עמירם בן אוליאל מואשם ברצח משפחת דוואבשה
חצי שנה אחרי ההצתה, שגרמה למות שלושת בני משפחת דוואבשה בכפר הפלסטיני דומא, הואשמו צעיר מירושלים ברצח ונער מהשומרון בקשירת קשר לביצוע הרצח ממניע גזעני. כתב האישום חושף כי הפיגוע בכפר הפלסטיני תוכנן כנקמה על רקע הירצחו של מלאכי רוזנפלד
במשך חודשים עקבה המדינה בדריכות אחר כל התפתחות בפרשה, ועכשיו הממצאים מהחקירה המורכבת והאינטנסיבית מקבלים תפנית בדמות הגשת כתב אישום בטרור יהודי: לבית המשפט המחוזי בלוד הוגש הבוקר (יום א') כתב אישום נגד עמירם בן אוליאל (21) מירושלים (וכיום תושב מאחז סמיוך לשילה) ונער בן 17 מהשומרון ששמו אסור לפרסום בגין מעורבותם ברצח שלושת בני משפחת דוואבשה בכפר הפלסטיני דומא ב-31 ביולי. לבן אוליאל מיוחסות שלוש עבירות רצח, שתי עבירות ניסיון רצח, שתי עבירות הצתה וקשירת קשר לביצוע פשע ממניע גזעני. הנער מואשם בקשירת קשר לביצוע פשע, שישה אישומים בגין ביצוע שורה של עבירות הצתה, עבירות רבות של היזק בזדון ממניע גזעני, עלבון דת ממניע גזעני ועוד.
עוד צוין כי במהלך יולי 2015 קשרו שני הנאשמים קשר לבצע פיגוע נגד ערבים כנקמה על הירצחו של מלאכי רוזנפלד ז"ל בסמוך לצומת קידה, ליד דומא. במסגרת אותו קשר נפגשו בן אוליאל והנער במאחז "גאולת ציון" ושוחחו על אודות האפשרות לבצע פיגוע נקמה. בהמשך תכננו השניים להיפגש במאחז "יישוב הדעת" על מנת לקדם את תכנון הפיגוע.
בהמשך נפגשו הנאשמים במאחז "יישוב הדעת", תצפתו לעבר הכפר דומא ומג'דל בני פדל שסמוך לו, ושוחחו על מטרות אפשריות לביצוע הפיגוע. כמו כן הם שוחחו ביניהם על אודות האפשרות להצית בתים בשני היעדים הללו באותו מועד.
לאחר מכן תצפת הנער באמצעות משקפת לעבר הכפר דומא ומג'דל בני ומצא כי קיימים ביניהם כביש ומטעים. לטענת הפרקליטות, כמה ימים לפני הפיגוע נפגשו הנאשמים ובמהלך הפגישה עדכן הנער את בן אוליאל בדבר תוצאות התצפית, ובכך שאכן ניתן לבצע פיגוע בשני הכפרים באותו לילה. הנאשמים סיכמו לבצע פיגוע בדומא, ובמידת האפשר לבצע פיגוע נוסף מיד לאחר מכן במג'דל בני פדל. "כוונת הנאשמים בביצוע הפיגוע הייתה להמית אנשים ששוהים בבתים", צוין בכתב האישום.
עוד נאמר בכתב האישום כי בן אוליאל והנער סיכמו כי יבצעו את הפיגוע בלילה שבין 30 ביולי ל-31 ביולי 2015. לצורך כך סיכמו להיפגש באותו מועד במערה במאחז "יישוב הדעת". עוד סיכמו הנאשמים כי בן אוליאל יביא עמו את האמצעים הנדרשים לביצוע הפיגוע.
במסגרת הקשר ולשם קידומו, הכין בן אוליאל מבעוד מועד שני בקבוקים מלאים בנוזל דליק, סמרטוטים, מצית, קופסת גפרורים, כפפות ותרסיס צבע שחור. את האמצעים הללו הכניס בן אוליאל לתיק שהושאר על ידו בסמוך לביתו.
ב-30 ביולי בשעה 23:00 לבש בן אוליאל מכנסיים כהים ושתי חולצות כהות. בן אוליאל יצא מביתו במאחז "גאולת ציון", לקח את התיק, ובהתאם לסיכום עם הנער הלך לעבר המערה. באותה עת בילה הנער עם צעירים רבים אחרים במאחז "גבעת הבאלדים". בשלב מסוים עזב הנער את המאחז במטרה לחבור לבן אוליאל.
