שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    שחור על גבי שחור: על הרומן "אמריקנה"

    הרומן הרביעי של הסופרת הניגרית, שהיא כוכבת תרבות בפני עצמה, צ'יממנדה נגוזי אדיצ'ה - מספר את סיפורה של נערה מוכשרת ודעתנית שגדלה להיות כותבת בעלת בלוג אנטי-גזעני ומתאהבת. סיפור האהבה ברומן הכתוב היטב עובד מצוין, אבל נקודת המבט החתרנית דווקא פחות

    "אמריקנה" הוא הרומן הרביעי של הסופרת הניגרית הצעירה והמצליחה צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה. ולפני שמדובר על סופרת, מדובר על כוכבת תרבות עולמית. ספרה השני "חצי שמש צהובה" המתאר את מלחמת האזרחים בניגריה, זכה בפרס אורנג' היוקרתי ו"אמריקנה" שיצא עתה בתרגום לעברית, זכה להכלל ברשימת מאה הספרים הטובים לשנת 2013 של הניו יורק טיימס.

     

    בנוסף לספרים, קולה נשמע בשיר של הזמרת ביונסה. באלבומה האחרון מסומפלת פסקה שלמה מהרצאה שנשאה אדיצ'יה בכנס TED שעסק באפריקה, הרצאה שכותרתה: We Should All Be Feminists. מכאן שאדיצ'יה היא ללא ספק כוכבת. והאם גם הרומן "אמריקנה" כוכב בפני עצמו? 

     


     

    מדובר על רומן ריאליסטי המגולל את סיפורה של נערה מוכשרת ודעתנית בשם איפמאלו, המאוהבת ב-אובּינזה נער החולם תדיר על אמריקה. המצב הפוליטי הבלתי יציב בניגריה לא מאפשר לה לסיים את לימודיה באוניברסיטה, ולכן איפמלו נוסעת לסיים את לימודיה בארה"ב.

     

    החלק המרכזי של הספר הוא הפרק המתאר את השנים שבהן מתגוררת אימפלו בארה"ב. היא כותבת בלוג אנטי גזעני בשם: "בלוגזע או הבחנות שונות על שחורים אמריקאים (אלה שנודעו בעבר ככּושים) מאת שחורה לא אמריקאית", וציטוטים נרחבים ממנו משובצים לאורכו של הספר.

    "אמריקנה". ספר של כוכבת תרבות ()
    "אמריקנה". ספר של כוכבת תרבות
     

    הבלוג מתאר את חוויותיה של הגיבורה שלראשונה מבינה את משמעות היותה שחורה בעולמם של לבנים, "לא ראיתי את עצמי שחורה, ונעשיתי שחורה רק באמריקה". היא מתארת את הקושי למצוא סלון ראוי לשזירת שיער מקורזל כי האמריקאים מעדיפים שיער מוחלק עד מוות, היא מספרת על הקושי למצוא עבודה ראויה שאינה מתויגת על בסיס אפליה מתקנת, והיא אפילו מדווחת על האושר והתקווה שליוו את מסע הבחירות של ברק אובמה לנשיאות.

     

    הבלוג של אימפלו מצליח מאוד, והיא מגשימה את החלום האמריקאי במלואו: היא בעלת דירה, יש לה בן זוג מושלם שמרצה ב-יֶל והיא עצמה זוכה במלגת לימודים בפרינסטון. אולם אחרי הכל משהו בה נותר חסר. בתוך כל מהגר ולו המצליח ביותר, נותרת לעד זרות בלתי פתורה, זרות שאיפמלו מסרבת להיכנע לה. הגעגעוים הביתה, הרצון להכות שורשים במקום אליו היא שייכת, מכריעים את הכף לטובת אפריקה - על כל חסרונותיה. אחרי 13 שנים חוזרת איפמלו לביתה בניגריה ופוגשת מחדש את אובינזה.

