין לדון בתביעות השבת הוצאות בגין מזונות ילדים, ולא תביעה עצמאית וראשונית למזונות ילדים.

בהתאם לכך, במשך שנים היה ידוע כי בהיעדר הסכמה בין הצדדים, סוגיית מזונות ילדים לא מתבררת בבית הדין הרבני. גם במקרה שבו צד אחד פתח בהליכי גירושין בבית הדין הרבני וכרך בהם את יתר ענייני בני הזוג – מזונות אישה, רכוש ומשמורת – ברור היה כי את מזונות הילדים יוכל הצד השני לתבוע בבית המשפט לענייני משפחה.

אבל נראה כי בחודשים האחרונים הלכה זו שונתה כליל על ידי בית המשפט העליון. לפני כשבועיים פרסם בית הדין הרבני האזורי בחיפה פסק דין (תיק מס' 1048776/4) שבו נדונה תביעת גירושין של גבר, שכרך אליה בין היתר את מזונות הילדה.

במועד מאוחר יותר הגישה האישה תביעת מזונות ילדים בבית המשפט למשפחה וטענה שמזונות ילדים אינם ניתנים לכריכה בבית הדין הרבני. אבל בית הדין הרבני שלל מכל וכל את טיעוניה וביסס את סמכותו לדון בתביעת מזונות הילדים לנוכח פסיקות בג"ץ מן התקופה האחרונה, שאותן אסקור כאן בקצרה.

אינדיקציה לשינוי המגמה

בבג"ץ 6929/10 נידון עניינם של בני זוג שאישרו הסכם גירושים בפני בית הדין הרבני ובמסגרתו נכללו גם מזונות הילדים. לאחר תקופה מסוימת הגיש האב תביעה להפחתת מזונות בבית הדין הרבני, בטענה שיש לו סמכות נמשכת לדון בנושא. העליון פסק כי במקרה שבו בית הדין רק אישר את הסכם הגירושים, ולא דן במזונות הילדים לגופו של עניין, הרי שאין לו סמכות נמשכת לדון בהפחתת המזונות.

מאבק

די למלחמה בין בתי משפט לבתי הדין הרבניים

מערכת PsakDin

סכסוכים משפחתיים רשאים להגיע לכל אחת משתי הערכאות, ובני זוג מנצלים זאת כדי להילחם. כשרת משפטים ניסתה ציפי לבני לשים לזה סוף

די למלחמה בין בתי משפט לבתי הדין הרבניים

כחלק מפסיקה זו שינה העליון כבדרך אגב את ההלכה הידועה בנוגע לסמכותו הראשונית של בית הדין הרבני לדון במזונות ילדים. על פי פסק דין זה, הסמכות לדון במזונות הילדים נתונה לבתי הדין הרבניים בשני מצבים: במקרים שבהם עניין המזונות נכרך כדין בתביעת גירושים, או כשהצדדים מסכימים ביניהם להתדיין בעניין מזונות הילדים בבית הדין.

קביעה זו כאמור הפוכה להלכות הידועות שלפיהן לא ניתן לכרוך כלל תביעת מזונות ילדים בתביעה המוגשת לבית הדין הרבני.

בהמשך קבע העליון בבג"ץ 5933/14 פסיקה "משלימה" למהלך ביסוס הסמכות של בית הדין הרבני לדון במזונות ילדים, זאת במסגרת תביעת גירושים שהגיש בעל ואליה כרך את מזונות בנו הקטין. לאחר כמה דיונים בבית הדין הרבני הגישה האישה תביעת מזונות בשמו של הקטין בבית המשפט לענייני משפחה. העניין הגיע לפתחו של בג"ץ, שפסק כי ככל שתביעת הגירושים היא תביעה כנה, וכריכת מזונות הילדים אף היא כנה, הסמכות לדון במזונות הילדים נתונה לבית הדין הרבני.

תביעת גירושין כנה פירושה תביעה שהוגשה מתוך כוונה אמיתית להתגרש, ולא על מנת למנוע מהצד השני להגיש תביעת מזונות בבית המשפט האזרחי.

אילוסטרציה (צילום: shutterstock )

על פסיקה זו הוגשה בקשה לדיון נוסף בבית המשפט העליון (דנג"צ 6454/14). הבקשה נדחתה, אולם בנימוקי הדחייה פירט הנשיא (בדימוס) אשר גרוניס את משנתו שלפיה לטעמו לא מדובר בהלכה חדשה. כריכת מזונות ילדים בבית הדין הרבני אפשרית, והדבר אינו מונע הגשת תביעה עצמאית לבית המשפט במקרה הצורך לאחר שמסתיים ההליך בבית הדין הרבני, בהתאם לתנאים מסוימים. בית המשפט הוסיף ופסק כי כריכת מזונות הילדים בבית הדין הרבני היא למעשה תביעת השבת הוצאות שבהן נושא אחד מבני הזוג בקשר לגידול הילדים.

האם התביעה כנה?

החלטה זו הותירה רבים מבולבלים באשר להלכה התקפה. לפני כחודשיים פורסם פסק דין של בית המשפט העליון (בג"ץ 787/14), שבו נפסק כי מקום שבו תביעת הגירושים אינה כנה, ומזונות הילדים אינם נכרכים כדין לתביעת הגירושים, הסמכות לדון במזונות הילדים אינה מסורה לבית הדין.

הנה כי כן, מפסיקה זו משתמע כי אם מזונות הילדים נכרכים כדין ותביעת הגירושין כנה, בית הדין כן מוסמך לדון במזונות הקטינים.

המגמה המסתמנת היא שבית הדין מוסמך לדון במזונות ילדים ולמסקנה זו הגיעו גם בתי הדין הרבניים. כך למשל, בפסק הדין של בית הדין האזורי בחיפה (תיק 1048776/4), נפסק כי כאשר הרבני דן בעניין מזונות הילדים, בין אם מכוח כריכת מזונות הילדים ובין אם מכוח השבת כספי מזונות עבר, אין לבית המשפט לענייני משפחה סמכות להתערב ולדון בתביעת מזונות עצמאית של ילדים, כל עוד לא הוכח בבירור כי עניינם של הקטינים נפגע בבית הדין הרבני לאחר סיום ההליכים בבית הדין הרבני.

על פסק הדין טרם הוגש ערעור לבית הדין הרבני הגדול (הליך הקודם להגשת בג"ץ), ולכן הפסיקה עדיין אינה סופית. עם זאת, נראה כי המגמה ברורה: אדם המגיש תביעת גירושים לבית הדין הרבני, רשאי לכרוך במסגרתה גם את מזונות הילדים.