מסיבה שאינה ידועה לפרקליטות, המפגש המתוכנן לאותו לילה לא יצא אל הפועל. בהגיעו של בן אוליאל למערה הוא לא מצא את הנער ולאחר שהמתין כשעה – הוא החליט לצאת לבצע את הפיגוע לבדו, קם והחל ללכת לכיוון דומא.
כשבן אוליאל הגיע לדומא, הוא הסיר את אחת מחולצותיו, קשר את שני שרווליה סביב ראשו על מנת להסתיר את פניו ועטה כפפות על ידיו. על מנת להגביר את אפקט ההרתעה והפחד בקרב התושבים, החליט בן אוליאל להיכנס לתוככי דומא ולא להסתפק בהצתת בית המצוי בפאתי הכפר. על מנת להגביר את הפגיעה ולהבטיח כי הבית שיצית אינו נטוש חיפש בן אוליאל בית מטופח בעל סממנים המעידים כי הוא מיושב. בהגיעו בסמוך לבית של מאמון דוואבשה ולביתם של סעד וריהאם דוואבשה, מצא כי הם מתאימים לשמש מטרה לביצוע הפיגוע המתוכנן.
באותה עת ישנו סעד, ריהאם, עלי ואחמד בחדר השינה בביתם. ביתו של מאמון היה ריק מאדם. בן אוליאל טיפס על גדר שהקיפה את הבתים, ניגש לביתו של מאמון, חיפש ומצא חלון שאינו נעול ופתח אותו. בן אוליאל התרחק מעט מהחלון, הוציא מהתיק את שני הבקבוקים המלאים בנוזל הדליק וכן את הסמרטוטים. הוא הסיר את פקקי הבקבוקים ושם אותם בתוך התיק, דחף באמצעות מקל את הסמרטוטים לתוך פיית הבקבוקים והניח אותם על הרצפה.
בן אוליאל הדליק באמצעות המצית את אחד מבקבוקי התבערה והשליך אותו לתוך ביתו של מאמון מבעד לחלון שפתח קודם לכן, וזאת בכוונה להמית את יושבי הבית. את התיק ותרסיס הצבע השליך הנאשם לתוך הבית. כתוצאה ממעשיו של בן אוליאל עלה ביתו של מאמון באש.
מיד בהמשך פנה בן אוליאל לעבר ביתם של סעד וריהאם כשבידו בקבוק התבערה השני. בן אוליאל חיפש חלון שאותו ניתן לפתוח. הוא ניסה לפתוח שני חלונות ללא הצלחה. אז עבר לחלון השלישי, חלון חדר השינה שבו לנו באותה עת בני המשפחה, שהיה פתוח, מסורג וסגור ברשת.
בן אוליאל הסיט את הרשת, הדליק את בקבוק התבערה השני והשליכו לעבר החלון המסורג, בכוונה להמית את יושבי הבית. הבקבוק התנפץ על הסורגים, אש החלה לבעור ואז בן אוליאל נמלט מהמקום בריצה.
האש אחזה בכל ארבעת בני המשפחה. סעד וריהאם ברחו מן הבית, הילד אחמד הצליח להגיע לפתחו והתינוק עלי נותר במיטתו בתוך הבית שעלה באש. שכנים שהגיעו למקום פינו את סעד, ריהאם ואחמד לטיפול רפואי כשהם במצב קשה. בשל האש לא ניתן היה להוציא את עלי מהבית עד שהגיעו כוחות כיבוי אש למקום.
האב מת מפצעיו שמונה ימים אחרי ההצתה והאם מתה מפצעיה חודש אחרי. מצבו של הבן אחמד, שאושפז בבית החולים שיבא בתל השומר, השתפר.
עו"ד איתמר בן גביר, שמייצג את בן אוליאל, אמר: "כתב האישום אינו סוף פסוק אלא פתיחתה של תיבת פנדורה שהשב"כ פותח. אני מציע לשב"כ לא למהר לחגוג, פרשות קו 300, תיק עמוס ברנס ואפילו הבר נוער מלמדים שיש מקרים שהמערכת עושה הכול כדי להוכיח שפענחה פשע גם במחיר של הפללת חפים מפשע".
הוריו של בן אוליאל פרסמו הצהרה בתגובה שבה נאמר כי "אנו, הוריו של עמירם, המומים ומזועזעים מהחשדות המיוחסות לבננו האהוב. אנו מאמינים בחפותו של בננו שתתברר בבית המשפט, ומקווים שבית המשפט ייחשף להתעללויות הקשות שאותן עבר במהלך השבועות שבהם נחקר. אנחנו רוצים להדגיש שאנחנו מתנגדים לכל אלימות ופגיעה בבני אדם".