     

    "אמריקנה" הוא הכינוי המלגלג והמהול בקנאה שחברתה הטובה מכנה אותה לאחר שהיא חוזרת לניגריה. כאילו דבקו בה הגינונים האמריקאים הזרים. ויש לציין שהאמריקניזציה אכן דבקה לא רק באיפמלו אלה גם באדיצ'יה עצמה שלמדה בארה"ב תואר שני בכתיבה יוצרת.

     

    מכאן שהרומן "אמריקנה" הוא עוד אחד מספרות פס היצור המהונדס של תכניות לימודי הכתיבה האמריקאים. כתוב לפי כל הכללים, עלילה מוצקה, דמויות שובות לב, קונפליקטים דרמטיים. התוצאה מקצועית רהוטה וקולחת. הכל מגיע לעוס וקצוץ מוכן לגמיעה שוצפת ועכול מהיר. חשוב להבהיר שהתואר "מהונדס" אינו אומר שמדובר בספר גרוע, להיפך - מדובר במוצר איכותי, אלא שהוא משוכפל.

     

    אין בו את הייחודיות החד-פעמית שיצירה אמורה לחולל. אדיצ'יה לא משאירה דבר לדמיון או ליד המקרה, היא שולטת בטקסט ביד רמה ואנו שבויים בקסמי כתיבה הבוהקת, מובלים דרך השבילים האידאולוגיים שמנוסחים להפליא, ולכן לא צריך להתאמץ יותר מדי. הבעיות מוצגות היטב, מנומקות וארוזות היטב, אפשר להמשיך ולהפליג אל סיפור המסגרת הרומנטי ללא עיכוב.

     

    הקלף המנצח של אדיצ'יה, כסופרת, הוא היותה אישה אפריקאית ואין מצע הולם יותר לטיפוח אידאולוגיה פמיניסטית אנטי-גזעית מאשר עמדה זו. המסרים הללו חשובים מאין כמותם, רק חבל שהם מגויסים בסיפור באופן כל כך דידקטי עד שלעתים הם מעוררים אנטגוניזם.

     

    איפמלו, הגיבורה של אדיצ'יה, עשויה ללא חת. היא לוחמת בעוולות העולם

    באמצעות המילים שלה. גם כאשר היא פוגשת כמהגרת, מציאות מורכבת וקשה, נדמה שהיא צפה מעל האירועים, נמצאת שם אבל נעדרת - כי היא חכמה ומוצלחת, ולא באמת נשרטת על ידי החיים.

     

    החלק היפה ברומן הוא סיפור האהבה בין איפמלו לאובינזה. לשם מתנקזים כל הרוך, התמימות וההרמוניה של אהבת נעורים. התיאור של אהבתם מלא ניואנסים של יופי ועידון. כשכבר נדמה שאי אפשר לחדש משהו בסיפור אהבה, אדיצ'יה מראה לנו שיש עוד.

     

    לעומת זאת, המבט הביקורתי של אדיצ'יה על אמריקה אינו מחדש דבר. גזענות כלפי שחורים, גלויה וסמויה, בוטה ומתוחכמת - מוכרת היטב. אדיצ'יה שופטת את האמריקאים ונותנת בהם סימנים, ובונה קטגוריות וחוטאת באותו חטא של הלבנים הגזענים. המבט "הקולוניאליסטי הלבן" נספג והופנם בה כל כך חזק - עד שקשה מאוד עד בלתי אפשרי לצאת מהעמדה המקופחת והמוּדרת בלי ליפול לאותם בורוֹת של כוחניות.

     

    ועם זאת "אמריקנה" הוא ספרות בידורית איכותית במיטבה. השילוב של אידאולוגיה פמינסטית וערכים אנטי-גזעניים תורמים להפיכתו לרב מכר ברחבי העולם. קהל האוהדים הישראלי שמכיר את אדיצ'יה יהנה גם מהספר הנוכחי, ואם מגיעים לספר עם הציפיות הנכונות, אפשר להיסחף עם העלילה ולבלות בחיק רומן מהנה בהחלט.

     

    "אמריקנה" מאת צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה. תרגום: גיל שמר

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: איוורה אסג'
    צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה. בלוג אנטי-גזעני
    צילום: איוורה אסג'
    לאתר ההטבות
    מומלצים