שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    כמה עולה האוויר שאנחנו נושמים?
    לפי דיווחי המשרד להגנת הסביבה, הסטת היצור של חשמל מפחם לגז בהיקף כולל של כ-3% בלבד תימנע תמותה מוקדמת של כ-25 בני אדם בשנה ותוביל לחיסכון כלכלי למשק בעלות חיצונית של כ-240 מיליוני שקל. דרך אגב, עלייה במחיר של כ-1.5% לקילוואט-שעה, מוערכת בעלות של כ-100 מיליון שקלים לשנה. מה שנשאר עתה הוא רק לעשות את החשבון

    באיחור רב ומאוד לא אופנתי, הודיע השבוע שר האנרגיה, חה"כ ד"ר יובל שטייניץ, על הפחתה של 15% בשימוש בפחם לייצור חשמל בשנת 2016 יחסית לשנת 2015, במטרה להקטין את זיהום האוויר. צעד זה מיישר קו עם הדרישה שהציב המשרד להגנת הסביבה לחברת החשמל לפני כשבועיים, לצמצם את השימוש בפחם בתחנת הכוח הממוקמת בחדרה ולהגדיל את השימוש בגז טבעי. יחד עם זאת, ההערכה של משרד האנרגיה היא שהשינוי יוביל לעליה של כ-1.5% בתעריף החשמל, בשל העלויות הגבוהות יותר של הגז. אולם השאלה שצריכה להישאל היא מה ההוצאות העקיפות שאנחנו משלמים על החשמל שאנחנו צורכים, ומה החיסכון הכלכלי הטמון בהפחתת השימוש בפחם?

     

    משק החשמל הוא המקור המרכזי לזיהום האוויר בישראל, ותחנות הכוח הפחמיות תורמות כ-80% מזיהום זה. בשנים האחרונות הפחם מהוה כ-60% מתמהיל הדלקים לייצור חשמל בארץ, כאשר את היתרה מספק הגז הטבעי (לשם השוואה בשנת 2012 הגז הטבעי היווה רק כ-15% מתמהיל הדלקים לייצור חשמל). זיהום האוויר הנפלט משרפה של גז טבעי נמוך בהרבה מזה שנפלט בשרפה של פחם, כפי שניתן לראות בטבלה. למשל, כמות החלקיקים שנפלטים לאוויר בשרפה של גז טבעי נמוכה בכ-70% ובפליטת גזי החממה יורדת בכ-50%. הפחתה משמעותית יותר של מעל ל-90% ניתן לראות בפליטות של תחמוצות גופרית וחנקן. לבסוף, המעבר מפחם לגז טבעי הוא גם מנוף עיקרי למימוש התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה, תוכנית שהוצגה זה עתה בוועידת האקלים בפריז. עם זאת, בהקשר זה חשוב לציין, שהתייעלות אנרגטית ושימור אנרגיה לצד מעבר לאנרגיות מתחדשות כגון אנרגיות שמש ורוח הם הפתרונות הסביבתיים יותר.

     

     

    מאחורי ההצהרות של משרדי הממשלה עומדת עובדה פשוטה וכואבת: במשך כשני עשורים חברת החשמל לא התקינה, כפי שנדרשה והתחייבה, מסננים, סולקנים ואמצעים נוספים שמטרתם להפחית את הזיהום שנפלט מארובות תחנות הכוח הפחמיות בחדרה ובאשקלון. אמצעים כאלה מתוקנים בתחנות כוח מקבילות בעולם כולו, ולאחרונה כשהפרויקט, שעלותו מוערכת בכ-7 מיליארד שקלים, החל סוף סוף לצאת לדרך, הוא נתקל בקשיים של מימון ובעיכובים. אמנם החברה מציגה הפחתה בפליטת המזהמים מאז שנת 2012, אולם הפחתה זו נובעת רובה ככולה מהעלייה בשימוש בגז טבעי במקום בפחם ולא מפעולות למניעת זיהום במערכות המבוססות על פחם.

     

    אבל עלייה וקוץ בה, למרות מרבצי הגז הטבעי שנמצאו לחופי ישראל ולמרות מתווה הגז, שמבטיח לטענת מקדמיו ותומכיו, לרבות השר שטייניץ, גז טבעי זמין וזול, מחירי הפחם נמוכים יותר מאלה של הגז, ולכן המהלך להפחתת השימוש בפחם ומעבר לגז טבעי יעלה את המחיר הישיר לייצור קילוואט-שעה. אבל האם החשבון נכון? האם המחיר מסתכם רק בתשלום שאנחנו משלמים לחברת החשמל? ובמילים אחרות, כיצד מכמתים את עלות הזיהום או הפחתת הזיהום?