עמירם בן אוליאל, הנאשם המרכזי, הודה לטענת כוחות הביטחון ברצח ושחזר אותו. בתקופה האחרונה הוא התחרד. בעבר הוא התגורר תקופה ארוכה בגוש שילה ביישוב גאולת ציון. הוא מוכר לאנשי הגבעות, ובין היתר היה מסתובב ביישובים עדי עד, אש קודש וקידה.
לפני שהתחתן הוא עבד בשיפוצים ונחשב לאחד שאוהב לעסוק בענייני בנייה. בעבר הוגש נגדו כתב אישום לאחר שהפר צו מנהלי. הוא טען כי אינו נשמע להוראות בית משפט ציוני והורשע. בנוסף הואשם בן אוליאל בהפרעה לאיש ציבור לאחר שהתעמת עם קציני צה"ל בנוגע לפינוי מאחז בשילה.
הנער, שמואשם בקשירת קשר לביצוע פשע ממניע גזעני, נעצר על ידי השב"כ והמפלג לפשיעה לאומנית של משטרת מחוז ש"י בגין מעורבות ברצח. בספטמבר 2014 הוא גורש משטחי יהודה ושומרון בצו מנהלי למשך חצי שנה. אביו הוא דמות מוכרת ביישוב שבו הם מתגוררים.
הנער בילה רבות במאחז הבלאדים שבבנימין. ביום היה עובד בעבודות מזדמנות ובערב נמצא עם נערים נוספים במאחז. הוריו טענו לכל אורך החקירה כי לבנם אין קשר לאירוע וכי הוא עובר עינויים.
על פי הנטען כלפיו,הנער קשר קשר יחד עם אחרים להצית ממניע גזעני את כנסיית הדורמיציון הנמצאת בעיר העתיקה בירושלים. זאת, בין היתר על רקע שמועה לפיה בכוונת הכנסייה הנוצרית לתפוס חזקה בקבר דוד המלך הנמצא בסמוך. לפי כתב האישום, ביום 26.02.15 הגיע הנאשם יחד עם אחרים למרכז העיר בירושלים כשהם מצוידים בתרסיס צבע, מיכל עם בנזין, גפרורים, קפוצ'ונים וכיסוי פנים. הנאשמים הגיעו לכנסיה, פתחו באמצעות מקל את החלון של חדר האמבטיה הנמצא באגף בו שהו באותה עת תלמידי סמינר הכנסייה, הציתו את החדר וריססו על קיר הכנסייה את הכתובות: "ישו בן זונה", "מריה זונה", "גאולת ציון אוהבת את משה אורבך", ונמלטו מהמקום. נזקים כבדים נגרמו למבנה הכנסיה.
עוד נטען בכתב האישום, כי הנאשם הקטין הצית יחד עם אחרים ממניע גזעני כלי רכב רבים בכפר עקרבה ובכפר יאסוף באמצעות שפיכת נוזל דליק על מכסה המנוע, ניקב צמיגים של כלי רכב בבית צפפא בירושלים, תוך שהוא דואג להסתיר את פניו על מנת להקשות על זיהויו. כמו כן, הוא נאשם כי ריסס על קירות ומדרכות, מיד לאחר ביצוע המעשים, כתובות כגון "אין רכבים אין פיגועים", "דש מימ"ר חמניות ועוד. בנוסף, הוא נאשם שהצית יחד עם אחרים חבילות חציר שהונחו באסם תבואה הצמוד לביתו של תושב הכפר עקרבה, וריססו על קיר הסמוך למחסן התבואה את הכתובת: "תג מחיר נקמת היהודים".
"שיתוף פעולה יוצא דופן"
מיד לאחר הרצח בכפר דומא אמר מפקד מחוז ש"י, ניצב שלומי מיכאל, בזירת האירוע כי "אנו נשקיע את כל המאמצים והמשאבים העומדים לרשותנו בכדי לחשוף את זהותם של המבצעים". עם הגשת כתבי אישום ציינו במשטרה כי "היום הגיעה לסיומה חקירה מורכבת המשותפת למשטרת ישראל, שב''כ ופרקליטות מרכז. מדובר בחקירה שדרשה משאבים רבים ותיאום בין כלל גופי אכיפת החוק במדינת ישראל. במסגרת החקירה נעצרו עשרות חשודים, בגירים וקטינים, החשודים במעורבות באירוע ובאירועי פשיעה לאומנית נוספים שבוצעו בשנים האחרונות".
ניצב מור אמר הבוקר כי "מדובר בחקירה מורכבת מאוד שמפאת חשיבותה הושקעו בה משאבים רבים שכללו אמצעים טכנולוגיים, יוזמה, חדשנות ויצירתיות, כל זאת תוך שיתוף פעולה יוצא דופן בין גופי הביטחון ובהם משטרת ישראל, שב''כ ופרקליטות המדינה".
