לכו לישון

הקאמבק של הלייט נייט בטלוויזיה הישראלית החל בצליעה בשבוע שעבר עם "היום בלילה" של גורי אלפי בערוץ 2. על אף שאין עוררין על היותו של אלפי קומיקאי נפלא, כמגיש הוא טרם מצא את הגרוב שלו. שלוש התוכניות הראשונות סבלו מכתיבה לא מספיק חדה, מקצב בעייתי ובעיקר מעט מדי רגעים מצחיקים. אבל מהם חבלי הלידה הללו לעומת הביזאר שנקרא "לילה טוב עם אסף הראל".

תוכנית הלילה החדשה של ערוץ 10 עוררה עניין רב. הראל, מאנשי הטלוויזיה החכמים והמוצלחים בישראל ובעל רזומה מפואר ("שוטטות", "מ.ק 22", "מסודרים", "הפרלמנט"), חזר לערוץ 10 למעלה מעשור אחרי שהגיש שם לייט-נייט לא יציב ברמתו. שובו לקדמת הבמה בשעה מאוחרת לצד ההבטחה לשלב כישרונות פחות מוכרים יצרו ציפייה למוצר בועט ונשכני, שיפצה בתעוזה על מה שחסר בכסף.

מתברר שב"לילה טוב" אין לא את זה ולא את זה. האולפן התהדר בתפאורה שנראתה כאילו הורכבה משאריות שנמצאו במקרה במחסן של רשות השידור. הראל קרא את הטקסטים מתוך דף, כי כנראה שגם לפרומפטר לא היה תקציב. הדיאלוגים בינו לבין הקומיקאים שהתארחו בתוכנית, חלקם מוכשרים ומבטיחים אך זקוקים בבהילות ליד מכוונת, היה מגומגם ולפרקים מביך למדי. נראה כאילו הראל ועורכיו מתנגדים אידיאולוגית לכל סוג של תנופה. המגיש עצמו כמו ניסה לשכנע את הצופים שעדיף שיישאר מאחורי הקלעים, כבמאי וככותב. כל החופש היצירתי ש"לילה טוב" נהנית ממנו לכאורה הסתכם בסצנה של אכילת בננה ובכמה פאנצ'ים ברמה של הצגת סיום תיכון. הניסיון לייצר מעין מהדורת סאטירה לא מתפקדת היה מתיש ומתסכל מרוב הפוך על הפוך על הפוך. אם כל כך לא רוצים להרים תוכנית טלוויזיה, פשוט לא חייבים.

במונולוג הפתיחה, שהיה החלק המוצלח יחסית, הראל ביקש מהצופים לרגל המצב: "אם במקרה משהו בתוכנית נורא מצחיק אתכם – להתאפק. לא להיקרע. לחייך, להגיד 'נחמד', 'חביב'. לא מעבר". לאחר פרק הבכורה, גם התארים האלו נשארו בתחומי הפנטזיה.

נתפסו במילה

"הערב ב־7", ערוץ 20, 19:00

במוצאי השבת האחרונה יצא ערוץ 20 למתקפה על חדשות ערוץ 2. בעמוד הפייסבוק של הערוץ פורסם פוסט, שנוסח באגרסיביות אופיינית לבעלי הבית, שטען כי חדשות ערוץ 2 מפלים בין קורבנות כפר דומא לקורבנות הבר ברחוב דיזנגוף בתל־אביב. לא פחות. כיצד? באמצעות שני צילומי מסך עם כותרות משתי מהדורות של "אולפן שישי" ששודרו לאחר שני האירועים המזעזעים. "מצאו את ההבדלים", נכתב: "בדומא יש 'נרצחים', בתל־אביב הם פשוט 'הרוגים'. בדומא מבצעי הפיגוע הם 'מרצחים', בתל־אביב מבצע הפיגוע הוא רק 'היורה'".

והמסקנה? ערוץ המורשת אאוט, תנו לשדר חדשות ואקטואליה (כפי שעושים שם ממילא, בניגוד לתנאי הרישיון): "לנו נמאס מזה. כבר שני עשורים שנמאס לנו מזה. אם גם לכם נמאס ואתם בעד שערוץ 20 יקבל אישור לשידורי חדשות מאוזנים, הוגנים, בעד עם ישראל ולא נגדו, אנא תנו לייק ושתפו", נכתב שם. נכון לשעת כתיבת הטור, 21,157 גולשים נענו לקריאת הלייק, ו־7,638 לקריאת השיתוף.

כיוון שבערוץ 20 רגישים מאוד לסמנטיקה, כדאי להתעכב על הבטחתם להיות "בעד עם ישראל ולא נגדו". האצבע המאשימה בפוסט מופנית במפורש לחדשות ערוץ 2. אם ערוץ 20 הוא "בעד עם ישראל", ניתן להבין מכך שערוץ 2 פועלים נגדו. כיצד יש להגדיר את מי שפועל נגד עם ישראל? ומה יש לעשות לו? מספר גולשים העלו רעיונות. לא אחזור עליהם כאן.

על פניו, מיותר לציין שטענות אלו כלפי חדשות ערוץ 2 מגוחכות במקרה הטוב. אולם ההיענות הרחבה לפוסט מעידה שבכל זאת יש טעם להצהיר: אין מהדורה שמחניפה לקונצנזוס ומדבררת אותו כמו חדשות ערוץ 2. להטיל ספק בפטריוטיות של אנשיה, מימין ומשמאל, זו מניפולציה צינית, שקופה וזולה למדי, שנועדה להתסיס בתקופה רגישה גם כך לשיח ולמעמדם של עיתונאים בציבור. וכאילו כדי להמחיש עוד יותר את חולשת הטענות, מספיק להביט בתמונתו של דני קושמרו המצורפת לפוסט. אכן, ממש מצאו להם בערוץ 20 את הפרזנטור האידיאלי לסמולנות. השלב הבא: עמית סגל הוא למעשה נציג של "בצלם", ויאיר שרקי ממומן בכסף זר.

אבל למה ללכת רחוק? בתוכנית האקטואליה היומית של הערוץ, "הערב ב־7", עסקו אמש במשחק הכדורסל בין מכבי תל־אביב להפועל ירושלים. המגישה החביבה שלמור שטרוזמן — שיכולה להעביר שיעורים בהקרנת ביטחון עצמי מופרז כל עוד הפרומפטר מתפקד — סיפרה לצופים על דקת דומייה לזכרם של אלון בקל ושמעון רוימי. ואז, על המסך, הופיע הכיתוב: "מכבי ת"א מול הפועל י־ם — בדקת דומייה להרוגי הפיגוע". מילא הניסוח העילג, אבל "הרוגי"?! מה קרה ל"נרצחי"?! אין, התקשורת הזאת. עוכרי ישראל כולם.