     

    כמה עולה האוויר שאנחנו נושמים? ערך השימוש שלו, זה שנובע מסגולותיו ומהתועלת שלו, הוא ללא ספק אין סופי, הרי כמה דקות ללא חמצן יכולות להוביל לנזק בלתי הפיך ולמוות. אבל ערך החליפין של האוויר, כלומר "מחיר השוק" שלו, הוא אפסי, כי הרי אנחנו לא משלמים עליו. עם זאת נדמה שגם משוואה זו עומדת להשתנות. למשל, לאחרונה, עקב זיהום האוויר הגבוה בערים הגדולות בסין, התושבים החלו לקבוע "תג מחיר" לאוויר, בין היתר על ידי רכישה של מכלי אוויר מהרי קנדה בעלות של כ-60 שקלים למיכל של 3 ליטר או של מסנני אוויר כאלה ואחרים. במקביל חברות בסין החלו להתקין מערכות לסינון אוויר במשרדים, כחלק מהדרישות של העובדים בשוק ובכדי להגביר את התחרותיות שלהן. שלא נדבר על הרשויות שהכריזו על מצב חירום, הורידו מכוניות מהכבישים וסגרו בתי ספר.

     

    תחנת הכוח באשקלון (צילום: רועי עידן) (צילום: רועי עידן)
    תחנת הכוח באשקלון(צילום: רועי עידן)

     

    לזיהום האוויר יש מחיר, מחיר של העלויות העקיפות הכרוכות בו, בעיקר מהפגיעה בבריאות של בני האדם ומתמותה. עלות חיצונית שלילית היא העלות הכרוכה ביצור או צריכה של מוצר שמובילים להרעה בתנאי היצור של מוצר אחר או ברמת החיים של צרכן אחר. כאשר מוסיפים את העלות החיצונית לעלות הייצור, מתקבלת העלות הסוציו-אקונומית, כלומר זו שמכמתת עלויות ישירות ועקיפות. ראשית, גם את העלויות של התקנת הסולקנים והמסננים של חברת החשמל אנחנו משלמים, אם באופן ישיר בחשבון החשמל אם באופן עקיף במימון שמדינת ישראל נותנת לחברת החשמל בגין הגירעון שלה. אבל העלות העקיפה לא מסתכמת בכך.

     

    בשנים האחרונות יש יותר ויותר עבודות שעוסקות בהערכה כלכלית של הפגיעה של מזהם מסוים בבריאות של בני האדם ובכושר הייצור של המשק. למשל, פליטה של טון גזי חממה מוערכת בכ-120 שקל, שמכמתים את השפעות גזי החממה על ההתחממות הגלובלית ועל עליית מחירי מזון ונזקי מזג האוויר בעולם. כך לדוגמה, לפי דיווחי חברת החשמל למרשם הפליטות הלאומי, פליטות גזי החממה מתחנת אורות רבין בחדרה בשנת 2014 הסתכמו בכ-14 מיליון טון. בהנחה שכ-60% מהפליטות מיוחסות לפחם, ושכ-15% מהפחם יוחלף בגז טבעי שפולט כחצי מהפליטות של פחם, מדובר על הפחתה כוללת של כ-4.5% מגזי החממה לשנה, כלומר 0.6 מיליוני טון, שעלותם 74 מיליוני שקל. במקרה של תחמוצות גופרית, המעבר לגז טבעי מוביל להפחתה בפליטות של כ-99%, הפחתה כוללת של כ-9% וחיסכון של כ-135 מיליון (הפחתה של כ-3500 טון ועלות של כ-39 אש"ח לטון). וכל זה רק עבור תחנת כוח אחת.

     

    אבל לעלות החיצונית של זיהום האוויר יש להוסיף גם את התמותה. אומנם קשה מאוד לחשוב במושגים של "תג מחיר" כשמישהו מת, אבל כלכלנים מחשבים הכל. ההפסד למשק ממותו של "אזרח ממוצע" יכול להגיע לכ-3 מיליון שקלים, המחושבים על סמך פוטנציאל התועלת העתידית שהוא אמור היה להביא למשק ועל בסיס התוצר הלאומי הגולמי, כ-120 אלף שקל בשנה בישראל.

     

    לפי דיווחי המשרד להגנת הסביבה, הסטת היצור של חשמל מפחם לגז בהיקף כולל של כ-3% בלבד תימנע תמותה מוקדמת של כ-25 בני אדם בשנה ותוביל לחיסכון כלכלי למשק בעלות חיצונית של כ-240 מיליוני שקל. דרך אגב, עלייה במחיר של כ-1.5% לקילוואט-שעה, מוערכת בעלות של כ-100 מיליון שקלים לשנה. מה שנשאר עתה הוא רק לעשות את החשבון.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: EPA
    תחנת הכוח בחדרה
    צילום: EPA
    צילום: דודו גרינשפן
    פרופ' עדי וולפסון
    צילום: דודו גרינשפן
    מומלצים