מפקד המחוז אמר עוד כי "החקירה שהיא בעלת חשיבות לאומית הגיעה אל סופה עם הגשת כתבי אישום חמורים נגד מבצעי הרצח בפרשייה מזעזעת זו ובאירועי פשיעה לאומנית נוספים. היום הוא יום שבו מדינת ישראל רואה כי בלחימה בטרור אין קיצורי דרך, ושילוב בין כלל גורמי הביטחון הביא לתוצאה שאנו עדים לה היום".
פענוח ההצתה בכפר דומא נכלל תחת מסגרת של אחת מחקירות הטרור היהודי המשמעותיות ביותר שהיו בשנים האחרונות. מבחינת השב"כ והמשטרה יש הבנה שמדובר בהתארגנות קיצונית אלימה
ומסוכנת, שיכולה בכל רגע לייצר פיגוע טרור בדמות אירוע ההצתה בדומא.
החוקרים סברו תחילה כי מדובר בפעולות תג מחיר שאותן היו רגילים לפגוש, אך הפנימו כי מדובר בהתארגנות אסורה של קבוצה קיצונית, המכונה קבוצת "המרד". מטרתה היא אחת - לגרום למצב שבו מדינת ישראל תיכנס לכאוס עד להפלת השלטון ולהמלכת מלך. האמצעים לעשות זאת - פגיעה ביחסי יהודים וערבים וערעור מעמדה של ישראל מול מדינות העולם.
עם תחילת החקירה זיהו גורמי הביטחון את מאחז הבלאדים שנמצא בבנימין, ליד היישוב כוכב השחר, כמעוזם של נערי הגבעות. המאחז של הבלאדים משך אליו נערי הגבעות שקבעו בו את מושבם.
הנערים, שבדרך כלל הגיעו למאחז בשיטת חבר מביא חבר, נפלטו ממסגרות חינוכיות מכל רחבי הארץ. ביום היו הנערים מעבירים את הזמן בעבודות מזדמנות כמו שיפוצים, רעיית צאן ועוד, ובלילה היו מבלים במאחז. על פי ההערכות, שם הנערים תכננו את פעולות תג המחיר.
החוקרים ביצעו פשיטות, האזנות ומעצרים תכופים, הרחיקו מנהלית חשודים מיהודה ושומרון וביצעו מעצרי בית מנהליים. במהלך החודשים שקדמו לפענוח הפרשה הורחקו מיו"ש כ-70 נערים.
במהלך חקירת הצתת בית משפחת דוואבשה הביעו קרוביהם של העצורים טענות קשות כלפי שיטות החקירה של קרוביהם בשב"כ. בין היתר טענו קרובי העצורים כי החקירות לוו בעינויים. בשב"כ דחו בתקיפות את הטענות וציינו כי חברי ההתארגנות ביצעו פיגועים חמורים "מתוך אידיאולוגיה קיצונית ואנטי-ציונית".
אשתו של בן אוליאל, אוריאן, אמרה בבית המשפט: "בעלי עבר התעללות קשה וחמורה שבה הוציאו ממנו הודאות בדברים שהוא לא עשה. אני ראיתי איך הכו אותו מכות רצח מול העיניים שלי והחרימו מצלמות כדי שלא יהיו הוכחות. הוא היה בהרגשה שהוא הולך למות, הם פשוט בלי רחמים, תוך שהוא צורח, הכו אותו והמשיכו להכות אותו. ההודאה הזאת לא שווה כלום כי הוא לא עשה את זה. אני יודעת שהוא היה בבית באותו לילה ולא עשה את זה. כל הסיפור הזה שקר ורדיפה פוליטית".
במקביל הוגש כתב אישום שמייחס לנער שמואשם במעורבות ברצח בני משפחת דוואבשה, לנער נוסף ולינון ראובני (20) מאופקים, שלל עבירות התנכלות לפלסטינים. במקרה אחד הציתו השלושה רכב פרטי סמוך לכפר הפלסטיני עקרבא. במקרה אחר הציתו ראובני ואחד הנערים מונית בכפר יאסוף, ובשתי הזדמנויות שונות ניקבו שני הנערים צמיגים של כלי רכב בבית צפאפא.
כמו כן הואשמו ראובני ושני הנערים בקשירת קשר להצית את כנסיית הדורמציון בעיר העתיקה בירושלים. השלושה מואשמים במקרה זה בעבירות של הצתה, היזק בזדון ממניע גזעני, קשירת קשר לביצוע פשע, עלבון דת ממני גזעני ועבירות נוספות.
לפנייה לכתב/ת 
